בצער גדול אנחנו מודיעים על פטירתה של רות ירקוני
ידידת הארכיון. הייתה בת 93 במותה.
רות ירקוני ז"ל, עומדת משמאל, ביקור בתערוכה חדר פלאות, צלמת נוני ירון, 2007
אשת חינוך, מהמורות הוותיקות בפתח תקוה. הייתה מורה ומחנכת לרבים מאתנו. מורה ומנהלת בית ספר "סלומון".
בשנת 2005 תרמה רות לחידוש ולהקמתו מחדש של הארכיון ההיסטורי של העיר.
כחלק ממשפחה שכל רוחה הייתה קשורה לחינוך, היא ראתה בארכיון כלי לחינוך ודרך להעברת המורשת ההיסטורית של העיר לתלמידים לסטודנטים ולקהילה בכלל. בעצתו של ד"ר יוסי לנג היא בחרה להנציח את שמו עודד בעלה שהיה מחנך ומנהל בית הספר בנוה- עוז. הארכיון נושא את שמו בגאווה גדולה.
עודד הוא בנם של הניה לבית ליבוביץ הגננת ושל אליהו ירקוני-גרינפלד, המורה והמחנך הידוע של בית ספר יק"א-פיק"א, איש מרכזי במורשת של המושבה פתח תקוה.
במשך השנים תמכה רות יחד עם בניה, עדי ויורם, בפעילות של הארכיון. בזכות תרומת המשפחה הוספנו וחידשנו דברים בתצוגה במוזיאון ראשונים ובעשייה בארכיון.
חוץ משיחות הטלפון, אהבנו מאוד (גליה ונוני) לבוא אליה לביתה לשבת במרפסת עם קירות הזכוכית כשצמחיית החצר עוטפת אותנו. רות ישבה בכורסא שלה מסביבה הפסלים שפסלה, ספרי אומנות וקריאה, וענן ריח הקפה המיוחד אותו נהגה לשתות מבשם את המרפסת. נהגנו לעשות כך בערבי חג או בראש שנה ולספר לה מה התחדש. לא רק בענייני הארכיון, גם סיפורים על משפחה, ילדים ונכדים. עצה שנתנה הייתה עצת זהב. הכול עניין אותה. על מה אנחנו עובדות עכשיו, ומה אנחנו שואפות ורוצות. רות ניחנה במבט מעשי וענייני. לא היה צריך להסביר לה מה צריך, היא פשוט ידעה. הרבה דברים טובים קרו בארכיון בזכותה.
יהי זכרה ברוך
יום עצוב לעיר ולארכיון לאבד את רות היקרה אדם גדול מהחיים. שלא נדע עוד צער.
בתאריך יום א׳, 3 בינו׳ 2021, 16:39, מאת הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד