קלוב לאומי רדיקאלי

קלוב לאומי רדיקאלי (קל"ר) נוסד בפ"ת בסוף ימי מלחמת העולם הראשונה.                                        הנהגת המושבה פתח תקווה פעלה במשך שנים רבות באורח אורתודוכסי דתי תוך עיוות דמוקרטי ייצוגי. רוב תושביה היו דתיים אורתודוקסיים. התנהלות ועד המושבה הביא חלק מתושביה להתארגנות כנגד המצב הקיים. השמרנות של הועד באה לידי ביטוי בחוקת הבחירות: לא אפשרה לציבור הלא חקלאי להשתתף בהנהלת המושבה, אי מתן זכות בחירה לנשים (הבחירות הראשונות לועד המושבה בהן השתתפו נשות פ"ת היו ב- 1940). בנוסף הייתה הקפדה חמורה על שמירת השבת בעיר.

ההתעוררות הציבורית הראשונה כנגד השמרנות הייתה בשנים 1906 -1910 וכונתה בשם מאבק "הסתדרות הצעירים" (לאו דווקא בגיל) כנגד השליטים ה"זקנים" נודעה גם כ"מלחמה של הצעירים בזקנים". גורם חשוב בהתעוררות היו צעירי העלייה השנייה שהתגוררו במושבה, ועודדו את הצעירים והצעירות להתעורר ולעמוד על דרישותיהם.

ספורטאי המכבי, חובש התרבוש אבשלום גיסין. 1908, צלם לא ידוע, מאוסף תצלומי הארכיון

על כך כותב בנימין סימקין, (1) אחד מהצעירים: "בני המושבה היו מפולגים לשני מחנות: אחד רצה לשמור על צביון דתי ופרימיטיבי של החיים הרוחניים והמשקיים, ואילו החלק האחר שאף לתרבת קצת את הדור הצעיר ולשכלל את המשק, דרש הכרה בדגל הציוני, חופש הרצאות, הצגות ונשפים, טיפוח השפה העברית, סניטציה וניקיון במושבה, היגיינה ציבורית, אנו הצעירים דרשו גם רב מודרני יותר וכן התקוממנו נגד.. עיקום הרחובות בכוונה מחשש שייראו כצלבים. דרישתם העיקרית של הצעירים הייתה להפיץ מעט אור ולשתפם בהנהלת המושבה"

באותם ימים רק לבעלי רכוש קרקעי הרשומים ב"ספר האחוזה" הנקרא בשם "גרונדבוך" היו בעלי זכות בחירה אקטיבית ופסיבית. למעשה רק כמחצית מתושבי המושבה יכלו להשתתף בבחירות.

מחלוקת נוספת הייתה התייחסות אל הסמלים הלאומיים. הצעירים ביקשו לערוך אזכרה להרצל בבית הכנסת, וגבאי בית הכנסת נעלו את דלתותיו ולא אפשרו את ההזכרה. הצעירים פרצו את דלתות בית הכנסת וערכו את האזכרה. נעשה ניסיון לערוך אזכרה משה לייב ליליינבלום וגם לזאת סירבו ה"זקנים".

מחלוקת נוספת נסבה סביב הרצון של ד"ר יעקב ברנשטיין כהן רופא המושבה לערוך הרצאות בבית הכנסת בנושאי היגיינה לצעירות המושבה. מטרת ההרצאות היית להכשיר את בנות המושבה לטפל בנושאי עזרה ראשונה מהירה.

הסכסוך הגיע לשיאו עם החלטת הועד להפסיק את עבודתו של רופא המושבה, ד"ר יעקב ברנשטיין-כהן, מעשה שהביא לבחירת שני ועדים למושבה, אחד ל"צעירים" ושני ל"זקנים". שני הוועדים כיהנו במקביל מספר חודשים.

ב- 1.10.1910 נפתרה המחלוקת,  נבחר בהסכמה ועד שלום, בראשו עמד חיים-כהן וחבריו מנו 10 איש על בסיס פריטטי מנציגי שתי הסיעות.

ארגון מתקדם נוסף שפעל במושבה וביקש לשנות את אופייה השמרני, היה ארגון "המכבי". הארגון החל לפעול בשנת 1908 בראשות בנימין סלור והיה מורכב מצעירים וצעירות. לאחר שסלור עזב את הארץ בעקבות חרם מצד משפחתו החרדית. פסקה פעילות "המכבי". הפעילות חודשה בשנת 1912. סיסמת המכבי העולמי הייתה "נפש בריאה בגוף בריא". ארגון "המכבי" דגל בשימוש בשפה העברית, בעבודה עברית ובשמירה עברית. בסניף "המכבי" המקומי שבראשו עמד אליהו ירקוני, נכנסו תכנים ציוניים לאומיים. "המכבי" היה ארגון כללי והקיף את כל חלקי המושבה: פועלים, איכרים, חילונים ודתיים, צעירים וצעירות. בתחילה עיקר עיסוקם הספורטיבי היה בהתעמלות (2).

"המכבים" ביקשו לשנות את פני ההנהגה המקומית. הגוף פעל בנחרצות למען השפה העברית, השתתף במאבק "מלחמת השפות", פעל נגד חברת "עזרא" ונציגה בארץ אפרים כהן. רק לציין כי אחיו של אפרים, חיים כהן, כיהן בראש וועד המושבה בפ"ת. "המכבים" ערכו הפגנה מול ביתו של חיים כהן שם שהה בן-אחיו הצעיר, דוד כהן, אותו כינו המכבים בוגד, כי החליף את מנהל הסמינר ביפו שהיה פעיל למען השפה העברית.

ועד המושבה החליט לשפוט 12 צעירים שהשתתפו בהפגנה והאשימם בגרימת משבר ביחסים עם הקונסוליה הגרמנית. חברי "המכבי" המקומי התארגנו וביחד עם כ- 200 תושבים שתמכו בהם, צעדו לעבר בית הועד וביקשו לעמוד למשפט יחד עם 12 הנאשמים. הועד נסוג מהמשפט, אך כנקמה פיטר הועד את השומר דוד סווטיצקי על שתמך במכבים. בנוסף ביקש לפטר את המורה אליהו גרינפלד ירקוני שעמד בראש "המכבי".

בחודש פברואר 1914 עמד לבקר במושבה הברון רוטשילד. הוכנה לו קבלת פנים מפוארת שכללה ליווי של שיירת הברון בפרשים משומרי המושבה, מרבית הרוכבים היו שומרים ערבים. "המכבי" התנגד לכך ואילץ את ועד המושבה לוותר על רכיבת השומרים. כדי להוכיח את אחריותם, הכין "המכבי" משמר כבוד בן 60 חברי "המכבי" שיעמדו בבגדי ייצוג לכבוד הברון. תפקידם יהיה לפקח על הסדר בטקס (3).

