השקית מעֲטָרוֹת – מי היו הטייסים החתומים על הפתקים

אחד הדברים המסקרנים בכל הפרשת "השקית מעטרות" הוא מי הם הטייסים החתומים על הפתקים?

לשם כך פניתי אל אבי משה סגל, ידידי, חוקר ממוחה בתחום ההיסטוריה של חייל האוויר, אוצר מוזיאון חיל האוויר בחצרים משנת 1995, מדריך סיורים עירוניים המספרים את סיפור ראשית התעופה ברחבי הארץ כדי ללמוד ולהבין. כדרכו של אבי קבלתי הרצאה מרתקת.

הטייסים האלמונים החתומים על הפתקים היו חברי מחלקת הטייס של הפלמ"ח וארגון "ההגנה" ראשית חיל האוויר שלנו. עם הקמת הפלמ"ח בשנת 1941 עלתה גם שאלת התעופה הביטחונית. במאי 1943 נערכה פגישה בין יגאל אלון ממפקדי הפלמ"ח, ישראל גלילי ואליהו גולומב שהיו מבין מפקדי ארגון ההגנה. בפגישה סוכם כי אנשי הפלמ"ח יוכלו לפתוח קורס דאייה בתנאי שלא יזדקקו למימון של "ההגנה". כך נפתח בקיץ 1943 קורס דאייה הראשון בקיבוץ משמר העמק כשהוא ממומן על ידי "משוגעים לדבר". בחשאי נרשמו המשתתפים כחברי סניף הגליל התחתון של הקלוב הארצישראלי לתעופה כדי ללמוד את יסודות התעופה.

קורס הטיס הראשון של הפלמ"ח, עומדים מימין: משה פלד, מנחם ברנשטיין, פרץ גרוסר, צבי מנט (מכונאי), כורעים מימין: ששון נוביק, יעקב בן חיים. אתר ויקיפדיה

ארבעה מצטיינים מקורס הדאייה היו תלמידי קורס הטייס הראשון של הפלמ"ח שנערך בשדה התעופה בריטי ברמלה (כיום מיקום מפקדת פיקוד העורף) בהדרכת חברת "אווירון". כל פעילות היחידה הייתה תחת מחסה חשאיות. פרחי הטייס לנו בקיבוץ נען, התחזו לחברי המשק.

ב – 1945 הוקמה מחלקת הטייס של הפלמ"ח. היא מנתה 10 טייסים ועשרה דואים. בהתחלה הייתה מסופחת למחלקת הסיירים של פלוגה ז'. לאחר דרישת הטייסים הפך יגאל אלון את הכוח ליחידה עצמאית. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, נוספו טייסים יוצאי חיל האוויר הבריטי ובנות הברית. מחלקת הטייס של הפלמ"ח מנתה כעשרים טייסים.

פעולותיה הראשונות היו ליווי מחלקות שיצאו לסיורים רגליים במדבר יהודה ובנגב, שמירת קשר עין והצנחת ציוד, משלוח דואר והוראות פעולה, צילום אווירי ורישום מקומות מתאימים להקמת מנחתי חירום. כשהוקם שירות האוויר של ההגנה צורפה אליו מחלקת הטייס של הפלמ"ח.

שירות האוויר הוקם ב- 10 בנובמבר 1947 מפקדו היה יהושע אשל. הצורך בכוח אווירי לוחם לצורכי ביטחון היישוב היה ברור ומחויב. ביחידה החדשה חברו טייסים יוצאי חילות האוויר של בעלות הרית ואנשי יחידת הפלמ"ח. המטוסים היו מטוסים קלים חד מנועים חסרי חימוש. בהתחלה תפקידם היה איסוף מודיעין והובלת אספקה. הטייס היה מצויד בתת מקלע כמה פצצות להגנות האישית. פעולתו גרמה להפסקת ההתקפה. הבריטים לא ראו בעין יפה את הקמת טייסת א'. לימים הפכה לטייסת 100 טייסת מטוסי התובלה הראשונה בחיל האוויר.

זריקת שקיות בד מלאות אדמה ומטבעות הייתה טכניקה מקובלת להעברת ידיעות והוראות. האדמה והמטבעות נועדו ליצור משקולת ושהשקיות יפלו במקום מתאים. שקיות כאלו מצויות גם במוזיאון חייל האוויר מגוש עציון ומבני דניאל.

גיחת הקרב הראשונה הייתה ב 17 בדצמבר 1947. הטייס פנחס בן פורת ומטוסו מדגם R.W.D-13 קבל הוראה להטיס רופא לבית אשל. בדרך חזרה אסף פצוע ממושב נבטים. כשהיגיע למושב עמדה קבוצה של כ 200 ערבים להשתלט על נבטים. בלי להמתין להוראות, הטיס את המטוס מעל תוך שהוא יורה וזורק רימונים על ההמון המסתער. פעולתו גרמה להפסקת ההתקפה.

מטוס-תיור וקישור קל
ארץ ייצור פולין
יצרן Doświadczalne Warsztaty Lotnicze ויקיפדיה

ערב יציאת הבריטים במאי 1948 רכשה הסוכנות היהודית מהבריטים 21 מטוסים ישנים שהבריטים הוציאו מכלל פעולה שברו וקלקלו ציוד צבאי. במבצע חשאי בלילות 21-22 בינואר 1948, המטוסים פורקו והועברו משדה התעופה עאקיר (כיום תל נוף) לשרונה המושבה הטמפלרית (תל אביב). במרתפי היקב של הטמפלרים תחת חשאיות גדולה תוך סיכון רב שופצו המטוסים והחזרו לשירות. סיפור מדהים של תעוזה וחוכמה שקרה מתחת לאפם של הבריטים.

ערכה וכתבה נוני ירון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה שימור אתרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s