"ימי הרדיו"- לכבוד יום הרדיו הבינלאומי

לכבוד יום הרדיו הבינלאומי הנחוג כל 13 בפברואר.

כשאנחנו אומרים "רדיו" אילו זיכרונות עולים אצלכם? תלוי בני כמה אתם? צלילים של געגוע לתוכניות הילדות שלנו. אנחנו "גדלנו על הרדיו". שעות האזנה של הילדים התרכזו בשעות הצהריים בין שתיים לארבע. מבט היסטורי לתוכניות רדיו מיתולוגיות שדורות גדלו עליהן בלי טלוויזיה, מחשב וטלפון נייד. אוי, איזה חיים ממשעממים יגידו "מיטב הנוער" של היום.

פתח תקוה תרמה לתוכנית "לאם ולילד" ששודרה ברשות השידור את סדרת התוכניות "מסיפורי בית אחד". הסדרה הופקה מקובץ סיפורים שכתב ברוך אורן אודות דמויות ואירועים מראשית פתח תקוה וסיפורי גבורה הקשורים בתולדות הקמת המדינה אותם הוא הפך  לתסכיתי לרדיו. שמואל עצמון היה האחראי על הבימוי, ההפקה וההקלטה. בארכיון שמורים כתבי היד של אורן עליהם מופיעים שורות התפקידים  לשחקנים אפקטים קוליים. חלק מהשחקנים היו נערים ונערות בני המושבה שהשתתפו ב"חוג הדרמטי" יחד עם שחקנים מן השורה. מנחם נאור ז"ל ודוד ליברמן יבל"א היו מחברי קלוב התאטרון והשתתפו בהקלטות התסכיתים. מספר קטן של הקלטות שרדו בארכיון ובודדות בארכיון רשות השידור. קישור לתוכנית "אחים לרובה" המספרת את סיפורם של האחים ישראלית שנפלו במלחמת העצמאות.

מן המפורסמות בין התוכניות נזכיר את התוכנית של אסתר סופר "לאם ולילד" או "ניסים ורחמים משיכון ב' " שכתבה רעיה בלטמן, תחבר אותם לשעות צהריים שלאחר בית הספר. מי מאתנו לא עף יחד עם אווזי הבר של נילס הולגרסן ומסע הפלאים שלהם.

בין התוכניות למבוגרים היו כמה שגרפו נקודות רייטינג גבוהות מאוד.  כמו התוכנית "קפד ראשו" של שמואל רוזן.                                                                                                                                מה אומר לכם המשפט הבא: :" יש אוכל? -יש אוכל. -בא דואר? -לא בא דואר. -נאווה בבית? -נאווה בבית. -נו, אז לאכול!" קולו המתגלגל של שמואל רודנסקי וצפירה אשתו. שלוש פעמים בשבוע שודרה "משפחת שמחון" בגלי צהל. סדרה קומית שתיארה תמונות מחיי משפחה ישראלית בשנות ה- 60. זו הייתה הפעם הראשונה שהתחנה הצבאית עברה את אחוזי הצפייה מעל "קול ישראל". לילה, יום חמישי שעה 21:00 שקט. מעלליו של החוקר בלש "פול טמפל" וסטיב המזכירה שלו שגרמו לרבים מאתנו הקטנים לילות ללא שינה. התכנית שודרה בתחילה ברשת ה- BBC ותורגמה לשפות רבות. במבט אישי, נעימת הפתיחה הפכה לשריקה הקבועה של רותי עמית אלקיים ושלי.

אי אפשר לשכוח את התסכית  "מלחמת העולמות"  המתארת פלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ. רומן בדיוני שנכתב ב 1898 על ידי הסופר האנגלי ה. ג'. וולס. ב- 30 באוקטובר 1938 ערב ליל הקדושים במהלך תכנית מוסיקה קלה בתחנת הרדיו של CSB הייתה פריצה מתוכננת לשידור על ידי השחקן אורסון וולס. הוא  היה כל כך משכנע, הצליח לעורר ההיסטריה המונית בקרב המאזינים. רבים באזור ניו יורק ניו ג'רסי נסו מבתיהם. השידור הפך למיתוס אותו שחזר וודי אלן בסרטו "ימי הרדיו" משנת 1987.