עם פרוץ המלחמה פסקה פעילות "המכבי" (בעקבות דרישת ג'מאל פשה להפסיק פעילות ציונית) ולמעשה חזרה השליטה המוחלטת בחיי המושבה לזמן מה לאנשי הדור הישן.

בעקבות גרוש ת"א-יפו וריכוז ציבור מתקדם מהמגורשים במושבה, התארגנו ראשי "המכבי" בפ"ת והשתתפו ביסוד "הקלוב הלאומי רדיקלי" בשנת 1917. באמצעותו ביקשו  להמשיך את דרכו של "המכבי".

פרופ' שמואל אביצור כותב על הנעשה בפ"ת בימי המלחמה (4).  גם הוא מופתע מההתעוררות החברתית שהתרחשה במושבה השמרנית לקראת סוף המלחמה.

כך הוא כותב: "פ"ת עמדה בקו החזית כ- 10 חדשים. פ"ת נהייתה (פרט לכפר-סבא) ישוב יהודי יחידי שסבל ישירות בהיותו בקו החזית. לפני המלחמה פ"ת היא המושבה הגדולה ביותר והפורחת ומפותחת מבחינה חקלאית-כלכלית. 6300 דונם פרדסים, גוש הפרדסים הגדול ביותר בבעלות יהודית, הכנסותיה הגדולות ביותר בהתיישבות העברית-והיא עמדה בפני גידול והתפתחות בזכות מפעלי המים של בצלאל-יפה. על בני מושבה זו נגזר לסבול מפורענויות שלא ידעו יישובים יהודים  במיוחד חקלאים אחרים. כגון פינויים, החרמות מיוחדות, כריתת מטעים ומצוד מתמשך אחרי פררים (עריקים) בהיקף והתמד גדולים מאשר בכל יישוב אחר. והנה דווקא בפ"ת מתפתחת ערנות ציבורית רבת תנופה הן של אנשי המקום והן של מוסדות כלליים של הישוב אשר פונו-הוגלו מתל-אביב ויפו ".

עם גירוש תושבי יפו ות"א לפ"ת בתאריך  30.3.1917 החלה ההתארגנות להקמת "הקלוב הלאומי רדיקלי", המפגש עם אישים מתקדמים מבין גולי יפו בפ"ת הובילה את אליהו ירקוני לפעול להקלת מצבם של המגורשים באמצעות חברי "המכבי" (5). ההתארגנות כללה גם את מרבית "המקופחים" במושבה, כמו הפועלים, המורים, המשכילים וצעירי המושבה אשר נודו ע"י ועד המושבה. [כנראה בגלל רצונם ושאיפותיהם לקחת חלק בניהול המושבה ואף לעמוד בראשה. ה"זקנים" ראו בזה סכנה למשק החקלאי הרווחי ולקיום המושבה כמושבה חקלאית ז.ח.]. במצב זה החלה ההתארגנות והקִרְבָה בין חבריה גדלה. את מרביתם איחדה הראייה הלאומית, עבודה עברית, שמירה עברית, לשון עברית וכד'. הקלוב החל בפעילותו בשנת 1917 בפגישות שהתקיימו בביתו של יעקב קרול. בפגישות נכחו מרבית האנשים שביקשו לשנות את סדרי המושבה ולהעניק לעצמם  אפשרות להשתתף בהנהגתה ללא התחשבות בצנז הקרקעי ששימש קנה המידה הראשי לקבלת זכות בחירה פסיבית ואקטיבית בפ"ת.

קטעים מפרטי-כל אספות ההתאחדות" הקלוב הלאומי רדיקלי בפתח-תקוה" (6)

אספה קדומה אור ליום א' כ"ח אייר ה'תרע"ז 20.5.1917 .

"נאספה ע"פ היוזמה של הד"ר פיקהולץ, אליהו גרינפלד ואהרון נחמני". [פיקהולץ מנהל בית הספר החקלאי במקום, גרינפלד (ירקוני) מורה בבית הספר יק"א וראש המכבי במקום. נחמני ספר במקצועו, ראש התאחדות בעלי מקצוע במקום ועיתונאי לעת מצוא. שלושתם תושבי המושבה אך חסרי צנז' קרקעי, אינם רשומים בספר האחוזה, חסרי זכות השתתפות בבחירות המקומיות. ובעלי שאיפה להשתתף בהנהלת המושבה ולשנות את המקום מאווירת נכאים למקום בו החיים משופרים ומתקדמים.]

"הוזמנו מספר רב של מוזמנים הנחשבים כמתקדמים וקשורים ל "מכבי" המקומי" (בימי פעילותו). [המכבי המקומי נחשב כיורש "הצעירים" ש- 10 שנים לפני כן מרדו בשלטון ה"זקנים" וביקשו לפתוח את חיי המושבה לחיי קידמה ופתיחות"]. "המטרה יסוד הסתדרות צעירי פ"ת בעת הזאת.

נחמני מסביר את הצורך, בעיקר בגלל העזובה השוררת בין הדור הצעיר כאן ובעיקר יש לארגן את הכוחות הצעירים, ויש לנצל את היות ועד המושבה העכשווי פחות או יותר דמוקרטי. שניתן לעבוד איתו". [באותם ימי סוף המלחמה היה קשה לבחור ועד מתאים. רבים מאלו שנבחרו בשיטת הבחירות שהייתה נהוגה אז סירבו מפחד השלטון התורכי לקבל את תוצאות בחירתם והתפטרו מיד מהוועד, לכן לאחר מספר סבבים בהם הוועד לא יכול היה לתפקד, הוחלט לבחור ועד מתוך האנשים שמנהלים כבר ארגונים כלכליים ונחשבים אנשים מתאימים ואמיצים שלא יותירו את פ"ת ללא הנהגה.. נבחר ועד ע"י הארגונים הכלכליים במושבה, ובראשותו עמד זלמן גיסין (נציג הפרדסנים), שהיה בעברו מראשי "הצעירים" ובנוסף  היה אדם מתקדם ששאף לפתוח את המושבה להשפעות מתקדמות. בימים ההם, לאחר גירוש יפו -תל-אביב התרכזו במושבה קבוצות של משכילים חלקם ברחו מירושלים וחלקם ממגורשי תל-אביב. לצעירים אלו, כנראה, הייתה  השפעה מכרעת על יסוד הקלוב. האספה נפתחה בנימה של ייאוש ושלילה שאפיינה חלק גדול מהתושבים בגלל המצב הקשה.

