ספר "יזכור" – קביעת כללים להנצחה על ידי המדינה ועדת "יזכור" בפתח-תקוה.

מאמר שני בסדרה הדנה בהיבטים שונים ובאופן התנהלות פרנסי העיר והמשפחות השכולות בהנצחת בניה הנופלים במלחמות ישראל 

דיונים ברמה הממשלתית בהקשר להנצחה ולספר "יזכור" החלו בסוף 1948. נושא המרכזי היה לקבוע את הקריטריונים על-פיהם יוחלט מי הם חללי מלחמת הקוממיות. ההחלטה של בן גוריון שמועד תחילת מלחמת השחרור הוא ב- 30.11.1947 גרמה לוויכוחים קשים בציבור.

בשנת 1955 פורסם ספר ה"יזכור" הראשון שהביא את סיפור חייהם של חללי מלחמת העצמאות. עד היון יצאו לאור תשעה ספרי "יזכור" כל ספר מהווה המשך לספר שקדם לו.

בשנת 1989 הושלמה הפקתו של כרך "יזכור" מיוחד להנצחת שמם של מגיני היישוב היהודי בארץ ישראל ושל הלוחמים למען קוממיות ישראל בתקופה שלפני קום המדינה – משנת תר"ך (1860) ועד ליום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947). עבודת התחקיר המקיפה והכתיבה של כרך זה נמשכו כ-10 שנים.

"ישמש ספר זה את הדור הצעיר בלמדו את תולדות התקופה שקדמה להקמת המדינה, ויספר על גבורת ישראל המחודשת אשר הודות לה קמה מדינתנו" –דברי ראש הממשלה דאז מנחם בגין.

לצורך הפקת הספר הוקמה ועדה שפעלה בכפיפות להחלטות שר הביטחון ודנה ברישום הנופלים. בד בבד החלו בהקמת בתי עלמין צבאיים.  

אנשי משרד הביטחון וחברי הועדה בקשו מהמועצות המקומיות והעיריות את רשימות הנופלים על מנת לבדוק את נכונותן בהתאם לעקרונות שקבע  בן-גוריון. פעולה ראשונה הייתה לקבוע את תאריך תחילת המלחמה – 30.11.1947. פעולה שנייה הייתה לקבוע מי ייחשב לחלל מלחמה: חללי "ההגנה", וכל החללים שנפלו בפעולות מאורגנות כמו חללי בית"ר אצ"ל ולח"י שנפלו בפעולות כנגד הכנופיות הערביות וכנגד צבאות ערב הפולשים.

ב- 06.12.1948  סגן אלוף אמנון זעיר בדק ומיין את הרשימה שהגישו לו אנשי הישובים ופסל את שמות אלו שנפלו בפעילות נגד הבריטים. הוא אישר את  נופלי  ראש העין, יהודייה, ויהלמה, טול-כרם. עין רז'אל, אך לא את חללי תקופת תנועת המרי (פעולות שהסכימו עליהן מפקדות ההגנה, אצ"ל ולח"י). כמו כן אושרו חללי משמר הירדן, רמלה, יפו, ותל-אביב. 

בתאריך 23.02.1949  נמסרו תוצאות בדיקתו של זעיר לרמטכ"ל ובהמשך נוסף קריטריון נוסף שכלל חללי פעולות שהיו מתואמות עם פיקוד "ההגנה" או "צה"ל".

ועדת "יזכור" בפתח-תקוה.

 בשלהי 1948 ממנה עיריית פתח תקוה ועדה ייחודית שתעסוק בהכנת ספר-יזכור, בנוסף מוטל עליה להביא הצעות להקמת מצבת זיכרון לחללים. נבחרי העיר מסתפקים עדיין ב"מצבה". מאחר שבפתח-תקוה היה מספר גדול של חללים מחברי המחתרות שנפלו לפני התאריך שקבעה המדינה, הועלתה ההצעה להוציא ספר "יזכור" עצמאי של חללי פתח-תקוה.

ב -12.06.1949 ביקשה מזכירות העירייה מהמשפחות שבניהן נפלו בקרבות על שחרור הארץ למסור לה את שמות החללים תוך שבוע ימים.

יום העצמאות הראשון נחוג ב- 4.5.1949 והאזכרות התקיימו במהלך יום העצמאות עצמו במשך שנתיים. המשפחות השכולות לא הסכימו לערבב שמחה בעצב ודרשו קיום יום זיכרון נפרד. ה"מועצה ציבורית להנצחת הנופלים" המליצה על ד' באייר "כיום הזיכרון הכללי לגיבורי מלחמת השחרור".

