מרוץ הלפיד- תנועת המכבי

מאבקם של המכבים שימש מקור השראה לתנועה הציונית המתחדשת ולראשוני היישוב בארץ ישראל. הם ראו בתקופת החשמונאים וגבורתם ביטוי לעצמאות ביטוי עצמאות מדינית בארץ ישראל.

מרוץ הלפיד, ורה וייצמן מקבל את הלפיד מידי אידלשטיין משה יושב ראש מכבי צעיר, 1960 צלם לא ידוע. ארכיון אישי של משה ורינה אידלשטיין

ורה וייצמן מקבלת את הלפיד מידי אידלשטיין משה יושב ראש מכבי צעיר, 1960 צלם לא ידוע. אוסף משה ורינה אידלשטיין

מרד החשמונאים וחידוש הריבונות היהודית בשנת 164 לפני הספירה שימשו כמקור השראה לערכים של לאומיות מודרנית.

מרוץ הלפיד – תנועת המכבי

מרוץ הלפיד הוא מסורת שהנהיג ד"ר לודביג להרפרוינד, יו"ר תנועת מכבי העולמית תנועת  בחורף דצמבר 1944 . המרוץ מתקיים כל שנה בחג החנוכה. הלפיד מוזנק בטקס מרשים בקברות המבכים שבמודיעין, מופץ ונשלח לכל קצות הארץ. סופו של המרוץ בירושלים, טקסים ברחבת הסוכנות היהודית, טקס מרגש ברחבת הכותל ושיאו של היום הדלקת החנוכייה בבית נשיא המדינה. בשנים האחרונות נשלח הלפיד גם למחנות צה"ל, ערי פיתוח מרכי קליטה. וכל שנה נבחר נושא חינוכי סביבות מתנהלות פעולות חינוכיות בכל סניפי התנועה.

בשנת 1966, מרוץ הלפיד ה-22 החלו לשלוח את הלפיד גם לגלילי המכבי ברחבי העולם. האש מקברות המכבים משמחת את אנשי הקהילות היהודיות, בתי אבות ובבתי ספר היהודיים ובמועדוני תנועת המכבי מתקיימת פעילות חינוכית.

הרעיון למנהג הושפע מטקס הדלקת הלפיד האולימפי  שהודלק ביון והעבר לאצטדיון בו נערכו המשחקים האולימפיים, מנהג שחודש באולימפיאדת ברלין ב 1936. וגם לציין את אופן העברת מסרים בתקופת המשנה על ידי הדלקת לפידים ומשואות, או העברת הודעות על ידי שליחים שהיו רצים עם לפיד לישוב ומשם היה ממשיך רץ אחר.

מרוץ הלפיד ראשון שנערך ב כ"ט בכסלו תש"ה קיום המרוץ היה מבצע מסוכן ומורכב כי מסלול המרוץ עבר סמוך ליישובים ערביים. באחת הפעמים סיור מקדים למרוץ הותקף על ידי ערבים. המשטרה הבריטית לא הייתה מרוצה מאישור שקבל בסיור מהמשטרה הארצית לא הגישה עזרה כלל.

בני ראב נושא את הלפיד, מרוץ 1946, צלם לא ידוע.ארכיון אישי בני ראב

תיאר מעיתון 'דבר' את מהלך המרוץ, שנערך ביום שישי (19.12.44): "עם זריחת השמש הגיעו אל קברות החשמונאים. אחרי טקס קצר הודלק לפיד שהועבר בריצת שליחים עד תל אביב… את המקומות השוממים קיבלו עליהם חברי "המכבי" העסוקים בהוראת תרבות הגוף בחטיבות הצבא: פייזנר, אל. אטרמן, מירון אברמסון, א. קוריצקי; ובישובי הדרום רצו חברי האגודות מרחובות, ראשון ונס-ציונה… בס"ה השתתפו במירוץ למעלה ממאתים רצים. בשעה ארבע אחה"צ הגיע המסע לתל אביב ורבים הצטופפו לראות את המחזה. הרצים והלפיד בידיהם, עברו ברחובות הראשיים עד הגיעם לבית המכבי שברחוב המכבים."