"מ. פרלין טוען שהזמן אינו מתאים ואין צורך בהסתדרות צעירים, נוביק טוען שכפי ש"המכבי" לא יכול היה להתקיים בפ"ת, כך גם הסתדרות זאת לא תוכל להתקיים, מפני שהדור הצעיר אינו מוכשר להסתדרות (בעלת) סדר ולמשמעת. [לאחר ויכוחים מתמשכים וסעור מוחות]  הוחלט: שהסתדרות צעירים בפ"ת נחוצה לנו בכלל ובפרט בזמן הזה. נעשה ניסיון למצוא שם לארגון, אך לא באו לידי הסכמה. הוחלט להיפגש שוב ביום ג' הבא".

אספה קדומה שניה. אור ליום ה' ג' סיון 24.5.1917 "רוזנשטיין: אין להחיות את "המכבי" בפומבי, אלא יש לבחור מתוך חבריו את המעולים ולסדר קבוצה באופן חשאי" [חשש משלטון האימים של התורכים] "מ.פרלין: מציע לארגן את הצעירים, במבנה של עשרות וכל עשרה בוחרים מפקד וכל המפקדים בוחרים בועד" [ בשלבי ההתארגנות הראשונים, מרגישים עצמם  המייסדים נבחרים מורמים מעם]. "ד"ר ליברמן (נעים): חושב שעיקר פעילות ההסתדרות להשפיע על הנהגת המושבה. לקבל שווי זכויות לכל אלא שחיים בפ"ת]. נחמני: מצדד בהצעת ליברמן  ומרחיב, שההסתדרות צריכה לעסוק בנושאים שונים, צריך להיות לה סניפים כמו: הגנה, זכות דעה, הוחלט: להפגש שוב בשבת הבאה".

אספה קדומה יום א' ו' סיון בערב 27.5.1917  "מטרת האספה סדור ראשי פרקים של תקנות החברה. גרינפלד (ירקוני): מקריא את התקנות וכולן מתקבלות פה אחד."

"נערך דיון כיצד לקבל חברים חדשים. גרינפלד מציע: כל יהודי או יהודיה מבן עשרים ומעלה,ישר ונאמן ומתפרנס בכבוד יוכל להתקבל להאגודה. הוא צריך המלצת 3 חברים, והועד בוחן אותו ומחליט אם לקבלו".[המייסדים ממשיכים להתייחס לעצמם כאל נבחרי מעם]

 אספה קדומה 30.5.1917 " באו  ה"ה י.קרול. ד.טמס, י.כהן, י.פנחסביץ, א, נחמני, צ.מכליס, ד"ר ליברמן, רוזנשטיין,  מהרינג,  גרינפלד, ש. שטרייט,  מ.גיסין, מוגילבסקי,  גם ה"ה גולדברג, גולדשטיין, ארץ-ישראלי, נתיבי ופרידמן.  א. תקנות החברה, ב. בחירת ועד זמני, ג. הצעות.

(תחילה) נגשו לבחירת יו"ר ומזכיר. נבחרו ה' גרינפלד ליו"ר וה' שטרייט למזכיר… ה' גולדברג  בשם הועד של הפועלים העיר שהפועלים  לא יכנסו לההסתדרות החדשה. הד"ר  ליברמן:

סובר  כי דוקא הזמן הנוכחי מכשיר, כמו בכל חלקי העולם ובכל העמים (7-8) , לעורר את התסיסה ולהתחדשות .. ה' גולדברג: אומר שהפועלים אינם סוגרים  את עצמם אלא יעבדו תמיד יד ביד בתור הסתדרות. אבל לפועל  בודד אין  שום צורך להכנס להסתדרות שכזו, יען  שהוא כבר מאורגן בהסתדרות  השואפת גם כן לאותן מטרות.

ד"ר ליברמן: אנחנו צריכים להשפיע על צעירי המושבה ולחנך אותם לעבודה ציבורית, אף כי עכשיו הם עדין אי-מוכשרים ורחוקים מזה. ה' נתיבי: אנחנו צריכים לקבוע את הסעיף הזה באופן כזה שגם לנשים צריך לתת זכות דעה. נבחר ועד מחמשה חברים: ה"ה-שטרייט, גרינפלד, ליברמן, גיסין ונחמני וה' מוגילבסקי סגן. מוסרים לוועד הזמני גם את עבוד וניסוח סעיפי התקנות של החברה.

"תכנית הקלוב הלאומי הרדיקלי בפתח-תקוה"

בקלוב הזה יתכנסו אנשים בעלי מהות ומגמות שונות שיחד עם זה יש להם נקודת מרכז אחת . אנשי הקלוב- אמנם כל אחד מהם  בעל נקודות השקפה מיוחדות מטעם עצמו. אולם, את כולם ביחד מאחדת הנקודה הראשית והיא השקפת העולם הציונית.

צביון הקלוב

קבוץ אנשים צעירים ברוחם שמצטיינים בבחינה ידועה בתור משפיעים אם מצד  פעולתם הצבורית או מצד השכלתם או עצמיותם; קבוץ אנשים שכל עצמיותם אינה אלא אות ומופת לחברה כיצד לקבל על עצמה את הערכים הלאומיים  ולחיות על פיהם. כנוסו של אנשים כאלה הוא תכלית לכשעצמה, שזולת שמסיע  להתגלות השפעתם העצמית של כל פרט ופרט, הכנוס הזה מרכז פעולתו של כל יחיד ויחיד בהכרה מכוונת להגשמת המטרה הכללית של הקלוב.

המטרה

תקנון החברה שבתוכה אנו יושבים במובן הרוחני והחומרי על יסודות לאומיים-עממיים.

הערה: מרובים המה הדרכים המוליכים להגשמת מטרה זו, אחד העיקרים הנהו כמובן: התאחדותם של כל המוסדות הלאומיים, שישנם כבר במושבתנו, לשם פעולה אינטנסיבית לטובת קנינינו הלאומיים ושמירתו של אופים העממי. אולם תפקידנו העיקרי לפי המיעוט ההכרחי של כוחותינו ולפי ערך איכותנו הוא: האיניציאטיבה. עלינו להיות האיניציאטורים לסדר כל חברה או מוסד שיכולים  להיות לנו מאיזו בחינה כלי מבטא להגיגינו וכלי שמושי להגשמת מטרתנו בפועל. עלינו החובה לברוא אותם האורגנים החסרים פה עדיין לחברה למען הבריאה והעלולים להיות הביטוי המוחשי לדעותיו ושאיפותיו של הקלוב.

האמצעים הכלליים.                                                                                                                  א) השגת זכות בחירה כללית, שווה, ישרה וחשאית להנהלת המושבה בשביל כל תושביה והשתתפות אקטיבית בחיים הציבוריים של המקום והישוב.