בשנת 2011 מועצת אונסק"ו המליצה למושב ה-36 של הוועידה הכללית של אונסק"ו להכריז על יום רדיו עולמי. התאריך הנבחר הוא 13 בפברואר, היום בו הוקמה תחנת הרדיו של האו"ם ב-1946. אונסקו  מזמינה את כל המדינות החברות באומות המאוחדות, ארגונים של ארגון האומות המאוחדות וארגונים בינלאומיים ואזוריים אחרים, איגודים מקצועיים ואיגודי שידור, וכן חברה אזרחית, כולל ארגונים לא-ממשלתיים ויחידים, לחגוג את יום הרדיו העולמי, באופן שבו כל אחד מחשיב אותו ההולם ביותר. לדוגמא, בשנת 2018 נחוג היום בסימן "רדיו וספורט". בשנת 2019 הנושא היה "דיאלוג, סבלנות ושלום".

זהו חגם של אוהבי רדיו. מדוע אנשים אוהבים רדיו גם היום?

הקלישאה שגרסה שהווידאו יהרוג את כוכב הרדיו ממש לא התממשה. הרדיו מתמודד במשך מאה שנה מול שינויים טכנולוגים גדולים ועדין ממשיך ומצליח להיות רלוונטי ועכשווי גם בימינו.

הרדיו היה כלי להעביר "קלות מהשטח" באופן המהיר ביותר מול ההתארגנות המסורבלת של תחנות הטלוויזיה והעיתונות הכתובה. גם היום הוא מביא "שימחה" לכל אלו התקועים בדרכים והעומדים בפקקים.

ומה קורה היום בעידן הפס הרחב, כאפשרויות הבחירה ממש מבלבלות. גם הרדיו עובר שינוי ומתאים את עצמו מול המתחרים הרבים.

בעוד שהטלוויזיה וחברות צפייה כמו Netflix , מתמודדות Amazon עם מהפכת הצפייה ואחוזי "מדרוג" (רייטינג). הרדיו זמין ונגיש, ללא הפרעות קליטה ללא כבלים או מגבלה גאוגרפית משודר בדרכים המסורתיות הישנות והטובות כמו גלי AM או FM. יש סוברים כי בעולם קיימות כ 45 אלף תחנות רדיו רשמיות. תחנות הרדיו הרבות שנמצאות במרחבי רשת האינטרנט מתקיימות רק במרחב הווירטואלי. תחנות רדיו מקומיות יוזמה של "משוגע לדבר" משוחררות מכל רגולציה, או לחצים פוליטיים כלכליים.

הרדיו כבר מיזמן לא רק מדבר השינוי הנוסף שהביאה הרשת הוא האפשרות לצפות במהלך השידור עצמו. זאת כדי למלא את הצורך שלנו לבהות במסך מרצד מול הפנים. אנחנו יכולים לראות בשעות הבוקר את שידורי כתבי הרדיו של רשת ב' קול ישראל על מסך הטלוויזיה.

סוגה נוספת שתופסת תנופה גדולה הוא פודקאסט הֶסְכֵּת. זו טכנולוגיה של הפצת תכנית רדיו המשודרת ברשת האינטרנט. אמנים, קומיקאים ואנשים פרטיים מעבירים מידע ודעות בתחומים רבים ומגוונים. גם אנשי העיתונות הכתובה מעבירם חלק מהכתבות שלכם לאפשרות שמיעה דרך הפודקסט שהיא למעשה תכנית רדיו לכל דבר ועניין. אחד הפודקסטים המצליחים הוא עושים היסטוריה של רן לוי, קישור לפודקסט של עיתון "הארץ", "האחיות גרים" של נועה מנהיים, "חיות כיס" ועוד רבים וטובים נוספים.

דוגמאות מהנעשה בתחנת הרדיו בעולם. כיצד הם הופכים את אולפן הרדיו המסורתי למשהו חדש המתכתב עם השינויים במדיה. למשל, בתחנת הרדיו של רשת ה- BBC , גוף המדיה הבריטי הממלכתי, אתם יכולים לצפות בהופעות של קולדפליי ואמנים אחרים כשהסאונד מעולה, ואווירת יצירה איכותית. או להיכנס לתחנת הרדיו ההולנדית 3FM  וליהנות מאולפן אירוח מפואר המארח אמנים בקנה מידה בינלאומי, להציץ בבלוג החי של התחנה Social Radio . שם התחנה מחזק את התפיסה המהותית של הרדיו הישן והטוב הניגש ופתוח לכולם.

ומה אצלנו? גם לנו יש, כנסו לערוץ הרדיו של "כאן" תהינו מכל מה שנתן.

כתבה נוני ירון ארכיונאית, אוצרת אוספים מיוחדים

 

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה יד לבנים, מתוך הארכיון, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s