מקורו של "בית האיכר הוא בארגון "החקלאי". ב- 9.6.1936 הונחה אבן הפינה לבית "החקלאי" בפתח-תקוה. הימים ימי תחילת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. במסגרת השביתה הכללית פורעים ערבים פגעו במחצבות האבן במגדל צדק כי ראו בהן מקור הכנסה חיוני. כתוצאה מכך העבודה הושבת ונוצר מחסור בחצץ וחומרי בנייה לאזור. לאור המחסור בחומרי בנייה ופיטורי הפועלים החל מאבק בישוב היהודי למען הפעלת המחצבות על ידי יהודים בלבד.
כותרת בעיתון "הבוקר" 10.6.1936 זועקת דיווח על האירוע: "להם אבנים להרס ולנו לבניין".
בטכס החגיגי מול שולחנות ערוכים מכל טוב נואם מנהל "החקלאי" בפ"ת מר חפץ: "תשובתנו הנכונה ביותר לרוצחים זה הוא בניין ובניין".
מר זיידמן מנהל בנק אפ"ק בפ"ת אמר: "בזמן רגיל, כשבונים בית. אין זה חידוש, אבל כיום בזמן שמשתמשים בחרב ובאבנים להרוג, להרוס, אנו היהודים משמשים באבנים כדי לבנות. דעו רבותי, שאין לנו מהיום על מי להישען. נבנה את המשק העברי ואת התוצרת העברית, אך ורק בידיים עבריות. אזי יתקיים הבניין עדי-עד" .
בניית הבניין ארכה כחצי-שנה וחנוכתו נערכה בטכס מרשים ב- 5.1.1937 .
אדריכל הבניין והמהנדס היה חבר מועצת המושבה משה בן חורין.
ה"חקלאי" נוסד בשנת 1925, היה קואופרטיב חקלאי לביצוע עבודות הקשורות בפרדסנות קטיף, אריזה ושיווק פרי הדר.
בשנת 1940 בעקבות המלחמה והמשבר הקשה בענף הפרדסנות. פשט ארגון "החקלאי" את הרגל עקב מחסור במזומנים. כספים שהיו אמורים להגיע מסוחרי הפרי מאירופה, בעיקר מרוסיה, לא נשלחו. הארגון נקלע לבעיה חמורה, לא יכול היה לבצע את עבודת הקטיף והאריזה בעיקר בגלל מחסור בעצים להכנת תיבות המשלוח. הנהלת איחוד הקואופרטיבים סירבה להעביר עצים להכנת ארגזי אריזה של תפוזים ל"החקלאי". כתוצאה מכך נאלץ להפסיק את פעילותו בעונת קטיף הפרי.
לחץ של חקלאי פתח-תקוה גרם ליצחק רוקח מנהל "פרדס-סינדיקט" להעביר כמות חלקית של עצים ל"החקלאי" אך זה לא מנע את קריסת הקואופרטיב. הבנקים דרשו פירוק. על כך אמר מרדכי חפץ מנהל ה"חקלאי" "הבנקים בימי רווחה הרוויחו – עתה הם הראשונים לעזבנו".
חברים רבים החלו לנטוש את האגודה. לבסוף התפרקה ולא יכלה להתקיים. בראשית שנת 1941 הבנקים מינו מפרק לאגודה שהעמיד למכירה את בית "החקלאי".
על כך כתב משה סמילנסקי:" בשנה השנייה למלחמה פסק יצוא ההדרים לגמרי. ואילו הבנקים והמלווים הפרטיים שהלוו כספים לפרדסנים ב"ימים הטובים" לא חסו ולא ריחמו על עמל שנים. ומתוך שנעשו בהולים על כספם, תבעוהו מהפרדסנים בכל תוקף. והחוק עמד לצידם…ואלפי דונמים של פרדסים עבריים הוצאו למכירה פומבית ועברו לרשות זרים. כי בעלי הכסף העבריים פחדו להשקיע את כספם בפרדסים ו"להניחו על קרן הצבי" … חמת הבנקים נמתחה בייחוד על הקואופרטיבים של הפרדסנים, כדי להציל את כספם שהיה מובטח בנכסי דניידי ודלא-ניידי, הכריחו חלק מהקואופרטיבים להתפרק. הבנקים אומנם הצילו את כספם עם הריבית וריבית-דריבית, אבל הקואופרטיבים, שחבריהם השקיעו בהם עמל של שנים ושבהם תלוי עתיד הפרדסנות נחרבו.
הקואופרטיב "חקלאי" שמספר חבריו עלה על מאתים איש, נחרב לגמרי… ואילו "פרדס" זקן הקואופרטיבים בארץ נחרב לשני-שלישים ויותר ממחצית חבריו נאלצו לעזוב אותו".
משעמד הבניין למכירה קפצו עליו קונים רבים , ביניהם היה ראש עיריית פ"ת החדש יוסף ספיר.
כתבה בעיתון הארץ 21.10.1941 "בדיון בעירייה מציע ראש העיר ספיר. להעביר את משרדי העירייה לדירת [בניין] "החקלאי". היות והבניין הישן צר מלאכסן את כל הועדות והשירותים, והעירייה מוציאה 8 לא"י לחודש לשלם שכר דירה עבורם. בדירה החדשה יוכלו להתרכז כל הוועדות והשירותים".