הערה: על הקלוב לפקוח עיני ההמון הרחב והדור הצעיר שיעמוד וילחם על זכויותיו האזרחיות, עלינו לסייע להם ע"י הרצאות להגיע לידי בגרות מדינית -עממית. על הקלוב ללחום ביחד עם אותן החבורות והמוסדות המושפעים ממנו הקרובים אליו ברוח להשיג שווי זכויות לכל תושבי המקום מבלי הבדל מעמדים. עליו  להשתתף בבחירות ועד המושבה ומוסדות ציבוריים מקומיים למען הכניס להנהגתם מחברי הקלוב או מאנשים הקרובים ברוחם לשאיפותיו, כמובן שאין עליו להימנע מלהשתתף בהמשך הזמן ובעת הצורך בפעולה ציבורית רחבה מחוץ למקומו.

ב) תמיכת המוסדות הלאומיים והשתתפות במוסדות עזרה עצמית וצדקה למען מלאותם מרוח הקלוב ולכבשם.

ג) הפצת השפה העברית וספרות עברית בכל שדרות העם.

הערה: אין צריך לאמור כי חייבים כל חברי הקלוב לדבר עם כל מי שישמע את שפתנו אך ורק עברית וזולת עניני בתי-הספר, הספרייה ושיעורי הערב וכו' שהטפול  בהם מוטל עליכם  חייבים כל חברי  הקלוב לרכוש להם כל ספר עברי חדש שיופיע לאחר הערכתו של הועד את חשיבותו הספרותית (מובן שחובה זו חלה בהתאם לאמצעיו החומריים של החבר), גם תוטל חובה על כל חבר להפיץ סכום אקסמפלרים מהספר החדש בחוג מכיריו. כמו כן מביט הקלוב על "בימה עברית", "זמרה עברית", "התעמלות וספורט" וכו' כעל  גורמים להרחבת הדבור  העברי ומחובתו להתעסק בהם ולהכניס מרוחו גם.

 ד) עבודה עברית בכל המקצועות.

הערה: זולתה של חובת כל חבר לקיים בעצמו את הסעיף הזה, על הקלוב ללחום בשביל הוצאתו של הפרינציפ הזה לפועל, עם כל המוסדות בכל האמצעים וכן על הקלוב לטעת את רעיון העבודה באמצעות הרצאות ע"ד חשיבותה הלאומית-כלכלית. בליבות חברי אותן  את רעיון העבודה באמצעות הרצאות ע"ד חשיבותה  הלאומית-כלכלית. בליבות חברי אותן החבורות הנמצאות תחת השפעתן וכן עליו לבא לעזר ללשכת העבודה של הפועלים, עד כמה שידו משגת. כמו-כן לתווך מיד בכל סכסוך שיהא נופל בין נותני העבודה והפועלים.

 ה) שמירה והגנה על רכושנו החומרי והאנושי-לאומי  (9)

הערה: זולת חובתו של כל חבר להימצא על המשמר לעת הכשר לקיים את הסעיף הנוכחי על הקלוב לקשר מלחמה בשעה כתיקונה בעד השמירה העברית שבלעדיה יש הפסד חומרי כמו שנוכחנו מהניסיון עד הנה ושבחסרונה יש משום  עלבון לאומי שאין לו כפרה.

 ו) יחוסנו להגדוד העברי.*[הסעיף לא הופיע בתחילת התארגנות הקלוב. אלא עם התחלת ההכנות להקמת הגדוד העברי].

הקלוב הלאומי הרדיקלי מכיר בערכו הלאומי הרב של גדוד עברי מיוחד שבו הוא רואה ערבון ממשי להגשמת האוטונומיה העברית בארץ-ישראל וגורם עיקרי להתעוררות כוחותינו שבכל שדרות העם לבנין הישוב ".

 "האספה המייסדת של ההתאחדות 12.7.1917  מוגילבסקי (יצחק מגלי): צריך לא להקפיד על האנשים כ"א כל אחד שיקבל עליו את הפרוגרמה שלנו נקבל לחבר. אם גם לא יהיה אישיות מצטיינת.[ ההרגשה שנותרנו מעטים מציקה ולפיכך יש לרדת אל העם ולהקטין את הדרישות האליטיסטיות] מתקבלת הצעת שפרינצק (מנהיג "הפועל הצעיר" מגיע למושבה עם מגורשי ת"א-יפו)."השגת זכות בחירה כללית ,שווה, ישרה וחשאית להנהלת המושבה, לכל תושבי המושבה". הוחלט: עפ"י רוב דעות נקרא שם ההתאחדות החדשה: "קלוב לאומי רדיקלי"

"ישיבת ועד הקלוב 14.7.1917 "הוחלט: להציע לפני האסיפה הכללית את החברים: צודקוב, אלתרמן, זוננברג, (חברי עין-גנים) שרויט, י.דיסקין, ישעיהו שטרייט,(פתח תקוואים) אלמליח (ירושלמי שנמלט לפתח-תקוה עורך העיתון "החרות" חבר כנסת בעתיד) פכטר (תל אביבי). לקבלתם כחברי הקלוב."

"ישיבת הועד  18.7.1917 על סדר היום :א. התייחסותנו לחברת "לינה" (10). ב. הזמנת חברים חדשים.

ג. אספת חומר  בענין שווי זכויות. [מניעים ליחס לחברת לינה שנוהלה באותם ימים ע"י הגב' כהן היה מוזר. מצד אחד בקשו חברי הקלוב שוויון מגדרי, ומצד שני בשם המלחמה בחברת "עזרה" ובבעלה של הגברת כהן שאחיו ניהל את חברת "עזרה" מעדיפים חברי הקלוב את המאבק ב"עזרה" מאשר לתמוך באשה שמנהלת מוסד צדקה חיוני שמתפקד היטב ז.ח.]

ענין לינה : ד"ר פיקהולץ מציע להשפיע להוציא מהועד של לינה את האגנטים של חברת העזרה, מציע להחליף את הגברת כהן העומדת בראשה. ליברמן מדגיש שקבלת חברים יפואיים עושה הרגשת חולשה פנימית, ויחשבו כי התנועה מושפעת מהיפואים. החלט: "לקבל לחברים יפואים היושבים פה והמתאימים לנו עפ"י דעותיהם ופעולתם". החלט: להציע לפני האספה הכללית לקבל כחבר את ה' בלומנפלד (ממנהיגי תנועת הפועלים בארץ)".

" ישיבת הועד 23.7.1917. החלט: לבחור לע"ע שלוש ועדות: תרבותית להשגת זכויות לתושבים וזמנית לבחירות ועד המושבה.

שונות: (ההתייחסות ל"חברת לינה" ו"הזמיר", בחברת הזמיר (מקהלה) יש חברים שהם  גם ב"חברת לינה", שבראשה עומדת הגברת כהן "ממשפחת בא-כח ה"עזרה" שעשה כ"כ הרבה רעה לישראלים הלאומיים פה בארץ". בקשר לפעולה בשני הארגונים הוחלט לא להחליט עד האספה הכללית".

