קטיף, ילקוט לדברי ספרות

"מושבה היא מולדת קטנה, שוק, סמטא, בית חמר ורכבת.

איש איש ומושבת חייו – גם יפליג למחוזות אחרים.

צרת עין היתה מושבתי, אך עתים טובת-לב ואוהבת…" 

נתן יהונתן

"קטיף", הוא כתב עת שהוציאה עיריית פתח תקוה. הכרך הראשון יצא ב- תשי"ד (1954) ואחרון ב- תשמ"ט (1989). עשרה כרכים מלאי כל טוב.

העורכים המובילים היו ק. א. ברתיני, יוסף חנני, יעקוב צבי שרגיל וזלמן יואלי. אליהם חברו במשך השנים רבים נוספים. אציין חלק מהם דב סדן, זלמן יואלי, ג' קרסל.

כמה טבעי היה לאנשי המושבה פתח תקוה לבחור בשם "קטיף" לאסופה של דברי ספרות ועיון בה יפרסמו יוצרים בני פתח תקוה סופרים, משוררים, אמנים ציירים ופסלים את יצירותיהם.

ראשי פתח תקוה ראו בפתח תקוה כבר מראשיתה מובילה ופורצת דרך בתחומים רבים. "אם המושבות" ראשונת המושבות בה בחרו יהודים חרדים לעבוד לפרנסתם בחקלאות לצד שמירה על החיים הדתיים, חלוצה בתחומי החקלאות, הפרדסנות והשמירה. בהמשך כעיר בעלת תעשייה מפוארת.

המילה "קטיף" הייתה חלק מחיי היום יום של תושבי המושבה. החיים והפרנסה נסבו סביב עונות השנה והפעילות בפרדסי פרי ההדר. פרנסי העיר, רצו למתג את העיר גם כמקור לספרות שירה פרוזה ואמנות. היו שנים בהן, העניקה פתח תקוה את פרס לספרות יפה כמנהג ערים גדולות כמו תל אביב ורמת גן.

יוצרים רבים ובולטים נולדו וגדלו בפתח תקוה ותמונות מחיי המושבה מופיעות ביצירות שלהם. נתן יהונתן, אסתר ראב, חנוך ברטוב, יהושוע קנז, אסתר שטרייט וורצל, רות אלמוג, אהוד בן עזר ועוד רבים נוספים.

תוכנם של כרכי "קטיף" הוא אוצר גדול של מאמרים, ספורים שירה. ציירים כמו צבי שור, אסתר זמצקי, ז. תשבי, פנינה וורצל פרסמו עבודות אמנו וציורים.

בדברי הפתיחה לקובץ הראשון כותב זלמן יואלי על הסיבות להוצאת הקובץ:

"הספר שלפנינו הוא מאסף, לדברי ספרות ועיון של משפחת הסופרים באם המושבות וכן של סופים ידידים וקרובים, אשר חיו ועבדו אי פעם ושמרו לה אמונים.

עירית פתח תקוה ראתה זכות וחובה לעצמה לתת ידה להוצאתו של הקובץ.

לכאורה אפשר להקשות: מה לעירייה ולדבר ספרות? אין הדבר חורג ממסגרת פעולותיה השגורות? אפס היגיעה השעה שנכיר כי במדינת ישראל מוטל על הרשות המקומית המודרנית למלא לא רק שירותים עירוניים. בתקפה של דלדול רוחני, של התפשטות הלעז ושל התפרקות מערכים תרבותיים, אין אף תא ממלכתי יכול לפטור עצמו מדאגה לצרכיה הרוחניים של האומה. ולכן גם בלהט העבודה הקונסטרוקטיבית, אל נשכח כי כל עבודתנו המשקית הארגונית הפרוזאית לא הייתה קיימת בלעדי יצירתנו הרוחנית ובלי שמירה על אוצרותיה.

המדינה והזורע המבצעת שלה –  הרשות המקומית –  מצוות איפה להושיט יד נדיבה לעידוד חיי הרוח, קידום חי התרבות לטיפוח כל ניצוץ של יצירה רוחנית של נכסי תרבות ושל מפעלים ספרותיים. ומנם הספר רב האיכות והכמות אשר עיריית פתח תקוה הוציאה לחג יובלה, הוא "ספר היובל"…"

…" זאת ועוד: במדינתנו מופרז, כנודע, ריכוז של אנשי הרוח בעיר, ולרב בעיר אחת. צו השעה הוא איפה לעודד את הסופר היושב בכפר ובמושבה –  עידוד שיגביר את הקשר בין העם לבין הסופר ואיש הרוח היושב בתוכו. פתח תקוה, שחלקה כה רב בתולדות היישוב ותנועת הפועלים, ודאי שמצווה היא להוציא ספר שישמש אספקלריה לכוחות היוצרים שגדלו בתוכה."

…" מגוון הוא היבול הספרותי אשר ב,קטיף": שירים, מחזה, מאמרי הערכה והיסטוריה, אולם הצד השווה שבהם הוא שבחלקם הגדול טבועים הם חותם המקום, בצביונה של פתח תקוה, וביחוד של פתח תקוה החקלאית, העובדת על נופיה ועל תהליכי צמיחתה וגידולה."

כתבה נוני ירון ארכיונאית אוצרת אוספים מיוחדים

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה שימור אתרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s