"אין מזל ליובלות 'אם המושבות"
יוסף תמיר, ידיעות מעריב, 25.8.1948.
כותב ד"ר יוסי לנג במאמרו "הגנוז והגלוי בתולדות פתח תקוה אם המושבות מתמודדת עם עברה" אודות אחד עשר ספרי יובל שנכתבו על המושבה פתח תקוה. במחקרו הוא בודק את הסיבות והפוליטיקה המסתתרת מאחורי כתיבת כל ספר.
יוסי היה היועץ האקדמי של הארכיון ומחקריו ומאמריו קובצו לידי אסופה בספר "לפתח תקוה".
ראשיתה של המושבה פתח תקוה הייתה רצופה מאבקים חברתיים וכלכלים. בשל מחלקות וניגוד אינטרסים בין הקבוצות המייסדות של המושבה – "הירושלמים", "הביאליסטוקאים" "הירקונים" שכללו את "שותפי נחלת טיאן" וחברי "אגודת מייסדי היישוב" קיימות גרסאות שונות באשר לתאריכים ואירועים הקשורים לייסוד המושבה. מהו יום יסוד המושבה? גודל שטחי האדמה שניקנו? מי היו מייסדיה?
בארכיון קיימים פרוטוקולים משנת תרס"ג. הם לא מופיעים ברציפות ולכן קשה לתאר את התפתחות המושבה באופן מסודר. במקביל פורסמו בעיתוני התקופה הודעות ומאמרי דעה רבים של פרנסי המושבה ואנשי היישוב אודות אירועים שקרו במושבה מימיה הראשונים. אולם, גם בהם יש סתירות ומידע שונה.
מטרתם של ספרי יובל הוא לפאר ולהתפאר בעשייה של מנהיגיה לאותה עת הפרסום. כמו כן לשמר את ההיסטוריה והמורשת ולטפח גאווה אצל התושבים.
ספרי היובל משרתים את הרצון פרנסי העיר לדורותיהם בחיזוק ומיתוג מעמדה של פתח תקוה כאחת מאבני היסוד של האתוס הלאומי – כאם המושבות הראשונה בחקלאות. כאחת המזוהה עם אתוס הגבורה הלאומי כדוגמת גבורת נופלי תל חי וכראשונה בהקמת ארגון שמירה.
הספרים מציגים דעה מגמתית של הכותבים. המידע בספרים אינו מדויק ולכן יש בלבול באשר לתולדות ייסוד המושבה.
כל אחד מהספרים יש לו סיפור וגורל מיוחד. חשיבותם להכרת תולדות המושבה גדולה. הספרים משקפים את השינויים הדמוגרפיים, הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים שעיצבו את דמותה כראי לתקופת כתיבתם.
ספרי היובל של פתח תקוה נמצאים בספריית הארכיון וניתנים לעיון. כמו כן נתן למצוא אותם בספריות השונות.
רשימת ספרי היובל על פי מועדי הופעתם
ספר היובל למלאת חמשים שנה ליסוד פתח-תקוה תרל"ח-תרפ"ח, יצא לאור ע"י ועדת ספר היובל שעל יד המועצה המקומית, תל-אביב, דפוס א. איתן וס. שושני, התרפ"ט. אסף את החומר: י. יערי (פולסקין) הכשירו לדפוס: מ. חריזמן.
ראשית למלאת שבעים שנה לפתח-תקוה (תרל"ח-תש"ח), לוקט ונערך בידי אלעזר טרופה, פתח-תקוה תש"ח – 1948.
אלעזר טרופה, יסודות: לתולדות פתח-תקוה, פתח-תקוה תש"ט – 1949.
ג. קרסל, אם המושבות פתח-תקוה, תרל"ח-תשי"ג 1953-1878, דברי פתיחה – ד. בן-גוריון, שבעים וחמש שנות חיים, עירית פתח-תקוה תשי"ג.
ז. יואלי (ערך), פתח-תקוה אם המושבות: תמונות ומראות, עירית פתח-תקוה תשט"ו/ 1955.
ג. קרסל, אם-המושבות בעשור למדינת ישראל (תרל"ח-תשי"ח 1958-1878), כותרת נוספת: אם-המושבות פתח-תקוה בגבורות, עירית פתח-תקוה תשי"ח.
פתח-תקוה אם המושבות ועיר בישראל; פרקים בתולדות המושבה והעיר לנוער ולתלמידים, ליקט ועיבד מהמקורות יצחק סבר (סברדליק), ערך והוציא לאור – י. צ. שרגל, המחלקה לתרבות עירית פתח-תקוה תשכ"ד
ז. יואלי (עורך), פתח-תקוה בשנת התשעים, הוצאת עירית פתח-תקוה, תל-אביב 1968 [צילומים] י. פיינברג: אלבום זה הוא "אח צעיר" לאלבום "פתח-תקוה – תמונות ומראות"
פתח-תקוה; שורשים וימים גדולים, הוצאה מיוחדת של העתון העירוני "פתח-תקוה" המוקדשת ליובל המאה של אם-המושבות. ערך וכינס ז. יואלי תשל"ח.
אריה חשביה: אם ועיר: 120 השנים הראשונות, עיריית פתח-תקוה 1998