 "אספה כללית  26.7.1917. שטרייט: מדבר בענין סדור הדור הצעיר במושבה, ושאם הקלוב לא יעבוד בענין בנידון זה, אז בוקר אחד נמצא את הצעירים בזרמים לא רצויים לנו, ואז כבר יהיה מאוחר החלט: שוועד הקלוב צריך לגשת לארגון הדור הצעיר".

 "אספת הועד 29.7.1919. דנים אודות סדור הדור הצעיר במושבה, משתתף  בוויכוחים גם ה' א.ד. גורדון שהוזמן ע"י הועד. מתברר מכל הצדדים הטיפוס של הצעיר הפתח-תקוואי במעלותיו וחסרונותיו. באים לידי החלטה שבכל אופן כדאי ונחוץ מאד לסדר את הצעירים בשביל לחנך אותם לבעלי הכרה בכל שאלות החיים הציבוריים של המושבה ברוח של הקלוב. נבחרים ה"ה מוגילובסקי ונחמני שיזמינו לאספה את המעולים שבהם ויחד אתם לארגן את כל המתאימים למטרתנו".

 "אספת הועד 2.8.1917 יחד עם הועדה הפוליטית.

גולדברג: מבאר שבארצנו התרגלו לחשב את הפועלים לפחות פטריוטים ופחות קשורים אל המקום כמו אלמנטים אסורים אבל זה בא רק מפני שמרחיקים אותם מהעבודה ומהנהלת המקום, ומה שאחרים מפחדים שאם יתנו זכות דעה להפועלים אז יתערבו כבר בכל הדברים הפרטיים של בעלי הרכוש זה לא נכון, כל מה ששיך להרכוש הפרטי בעל הרכוש ידאג לזה בעצמו, וזה הכל יהיה ברשותו, אבל כל הדברים הציבוריים כבר יש רשות לפועל להתערב מכיון שזה נוגע ישר אליו… העניין לא פרטית של איזו מושבה אלא שאלה כללית של כל הישוב…  החלט: לסדר שיחה אודות זכות דעה ובחירה כללית" .

"ישיבת ועד הקלוב 11.8.1917. נבחרה ועדה לעיבוד תכנית האגודה ולהביא אותה לפני אספה כללית של  הצעירים ואז יסתדרו עפ"י התכנית, יבחרו ועד ויגשו לעבודה".

"ישיבת ועד הקלוב 18.8.1917 .החלט עפ"י הצעת ה' נחמני לסדר חגיגה לכבוד האגודה "הדור הצעיר" בחצר קרול, עם עיתון היתולי, הגרלת ספרים, מזנון, נאומים של ה"ה גורדון, שפרינצק ונחמני, דקלומים.

החלט בעניין השגת זכות בחירה כללית לקרא לאספה כללית של הקלוב" .

 "האספה הכללית  26.8.1917:

בנידון הגשת הפטיציה לועד המושבה בענין זכות בחירה עממית, פיקהולץ מוסר את פרטי האספה, אחרי הרצאת הד"ר ולדשטיין (11).  בענין הרחבת זכות הבחירה לתושבים, נתקבלה הריזולוציה הזאת שהוצעה לפני האספה ע"י ועד הקלוב: "בעמדנו על בסיס הלאומיות העברית ההיסתורית-תרבותית וההנהגה העצמית של קהילות עם ישראל במשך כל מאות שנות הגלות, אשר הן עזרו לעמנו הנדכא להתקיים למרות כל צרותיו והרפתקאותיו עד הזמן הזה, ובהכירנו כי רק זכות בחירה כללית על יסודות עממיים בקהילה יכולה להבטיח את ההתפתחות החפשיה של האומה הישראלית בכל ארצות פזוריה ובפרט בארץ תחית עמנו, – אנחנו תושבי פ"ת מבלי הבדל מעמד נאספים באספה הזאת באולם בית הועד אחרי שמענו את ההרצאה של הד"ר ולדשטיין אודות הרחבת זכות הבחירה לכל התושבים החלטנו:  להגיש פטיציה לועד המושבה שיקרא בזמן היותר קרוב לאספה כללית של קהל עדת פתח-תקוה שעל סדר היום שלה תהיה בחירת ועדה מעורבת מבאי-כח כל המעמדים בקהלה לשם עבוד תקנות בחירה כללית עממית בשביל תושבי המקום בעניני צרכי הצבור הכלליים,  התקנות שתעבד הועדה הזאת בזמן היותר קצר יגיש ועד המושבה לפני אספה כללית של הקהלה בזמן היותר קרוב למטרת אישורם ע"י עדת פתח-תקוה".

"היו"ר מוסר דין וחשבון מאספת הדור הצעיר שהיתה בשבוע זה, מבקר את הסעיף של חיוב בעבודה קרקעית שבתכנית שעבדה הועדה הזמנית של הדור הצעיר ושהסעיף הזה הפחיד הרבה מהצעירים לבלי להכנס להסתדרות. הוא מציע שהסתדרות הצעירים תקבל את תכנית "המכבי" מפני שהעניין של ארגון הדור הצעיר עומד כעת על פרשת דרכים אחרי הפרוד שתהווה, וצריך לסדר שיצא הדבר של ההתאחדות אל הפועל ושכל צעירי המושבה ישתתפו בה בלי יוצא מן הכלל.

גרינפלד: מספר אודות ההתפתחות של התכנית, אודות ההשפעה הקיצונית של חבר הועדה ה' א.ד. גורדון שרצה בהסתדרות של צעירים העוזבים את הכל ומתמסרים אך ורק לעבודה קרקעית ולשמירה. הועדה ריככה את הדרישות הקיצוניות האלה אך בכל זאת נמצאו עוד צעירים שגם התכנית הזאת בשבילם קיצונית היא. ה' כהן מדבר בכלל על  דבר הדור הצעיר בתור מנהלי המושבה בעתיד ומציע להזמין את כל הדור הצעיר. היו"ר שואל; מה יותר רצוי לנו הסתדרות רק של שלושים צעירים, שחתמו על התכנית או של כל הצעירים אם גם התקנות לא תהינה כל כך אידיאליות? מעמידים למנין את שאלת היו"ר. החלט שיותר רצוי לנו לסדר את כל צעירי המושבה. נתקבלה ההחלטה להזמין לישיבת ועד הקלוב את הועדה הזמנית של "הדור הצעיר" ולהתייעץ אתם איך להכשיר את הדרך לכניסת כל הצעירים להסתדרות.

.. נתקבלה החלטה  שגמירת  התקנות ימסרו להועד. ה' גרינפלד מציע שיזמינו גם את הועידה שעיבדה את כל התקנות ויחד עם הועד יגמרו את התקנות. הצעתו נתקבלה".

