הסביל לזכרה של בילה שפירא

בכסלו תרע"ג הקים אברהם שפירא "סֶבִּיל" (Sabeel) – רהט – לזכר אמו המנוחה בילה שפירא.

שפירא הכיר את מנהגי השכנים הערבים והיה קרוב לתרבותם, שלט בשפה הערבית וכך רכש כבוד גדול בקרבם.

מדוע בחר שפירא להנציח את אמו בבניית רהט ולא בהקמת קופת צדקה על שמה כמנהג היהודים, אנחנו לא יודעים. אך בהבינו את המשמעות העמוקה בהקמת רהט – מקור מים לטובת הולכי רגל ובעלי החיים – הוא ראה בזה את דרכו להחזיר טובה, לתרום לציבור ולהנציח את אימו.

הרהט היה בסמוך לפרדסו של שפירא שהוקם באזור שכיום הוא אזור התעשייה סגולה.

לאור פיתוח שנעשה באזור התעשייה סגולה שטחי פרדסים הפכו לנדל"ן, אך לכבודו של "זקן השומרים" נעשה שימור ושיחזור לרהט.

בשנת 1992 (אלול תשנ"ג) העבירה העירייה את הרהט למרכז העיר ליד בית ספר נצח בנות פינת רחוב מוהליבר.

מהם הסביל הרהט או מַשְׁקִית בעברית?
רהט, בערבית "סֶבִּיל" (Sabeel), הוא מבנה המציע מתקן ציבורי לשתיית מים, שנבנה בעבר בעולם המוסלמי לטובת עוברי אורח צמאים למי שתייה ולא פעם גם כשוקת לשיירת הגמלים ובעלי חיים.

לעיתים נבנה ליד או בחצר המסגד אז שימש גם להיטהרות לפני התפילה וגם לשתייה.
ישנם כמה הסברים למקור המילה סביל. גרסה אחת אומרת שהוא בא מקיצור הביטוי " פי סביל אללה" שפירושו "בשביל האל" או "לשם שמים". הסבר אחר הוא ש"סביל" היא המילה בערבית ל"שביל" או "דרך".

המקור לתרבות בניית סבילים קשורה לאזור החם של המזרח התיכון בה מים הם צורך חיים. בנוסף יש קשר לתרבות ולמנהגים של התרבות המוסלמית. מנהג הוא שאדם שנעשה לו נס, כדי להודות לאללה הוא בנה סביל שיספק מים לעוברי אורח, עולי רגל ואנשים הצועדים בדרך. מעשה זה נקרא "לשם שמיים". על פי הקוראן לבונה הסביל שמור מקום בגן עדן.

המבקרים באיסטנבול יכולים לראות שבין סמטאות העיר הצפופה ישנה מזרקות ציבוריות או סביל קטן בו זורמים מים באופן קבוע. אדם המחלק מים ומגיש מים לעוברי אורח כמוסד צדקה נקרא "סבילגי". מעשה זה נחשב כמעשה חסד ונדיבות.

בתרבות העות'מנית הברזים הציבוריים נקראם "צ'שמה" (Çeşme). ואילו הסביל מיוחס למתקן ההיטהרות שנמצא בחצרות המסגדים.

בישראל היום אין הבחנה בין ברז ציבורי או מתקן רחצה למקום בו חילקו מים וכל מתקני המים הציבוריים מהתקופה הערבית או העות'מאנית נקראים בשם סביל.

ברבים מהסבילים קבועות כתובות המספרות על מי שבנה את הסביל, הקבלן, המשפחה. הן מעוטרות בציורים ועיטורים ערביים יפים.​

קישור לסרטון ביוטיוב שיצר מורה הדרך צחי שקד על סביל אבו נבוט ביפו. אחד מכה הקיימים ביפו.

נוני ירון אוצרת אוספים מיוחדים

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, אנדרטאות, מתוך הארכיון, שימור אתרים, שפירא אברהם, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s