חבר המועצה משה איכילוב הודיע שמכירת "בניין החקלאי" אינו בא בחשבון, כי החקלאים עושים מאמצים לרכשו, ואל לעירייה [לספיר] להכשיל זאת." לאחר מאמץ החקלאים הצליחו לרכוש את הבניין.
כתבה בעיתון המשקיף 17.4.1942 "ביום חמישי זה הועבר בנין "החקלאי" על שם "חברת בית האיכר" בפ"ת. הבניין היה שייך לחברת "החקלאי" שנמצאה בפירוק בידי הבנקים. הודות למרצם הרב של העסקנים מראשי החקלאים במקום, הועבר מפעל התרמה עממי במקום, שהכניס סכום ניכר ויחד עם תרומות גדולות של יחידים נגאל הבנין מידי המפרקים.. מתכוננים לערוך חגיגה עממית יפה לחנוכת הבית".
מי היו חברי בית האיכר?
חברת "בית האיכר" הייתה חברת מניות בבעלות חקלאי פ"ת נוהלה ע"י "אגודת החקלאים" המקומית ועסקה בעיקר בפעילות כלכלית, פעילות הקשורה בחקלאות ופרדסנות, בפעילות תרבותית בעלת אופי חקלאי. בנוסף בפעולות הנצחה למייסדיה החקלאיים של המושבה. במטרה לשמור ולהאדיר את מעשיהם, במקום הוצגו תערוכות ונערכו הרצאות ללימוד והפצת ידע חקלאי לחקלאי המושבה והאזור.
במודעה בעיתון הבוקר בתאריך 9.4.1945 נכתב: "אל וותיקי פתח-תקוה ומשפחותיהם. הוועד החקלאי מבקש מכל משפחות וותיקי פ"ת להמציא למרדכי את תמונות אבות פ"ת שפעלו וחיו בה עד שנת 1890. תמונות אלה מיועדות לשימוש ב"אלבום קיר" קיר הנצחה ב-"בית-האיכר" בפ"ת. הפנייה באה גם לאלה הגרים מחוץ לפ"ת. פרטים בקשר למפעל זה יש לקבל ב-"בית האיכר".
בארכיון קיימת חטיבה כל דפי המידע שנשלחו על ידי המשפחות וכל התצלומים שמהם הכינו את לוח הזיכרון שהיה במבואה של הבניין
בזכות מאמץ ובעזרתו של דוד ראב בן עזר הועברו והופקדו בארכיון פרוטוקולים ותיקי התכתבות ופעילות של אגודת בית האיכר. נפתחה חטיבת בית האיכר- הסתדרות החקלאים בה שמורים הפרוטוקולים, מכתבים ותיקי הפעילות. גם דפי המידע שמלאו משפחות החקלאים והתצלומים שנשלחו לצורך הקמת קיר הזיכרון שנזכרו מקודם.
דוד ראב בן עזר בעת עבודתו כמתנדב בארכיון, צלמה נוני ירון
במשך שנים רבות התנדב דוד בארכיון. הוא רשם ותקציר את מאות התיקים מהארכיון של "בית האיכר" מהם נתן ללמוד על הפעילות הגדולה בתחום גידול ההדרים, שמירה, חוזי מכירת קרקעות, מחלות ופגעי טבע שפקדו את ענף ההדרים, פעילות חברתית ותרבותית.
הבית שימש במשך שנים רבות כמקום מפגש לחקלאים והפרדסנים של בפתח תקוה, עם הזמן איבד "בית האיכר" את כוחו כמקם מפגש חברתי מקצועי. המידע נמצא זמין ברשת האינטרנט. בנוסף ענף החקלאות הצטמצם, שטחי פרדסים הפכו מפרדס מניב "לנדלן מניב".
המאמץ לשמר את הבניין עבר עליות ומורדות. עתידו של הבניין ממש לא היה בטוח.
בשיחה עם מאיר פיאלקוב, מאנשי הנהלת בית באיכר, נאמר לי כי בזמנו של ראש העיר מר ברוורמן הפך המבנה לרשת גני ילדים לציבור הדתי. בניגוד להסכם השכירות עם העירייה נעשו שינויים גדולים ונגרם נזק לפנים המבנה המוכרז כבניין לשימור. השוכרים פלשו לשני חדרים "חדר איזקסון" "חדר זהבי" אשר היו אמורים להישאר לשימוש אנשי "בית האיכר". פרסום בעיתונות אודות המאבק לשימור הבניין.
בנוסף בחלל הכניסה היו משני הצדדים לוחות זיכרון עם תצלומים של חקלאי פתח תקוה. לוח אחד כוסה ולוח שני פורק ונזרק על גג הבניין. הלוח שנזרק נמצא על ידי מאיר במצב רע מאוד.
כשנבחר רמי גרינברג לרשות העיר הוא דאג לפינוי הבניין והדיירים הקודמים. כיום לפי ההסכם הבניין משמש כמרכז לנוער שוחר מדע וכמקום פעילות לציבור בגיל המבוגר. קישור לטקס פתיחת נמרכז הקהילתי "לב המושבה" שהתקיים במרץ 2020.
המטרה כרגע, לבנות לוח זיכרון אחד עליו יופיעו כל השמות במקום שני הלוחות שהיו. לצד הלוח, באולם הכניסה, יוצב מסך גדול עליו "תרוץ" מצגת המספרת את סיפורם של החקלאים.
כתב וחקר זלמן חיימוב
הוסיפה נוני ירון ארכיונאית אוצרת אוספים מיוחדים
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 