 "אספת הועד 27.8.1917

מתבררת שאלת ארגון הדור הצעיר. היו"ר מציע עפ"י החלטת האספה הכללית של הקלוב לבא לידי הסכם באיזה אופן להכניס להסתדרות, את אלה הצעירים שעדיין לא חתמו על התכנית שנתקבלה באספת הדור הצעיר, הוא מציע לעשות תיקון בסעיף לעבודת אדמה בשביל להתחשב עם אותם הצעירים שלא יוכלו להתחייב לזה עפ"י מעמדם כגון מורים, פקידים, חנונים, מנהלי עבודה ועוד ושזה לא נותן להם  להיכנס להסתדרות.

החלט:  באספת ועד הקלוב להזמין את ה"ה גרינפלד ושטרייט שהם חברי הקלוב בתוך ארגון הדור הצעיר לאספת ועד הקלוב הבאה בשביל להתייעץ בנידון הוצאת ארגון הדור הצעיר לפועל "

"אספת הועדה המדינית  29.8.1917. החלט: לארגן את אלה מתושבי המקום הקרובים לנו ברוח, מבלי הבדל מעמד היושבים במושבה שלוש שנים ויותר, לקרוא אותם לאספה עפ"י רשימה שבה יחתמו כולם על מכתב לוועד שהם מתחייבים להשתתף בהוצאות המושבה ודורשים  זכות הדעה והבחירה עפ"י תקנות המושבה עוד לפני בחירת הועד בשנה זו… נתקבלה הצעת תקנה זו: כל תושב הגר במושבה בקביעות חצי שנה אחת והמשתתף בהוצאות  המושבה הכלליות בסכום לא פחות מששה  פרנק לשנה ושאיננו  חי על הצדקה  יש לו זכות הדעה בכל עניני הציבור הכלליים של המושבה. זכות הבחירה יש לכל תושב כזה מבן עשרים שנה והזכות להיבחר מבן עשרים וארבע שנה ומעלה. התקנה  הזאת צריכה להתקבל באספה הכללית של המושבה .

אספת ועד הקלוב  בהשתתפות יו"ר ועדת "הדור הצעיר" ה' שטרייט. החלט:   לקרוא לאספה עפ"י רשימה את הגרים במושבה שלוש שנים ויותר  הקרובים לרוחנו בשביל הכנת מכתב לוועד  המושבה ובחירת באי-כח לעניין זה. נתקבלו הצעות  הועדה המדינית והחלט להציען לדיון באספה הכללית  הבאה..

ה' שטרייט מוסר את תכנית הסתדרות "הדור הצעיר", והוויכוחים מביאים לידי כך שהמרצה מביע את שביעות רצונו (מן העובדה) שהקלוב רוצה לגמור את ארגון הצעירים, הוא מספר שסודר הדבר. השגיאה הייתה שלא דנו קדם יחד עם ועד הקלוב על התכנית. צריך שהקלוב יחליט מי שיהיה מנהל חברת הצעירים ולגמור את בחירת הועד שלהם שיתחילו בעבודה. הד"ר פיקהולץ שואל מה יהיה אם אי אפשר לסדר את רוב הצעירים עפ"י תקנת עבודת אדמה ? ה' שטרייט עונה שהרבה צעירים עוד יכנסו להחברה חוץ מהשלושים שכבר  נרשמו אם

יקראו עוד הפעם את התכנית לפני האספה.

ה' מוגילבסקי מספר אודות התנועה  בין הצעירים לטובת השמירה, אודות חלקת אדמה לנטיעת ירקות שמתעניינים בזה הצעירים ומציע לקרא לאספה רק את המוזמנים בלי שום אורחים מן הצד, לא לסחוב בחזקה את אלה שמעמדם איננו חקלאי. ה' שטרייט אומר שבעת קריאת הסעיף של עבודת אדמה באספה אפשר להוסיף אליו ביאורים שהעיקר באמת בשביל צעירים של מושבה היא באמת עבודת אדמה, אבל  יתחשבו עם אלה שאינם יכולים הרבה לעבד עפ"י מעמדם והחברה צריכה להתחזק ברוח העבודה החקלאית. החלט: לקרא לאספה כללית של הצעירים, לקרא לפניהם את התכנית בלי שינוים עם ביאורים לסעיף הנ"ל ולבחור ועד "הדור הצעיר", בועד צריך להשתדל להכניס שני חברים מהקלוב, אחד מהם שיבחר ליו"ר של הועד ".

סיום פעילות הקלוב בפ"ת"

מאסרם של חלק מאנשי הקלוב כמו: אברהם אלמליח ואפרים בלומנפלד. התגייסות חלק גדול מראשי הקלוב לגדוד העברי. חלק ממנהיגי הפועלים עוברים להתיישבות. חלקם חוזר לתל-אביב. כל אלה גורמים להפסקת פעילותו של הקלוב בפ"ת. (הקלוב המשיך לפעול זמן מה בתל-אביב אך אין לנו חומרים אודותיו.)  בפ"ת הקלוב הפך לארגון שהשתתף במועצה הכללית של המושבה. הנהלת המושבה כמחווה, העניקה זכויות הצבעה אקטיבית (זכות לבחור אך לא להבחר) למרבית הנהגת הקלוב. נציגו הנבחר למועצת המושבה היה מנהל בית הספר החקלאי הד"ר פיקהולץ (ובשנות העשרים עם הפסקת פעילות ביה"ס החקלאי במקום הוא נטש את פ"ת ועבר לת"א).

הקלוב לא הצליח לקרב אליו את צעירי המושבה. הפועלים המשיכו את חברותם במפלגותיהם בעיקר, מכל מקום. בכל הקשור ל"קלוב" ברור שמהרגע הראשון להתארגנותו, עברו חבריו תהליך של הפריה הדדית עם האנשים בעלי דעות קרובות להם שהגיעו למושבה לאחר פינוי יפו.

לסיכום

"המכבי" המקומי השתנה וחזר לעסוק בעיקר בפעילות ספורטיבית (12)  ואילו פעילות הקלוב נזכרת כקוריוז שהמלחמה הממושכת והסבל גרמו. מבחינתי ניתן לדמות את התארגנות הקל"ר לקרן האור שחדרה בעד העננים ביום סגריר והמריצה בסוף ימי מלחמת העולם הראשונה  מספר צעירים במושבה פתח-תקוה להתחמם לאורה, להתארגנות ולמחשבות על עולם טוב יותר. ולא יותר.(ז.ח.) לאחר סיום המלחמה חזרה הנהלת המושבה לידי השמרנים וממשיכיהם. העולם בעקבות המלחמה השתנה. אך פ"ת נותרה שמרנית עד תחילת השלטון הבריטי האזרחי שאילץ אותה לשנות את חוקי הבחירה.

