איך קשור נפוליון בונפרטה ל אוּמְלָבָּס – פתח תקוה שלנו…..

לאחרונה ציינה צרפת 200 שנה למותו של הצרפתי המפורסם בהיסטוריה –  קיסר והמצביא נפוליאון הראשון בונפרטה. נפוליון נפטר ב 5 במאי 1821 באי סנט הלנה באוקיינוס האטלנטי אליו  הוגלה לאחר ההפסד לאנגליה בקרב ווטרלו המפורסם (1815).

אנחנו מנסים להבין "מה יצא לנו" ממסעו של נפוליון בארץ הקודש. למעשה הרבה לא השתנה  משהות של כשלושה חודשים של נפוליון וצבאו בארץ. השלטון התורכי המשיך לדעוך ולגסוס. לא נגרם הרס לערים שנכבשו. העיר יפו שספגה את הפגיעה הגדולה התאוששה והתרחבה משום שהייתה עיר נמל מרכזית. אנחנו מכירים את "גבעות נפוליון" אחת  ברמת גן והשנייה בעכו. בחפירות ארכאולוגיות שנעשות מפעם לפעם באזור מוצאים שלדים של חיילים צרפתים שנשארו אחרי המצור.

אולם השינוי הגדול שקרה בעקבות מסע נפוליון היה המיקוד מחדש על האזור שכמעט ונשכח לאחר שעזבו כאן אחרוני הצלבנים כ – 500 שנים קודם.

העולם עמד מול התעלומה כיצד עיר קטנה כמו עכו עמדה מול צבאו של המצביא הגדול.

דבר נוסף חשוב הייתה סדרת מפות המתארות חלקים של ארץ ישראל בהם עבר הצבא. הסדרה הידועה ידועה בשם האטלס של ז'אקוטן.

פייר ז'אקוטן  היה חלק מצוות מדענים וחוקרים מתחומים שונים כמו ארכיאולוגיה, בוטניקה שליוו את כוחות של נפוליון במצריים ובארץ ישראל. המפות שז'אקוטן שרטט מתארות בפעם הראשונה חלקים של ארץ ישראל. במפות הללו מופיע בפעם הראשונה הכפר Melebbes.

אוסף של 47 מפות בקנה מידה של 1:100.000 שנוצרו על סמך מכשירים של אותה תקופה והיו מדויקים יחסית לתקופתם. אלו מפות טופוגרפיות הראשונות של ארץ ישראל הכוללות סימנם טופוגרפיים, תיאור תבליט, שמות מקומות בערכית וצרפתית ועוד. בנוסף סימון מקום הקרבות תאריכים ושמות מפקדי הצבא.

על מסע של נפוליון ואוסף המפות של ז'אקוטן אפשר לקרוא האתר של יואב אבניאון מפות מספרות – שאפו פייר ז`אקוטן 

תשומת הלב של העולם כוונה אל האזור העקבות תיאורים שנמסרו על ידי החוקרים שלוו את נפוליון במסעו. אלו עוררו את העניין הדתי, האנושי והמדעי שהשפיעו על המעצמות של אז. כל אחת רצתה להגדיל את השפעתה באזור.

בעידן שלאחר תקופת נפוליאון התחיל מאבק בינלאומי בין בריטניה, צרפת ורוסיה. החלה התעניינות בין לאומית שהביטוי שלה היה פתיחת קונסוליות, מושבות סחר, מוסדות צדקה ודת. המקומות הללו יודעים לנו גם היום כמו המושבה הגרמנית, מגרש הרוסים ועוד.

את האטלס של נפוליון ניתן לראות במכון האפיפיורי למקרא שנמצא בירושלים. זהו מוסד אקדמאי ללימודי מקרא ארכאולוגיה השייך לאוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית ומיועד לתלמידים נצרים קתוליים. נמצא ממש מול ימק"א. שני מקומות נפלאים לטיול מרגש. אל תשכחו למסור דרישת שלום ל"אלכס". "אלכס היא מומיה שקבל המכון בשנת 1935 מתנה מהפטריארך של אלכסנדריה. פעם הוא היה פקיד מצרי מהמאה ה-3 לפני הספירה. (חייבים לבדוק סידורי כניסה בעקבות הקורונה.)

רגע ומה עם פתח תקוה???

בפעם הראשונה שהשם "מלביס" מופיע במפה. ומדוע מופיע שם של כפר קטן כל כך ומה חשיבותו

קראו בכתבה הבאה שכתב זלמן חיימוב אודות מקור ודיון אודות השם של פתח תקוה

המפה הראשונה בה מופיעה פתח תקוה- איך באמת קראו לה?

המפה מתוך האתר מפות מספרות של יואב אבניאון
"אלכס" המומיה במכון האפיפיורי למקרא, ירושלים מקור ויקיפדיה

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, ראשית המושבה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שימור אתרים, שלטון עות'מני, תורכים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s