חג החנוכה – חז"ל

התנועה הציונית בראשיתה חיפשה סמלים מן ההיסטוריה היהודית שיהיו עוגן לתחייה הציונית הלאומית בארץ ישראל. אופיו של חג החנוכה כחג לאומי וניצחון צבאי היה מוצנע במשך השנים. חג החנוכה הוא החג המסורתי  היחיד שאינו נזכר בתנ"ך, אלא בספרי המקבים (אלו לא נכללים בתנ"ך). שם מתוארים אירועי המרד וניצחון של החשמונאים על אנטיוכוס ואפיפנס וצבאו. בנוסף מצוין שם מועד החג כ"ה בכסלו. זהו תאריך חנוכת המזבח לאחר הניצחון על היונים וטיהור המקדש.

מרוץ הלפיד, טקס הדלקת החנוכייה בבית הנשיא זלמן שזר, שנות ה- 60 צלם לא ידוע. מארכיון אישי ל משה ורינה אידלשטיין

לפי ספרי המקבים הם ראו בחנוכת המזבח את הסמל לחידוש הריבונות בארץ ישראל. אולם שנים רבות לאחר המרד אנו רואים את תפיסתם של חז"ל שבחרו להפחית בחשיבות האירוע הצבאי ולהדגיש את המשמעות הרוחנית והדתית של החג והעצמת נס פך השמן והדלקת הנרות. והסיפור המוכר, נמצא פך שמן (כלי קטן לנוזלים) שלא טומא על ידי היוונים, למרות כמות הקטנה הספיק לשמונה ימים. כולנו שרים עד היום: "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם וזמן הזה".

חז"ל לא ראו במקבים את גיבורי החג. אלא, הנס שאפשר למעטים וחלשים לנצח את החזקים. שהרי מברכים "על הניסים". מבחינתם זה ניצחון דתי רוחני הושג בעזרת האל שהשיא שלו: טיהור המקדש, חנוכת המזבח והדלקת המנורה.

מרוץ הלפיד, מגיע בפעם הראשונה למצדה, מימין אידלשטיין משה, משמאל וילי קריים. 1964, צלם לא ידוע

חג החנוכה – התנועה הציונית הלאומית

התנועה הציונית לא קבלה את דעתם של חכמי חז"ל.  לא הנס הוא שהביא את הניצחון. שירים רבים מבטאים גישה זו. "אנו נושאים לפידים", נס לא קרה להו פך שמן לא מצאנו…" " מי ימלל גבורות ישראל?" המסקנה היא "ובימינו כל עם ישראל / יתאחד יקום ויגאל".

בדצמבר 1907 נסעו מורי ותלמידי גימנסיה "הרצליה" אל מקום שאותו זיהו תושבי הכפר "אל מידיה" כ "קבור אל יהוד". שם נמצאו שתי שורות של תשעה קברים החצובים בסלע. הם הדליקו במקום נר ראשון של חנוכה וקבעו את "קבור אל יהוד" כ "קברות המכבים". (בקישור תוכלו למצוא פרטים נוספים על מחקר בעקבות המיקום המדויק של קברי המכבים.) כך נקבע מקום טקס הדלקת הלפיד לשנים הבאות.קברי המכבים, מודיעין, ויקפדיה

בעקבות קריאתו של מקס נורדאו בקונגרס הציוני השני (1898) להקמת "יהדות השרירים", יהדות שאינה מתבססת אך ורק על לימוד ורוח אלא גם על חיזוק הגוף, וזאת לטובת חיזוק הנפש אשר תוביל לתחיית העם היהודי בארצו. אגודות אלו, אשר בתחילה נקראו על שם גיבורים שונים מההיסטוריה של העם היהודי, התאחדו תחת השם "מכבי", כהוקרה לעצמתם וכוחם של יהודה המכבי ולוחמיו, אשר היו חזקים גם בגופם וגם באמונתם באלוהים.

נוני ירון אוצרת אוספים מיוחדים

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מכבי אבשלום, מכבי צעיר, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s