*1 ספר "ראשית" שבעים שנה פתח-תקוה  בעריכת אלעזר  טרופה

*2  ספר "יסודות" (בעריכת טרופה) מופיעה תמונה של חברי המכבי בפ"ת ומזוהים בה: ר.זהבי, י.צ.שפירא, מ.גינזבורג, חודורוב, סלור, פרלין, א.גיסין, י.קרול, ג. מכנס, נוביק, דוד בדר (ממנהיגי הפועלים. שהקים בשנת 1925 את סניף "הפועל" בפ"ת)

*3  "ראשית"

*4 שמואל אביצור הקדמה ל"משבר ותמורה"

*5  ירקוני (גרינפלד)  עדות מס' 103.29  (ארכיון ההגנה) עלה ארצה 1912 לפ"ת הגיע ב- 1913

מר ירקוני:  התחלנו לדאוג להגנת פתח-תקוה עוד ב- 1915 (?). עוד לפני הקמת הגדוד. לפני 42 שנה בבואי לפ"ת העמידו אותי בראשון ה"מכבי" ארגון הספורט היחיד שהיה קים באותה תקופה. התעסקנו לא רק בספורט אלא גם בהקניית השפה. עבודה עברית, אני התעסקתי בעיקר כמורה בחלק של הקנית השפה.  כשפגשתי אנשים המדברים אידיש טענתי כי איני מבין…. פתחנו אפוא בית-ספר ערב לעברית שהתקיים בשנים 1916 – 1912

אח"כ ראינו כי תהיה לנו מאבק פנימי בענין זכויות בתוך המושבה של אלה בנוסף למשוללי הזכויות כלומר אלה, שאין להם דף בספר האחוזה. בקבוצת המשוללים היו מורים וכו' שלא הסכימו לכל המתרחש ורצו להכנס לעול ולמצוות. בינתיים קרה הפנוי של תל-אביב. הודיעו לנו כי עלינו לארח בפ"ת מספר גדול של אנשים והיה חשש שינוצלו אלה שהנם בצרה.

הוטל עלי לקבלם. בעזרת תלמידי עשינו מפקד חדרים. לאחר מעשה אושרה פעילותנו על ידי ועד-המושבה. הועד קבע מכסות ומחירים.

הודענו לעירית תל-אביב אל מי לפנות. לאנשים עניים מסרנו בתים ציבוריים ולעשירים בתים בשכר. תארנו לנו שזוהי תחנה זמנית אבל אח"כ התברר שצפויה להם סכנת גרוש.

כחבר הועד דאגתי להם גם שעה שעברו אח"כ לכפר-סבא. באותה שנה יסדנו קלוב רדיקאלי קל"ר. מטרת הקלוב הייתה : תקון החברה שאתה חי בא. חברי הקלוב חדרו לכל הענינים במושבה, לגמילות חסדים, לתרבות, אולם למועצה-בגלל חוסר הזכויות – לא הצלחנו להתקבל אלא לאחר מאמצים רבים. ביסוד הקלוב השתתפו : שפרינצק, הרפז נטע, א.ד.גורדון. הללו לא פעילים אלא בין המייסדים.  ד"ר פיקהולץ חי בת"א, בר-דרומא פרופ', פנחסי בפ"ת, חותנו של גיבלי, גר בעין גנים רחוב חובבי-ציון. (?) היה במשטרה –  בזמן שהלכנו לגדוד- בבית ההפועל הקלוב פעל הרבה גם בעניני בטחון. כל חבר וחבר היה צריך לפעול בכוון ידוע. אני התעסקתי בתרבות ובחנוך. בין הפעילים היו מגלי ואנוכי ודברנו הרבה הגנה, אבל לא ידענו מתי בדיוק נצטרך להשתמש  בזאת.

עם התקרבות החזית ועם התחלת הרדיפות אחרי השומרים נאלצתי להפסיק את הפעילות. עם הקמת הגדוד הצטרפנו מגלי ואנוכי התחלנו פועלים מחדש. הטילו עלינו להשפיע על הצעירים שיתגייסו. בינתים רוח לא טובה עברה על האכרים חפצו להרחיק אותנו מהשפעה והם התחילו בפילוג המכבי. פתאום קראו לאספה התחילו לתקוף אותי מבלי שהבנתי למה ומדוע. הסיבה היתה כפי שהתברר חכוך ביני לבינם, כשהגיע ויצמן לטפל ביתומים טענתי כי לא טוב לחנכם בחצרי האיכרים בהם יש משפחות ערביות. התפלגנו אפוא, מכבי מתקדם וסתם מכבי. בו האיכרים התחילו להילחם בפועלים מאלה מפורסמים הגדעונים של זיכרון. הדבר התבטא גם בגיוס לגדוד – שהיה בעיקר גיוס של פועלים. האכרים לחמו בזה ע"י הצעת הקמת פלוגת רוכבים. לא יצא מזה דבר ואנו הצלחנו לגייסם לגדוד. בעיית הפילוג הודגשה ברגע שהיה צריך ללוות לאחר הכבוש את ספרי התורה לת"א. דב הוז לא הסכים לקחת פלגים. הפתרון נמצא ב"מארב" שהכנו בדרך ע"י גשר מוצררה. לנו היה הדגל, הם צעקו רמאות, נסו להקים שערוריה אך לא הצליחו.

*6 המאמר מתבסס על הפרוטוקולים של הקל"ר הנשמרים בארכיון לבון.

*7 (נשאלת השאלה מהיכן שמעו אנשי פ"ת בעת המלחמה כשעיתונים לא הודפסו אז על מאורעות עולמיים ורמז לכך מספר י.י.ילין  ביומנו בספר היובל של פ"ת..על שיחות עם קציני צבא אוסטריים שליוו את הצבא התורכי, דרכם הם היו חשופים לנעשה בעולם).

*8 תוצאה של מהפכת מרס 1917 ברוסיה וכתוצאה מהכוחות הפנימיים שהחלו להתעורר במדינות כמו גרמניה, אוסטריה, וצרפת. כתוצאה משביתות פנימיות ואף מרידות שפרצו בצבא (צרפת).

*9 את הרצון העז של הנהגת הקלוב להכניס את חברי הקלוב לשמירה. יש להבין בהתאם למצב באותם ימים, החשש מהשלטון התורכי אילצם לכתוב שמירה ולא הגנה או כל שם אחר. למעשה חלק נכבד מחברי הקלוב היו באותם ימים מראשי קבוצת הנשארים במושבה שאספו נשק ותכננו תוכנית כיצד להגן על המושבה ובראשם עמדו מוגילובסקי וגד מכנס..