ישיבת הנהלה  3.7.1949 ספיר: "בקשר ליום האזכרה ביום השנה. נפגשו אתי באי כוח הנפה והם מציעים לערוך אזכרה לכל חללי פתח-תקוה בזמן אחד. התוכנית: בבוקר מסדר לצבא ב"מגדל" (מגדל צדק) וזה יוכל להשתלב עם יום הצבא בארץ. אח"כ עליה לבית הקברות ובערב אספת-עם. הדבר כרוך בהוצאה של כמה מאות לירות. בידי "המפגוש" [1]ישנם כמה מאות לירות ומר וולפברג קבל עליו לטפל בזה. הבטחתי להביא את השאלה להנהלה.  רשיש הציע לסדר את המסדר בפתח-תקוה ולא במגדל-צדק. יש להיפגש עם "המפגוש" ולדרוש את השתתפותם בגבול 50 אחוז מההוצאות." (ה"מפגוש" היה השם שניתן למפקדת ההגנה בפתח-תקוה שהתאספה בבית אברהם שפירא, הכספים שנותרו בידיה נאספו לשם ביצור שכונות הספר של העיר, תכנית שהתבטלה בינתיים.)

הוחלט: להשתתף במחצית ההוצאות של האזכרה לחללי פתח-תקוה בתנאי שאת המחצית השנייה ייתן "המפגוש".

 ישיבת מועצה 17.8.1949 ספיר: "פנו אלינו בעניין ספר "יזכור" שיוצא לאור ע"י משרד הביטחון וביקשו להמציא ביוגרפיה של חללי פתח-תקוה שנפלו במלחמת השחרור. הוחלט לאשר הקמת ועדה בת שלושה חברים שתטפל בנושא ובנוסף תביא הצעה להקמת מצבת זיכרון לחללים הנ"ל מפתח-תקווה ".

 ישיבת הנהלה  6.11.1949:"הוחלט לאשר את ה"ה יהושע שפי, בר-אוריין, ויואל סימקין כחברי ועדת "יזכור" אשר מתפקידה יהיה לאסוף ביוגרפיות של חללי פתח-תקוה שנפלו במלחמת השחרור לשם הכללתם בספר "יזכור" שייצא לאור ע"י משרד הביטחון. כן תביא ועדה זו הצעה למועצת העירייה להקמת מצבת זיכרון לחללים בני פתח-תקוה".[2]

פרוטוקול מישיבת ועדת יזכור מתאריך 6.12.1949 :"סברדליק מוסר כי מתוך 62 מקרים שלא הוכרו עד כה, 27 הוכרו. חלקם לא רשומים כלל, חלקם – חיולם ייעשה ע"י ועדת הביטחון המקומית".(הושגה פשרה בקשר למספר שמות וחיולם יבוצע רטרואקטיבית ע"י ועדת הביטחון המקומית).

בפתח-תקווה, עדיין נאחז ראש העיר ספיר בתוכנית של גינה, שדרה ומצבה צנועים ומבקש מוועדת יזכור ושפ"ע לבקר ברמת-גן וכן ברחובות ולהתרשם מתכוניתם להקמת אתרי זיכרון.[3]

כתב וחקר זלמן חיימוב (חלק מסדרה של 4 מאמרים)

ערכה והביאה לידי פרסום נוני ירון


[1] "המפגוש" ה"מפגוש" היה השם שניתן למפקדת ההגנה בפתח-תקוה שהתאספה בבית אברהם שפירא.

[2]21.11.1949   כ"ט חשון תש"י. פתק למר סברדליק: לכ' מר יהושע שפי, א"נ  כב' מוזמן בזה לישיבה של ועדת "יזכור" אשר תתקיים ביום השלישי ט"ו כסלו תש"י 26.12.1949  במשרדי העירייה ר' מונטיפיורי 10 בשעה  5 אחה"צ.  מרכז הוועדה י. סברדלוב.  תפוצה- י. שפי. יואל סימקין. מר אברהם בר-אוריין. חברי "וועדת-יזכור"

[3] 13.10.1949  שדרות הגיבורים ברמת גן.  מאמר שהופץ ע"י משרד הביטחון ועל כך כותב ומפיץ ספיר לפקידות העירונית: להביא לידיעת ועדת "יזכור" שנבחרה, להכין עבורה את האינפורמציה גם מרחובות וממקומות אחרים.

 

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אנדרטאות, אצ"ל, בית"ר, ההגנה, זיכרון והנצחה, יד לבנים, מלחמת העצמאות, נופלי פתח תקוה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s