על קבוצת הנשארים בפתח-תקווה כותבת רחל ינאית (בן-צבי) בספר "השומר"עמ' 185-188:

..ובפתח-תקוה. כאן אנו עומדים במגע קרוב ובעצה אחת עם ידידנו יצחק מגלי. חברו הטוב של בן-צבי ובלב ונפש מסור עכשיו ל"השומר". על ידו התקשרנו עם בני פתח-תקוה, גיסין,מכנס ואחרים. אך מן ההכרח שנשיג עוד ועוד רובים, ולשם כך דרושים אמצעים, ורצוננו גם בסוסות נוספות ל"השומר". אילו יכולנו לזיין את כל קבוצות ה"נשארים" ולספק להן מספר סוסות, לשוות יתר תוקף ופאר רשמי להופעתן כבאי כוח הישוב במקום.. עמ' 188. בבואי למושבה אני פונה ישר אל בית מגלי, כאן אנו נפגשים תכופות עם בני המושבה. מוכנים ומזומנים הם לקיים במקום קבוצת "נשארים". בפרדסים רבים הבניינים החבויים בין העצים, לא יכבד עליהם הדבר ונכונותם כנה ועמוקה.  בית מגלי הופך מעכשיו ל"ביתי"..

בספר "האקטיביסט" שהוא סיפור חייו של אליהו גולומב נכתב (עמ' 133): "אליהו ודב עודדו התארגנות קבוצות של "נשארים" במושבות…בפ"ת מצאו שותפים לתוכניתם בקבוצת הפועלים ,אחווה" ובכמה מאנשי הדור הצעיר של המושבה עצמה. אשר ייסדו  אז את "הקלוב הליברלי" (צ"ל הקלוב לאומי רדיקלי). כדי להיאבק נגד שליטתם של הוותיקים קנאי-הדת ולהפיח במושבה רוח חדשה: (עמ' 160) אותו ליל שבת שבין 21 ל-22 בדצמבר, ליל חרדות ותקווה, היה הלילה האחרון לאחיזה התורכית בפתח-תקוה. הרחובות היו ריקים מאדם. התושבים מכונסים בבתים החשוכים. את אפלת הלילה האירו בלי הרף הבהקי הפגזים. "הנשארים" התרכזו בכמה מקומות במושבה, נכונים לצאת להגנת כל בית שיתקיפו חיילים נסוגים,עריקים רעבים,או סתם שודדים. במרכז המושבה היו כמה מצעיריה, חברי "הקלוב הלאומי הליברלי" (צ"ל רדיקלי), בעין גנים חברי קבוצת "אחווה", ובקצה השני של המושבה, בבית האכר קרול ידיד הפועלים, כמה מחברי "השומר" -רחל ינאית, צפורה אברמזון, צבי קרול, נח סונין ויעקב פת, ועמם אליהו גולומב, משה כרמי ויעקב כבשנה בוגרי הגימנסיה,העיתונאי והסופר יעקב רבינוביץ ונוספים. היו להם אקדחים אחדים. את הרובים, מאלו שהבריחו חיים שטורמן ואליהו, וחלקם שהושארו בפתח תקוה חבויים במחסן ביתו של חברם מוגילובסקי (מגלי).

*10  חברת לינה פתח-תקוה כותבת חמדה רוזנברג (הכנה לספר היובל השני 1929) ארכיון עודד ירקוני..

[חברת לינה הייתה במרבית הקהילות היהודיות בגולה. ובפ"ת שחיקתה את הקהילות בגולה אף בה הוקמה "חברת לינה". ולא אחת בלבד, נוסדו  בה מס' חברות לינה. של גברים, של נשים, של ספרדים וכד'].

"בשנת תרס"ה בזמן שהתחילו לבוא המהגרים הראשונים מארצות הגלות, ובבואם לפ"ת, טרם התאקלמו, התחילו לקדוח באופן נורא וביניהם היו בחורים ובתולות מחוסרי משפחות ומחוסרי עזרה מדיצינית. ולזה התעוררו שלש חברות בנות המושבה: קלרה מינקוו, גטי סמואל, וחנה מילר רבינוויטש וקראו לכל צעירות המושבה לאספה כללית גדולה ויסדו "חברת לינה". בת ארבעים חברות מכל הסוגים, ביניהן היו פועלות, בנות אכרים, רופאות ומילדות. ובכמה מרץ התחילו בעבודה, סדרו ועד של שבע חברות :מנהלת, גזברית, ושתי חברות לשלוח עפ"י התור ללון אצל החולים, בין עשירים ובין עניים, ושלוש היו מסדרות עפ"י זוגות לגבות כספים מכל תושבי המושבה. לתמוך בחולים עניים בעזרה חומרית ועזרה רפואית. מיום ליום נוספו חברות חדשות למפעל החשוב הזה. איזו קנאה התעוררה בין בנות המושבה להכנס לאגודה, תקנות המוסד הרשו להכנס לחברות בנות שבע-עשרה ומעלה. ולא אחת שקרה בהיותה צעירה יותר, ונכנסה לעבודה. במשך עבודתנו זו, השתתפו עמנו גם הרופאים מר ד"ר שטיין ע"ה ומר כהן ברנשטיין..,"

*11  א. ב. ולדשטיין חבר מרכז "פועלי-ציון" קרוב אל "השומר" ולמעשה מועמד שהתקבל בסופו להיות חבר "השומר".  עלה מאמריקה ומשמש מורה בגימנסיה "הרצליה". כתב מילון אנגלי עברי.

*12. פרוטוקול 12.5.1918 : באו חברי המכבי של צעירי המושבה מציגים את עצמם בתור הועד החדש של המכבי והם מודיעים שנפרדו מאת המכבי מפני שמר גרינפלד העליב מאוד את צעירי המושבה באמרו שהם מתחנכים ברוח הערבים וברוח הוריהם ובדברים כאלה העליב את צעירי המושבה לפני הועידה הציונית. נגד זה מחינו וחפצנו להוציאו מן המכבי, אולם לא יכולנו מפני שבעת הבחירות הביאו חברים כאלה שלא ראינו ולא שמענו אותם מעולם בפ"ת. והם הכריעו את הבחירות לצדו לכן נפרדנו ועשינו אגודה אחרת לעצמנו וכעת בהיות התהלוכה של השבת ספרי התורה  ליפו חפצים אנו  שלא יהיו תוצאות בלתי נעימות.

מוסרים להם: שמאחלים להם ברכה בעבודתם ומפני שלא ידעו מזה לכן הזמינו את המכבים הקודמים וכעת נראה איך לסדר את הדבר באופן רצוי ומפני שיש סכסוכים ביניהם ויש שתי אגודות מכבי, שני ועדים ולכן צריכים להזמין את שני הצדדים לשמוע את טענותיהם. מר חפץ: מאחל להם ברכה בעבודתם ומקווה שתמיד ידעו להגן על כבודם כבוד המושבה.  אחרי דברים קצרים הוחלט: להזמין שנים מהם ושנים מהמכבי האחרים לסדר את הדברים

כתב וחקר זלמן חיימוב

ערכה נוני ירון

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מכבי אבשלום, מכבי צעיר, מלחמת הזקנים בצעירים, עבודה עברית, עברית, רפורטג'ות מתוך הארכיון, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s