השבוע נפגשתי עם השופט בדימוס אליעזר כהן. את המפגש תאם דודי הכהן בנו.
אליעזר סיפר על שורשי משפחתו הענפים הנטועים בהיסטוריה של ארץ ישראל ועל החיים במושבה פתח תקווה.
אב סבו היה מיכל הכהן, אחד משבעת מייסדי השכונה "נחלת שבעה" בירושלים.
סבו אליהו אליעזר שאול כהן היה בן שבעת הרופאים הראשונים ילידי ארץ ישראל. היה ידוע גם כד"ר אליאס כהן. שמש כרופא בצפת וכרופא המושבה פתח תקוה בין השנים 1908-1926.
אליעזר, אדם מדהים בעל חוש הומור סיפר את מסלול חיו מילדות במושבה כבן של פרדסן עד בגרותו. אביו היה ידוע בכישרונו ויכולתו להעריך את טיב וכמות התפוקה שפרדס יכול לתת. היה מייעץ לבנקים וחברות ביטוח שנתבקשו לתת הלוואה לחקלאים האם כדי להשקיע בפרדס המבוקש או לא.
יחד עם עם קבוצה מבני המושבה שהיו בפלמ"ח יצא להכשרה שהקימה את קיבוץ ארז. לימים, עם הפילוג המפורסם של הקיבוצים חלק מחברי ההכשרה עברו לקיבוץ צובה. אליעזר חזר עם רעייתו למושבה ומצא את עצמו ללא מקצוע ועבודה. כמו כולם גם הוא עבד בפרדסים ובמקביל למד עריכת דין. לימים היה שופט בבתי משפט השלום בפתח תקוה, סגן נשיא בית המשפט השלום. בשנת 1994 מונה לכהונה בבית המשפט המחוזי.
כחייל בפלמ"ח יצא אליעזר לקורס חובשים. אף אחד לא הכין אותו לקרבות הקשים של מלחמת העצמאות. כולנו יודעים (משהו) על הקרב הקשה של כיבוש מצודת נבי יושע מצודת כ"ח ועל הקרב של שחרור העיר צפת. אבל, כששומעים את התיאור הקרב בגוף ראשון זה נשמע אחרת.
כיצד בסיום הקרב על המצודה יצא כחובש יחד עם חבריו לחפש את גופתו של פילון פרידמן שהיה מפקד כוח ההטעיה בניסיון השני לכיבוש המצודה. על שמו של פילון נקרא "מחנה פילון" על יד ראש פינה.
משם נשלחו לעיר צפת. ואחר עברה היחידה שלו לשחרור העיר לוד. תקצר היריעה מלספר את כל הפרטים. בראיון למוסף כלכליסט מתאר אליעזר את החברות והרעות שהייתה בין חברי הפלמ"ח.
בסיום הריאיון אלעזר למלווה אותי החוצה אל הגינה המדהימה שנראית כמו עולם קסום אל ספסל צבוע אדום. בואי אספר לך את סיפור הספסל שנמצא במשפחתנו הרבה מאוד שנים ומצא את דרכו אל החצר שלנו.
הספסל היה בחצר ביתה של הסבתא של אליעזר שהיה ברחוב מונטיפיורי מול בית האבות של "שארית ישראל". כשהסבתא נפטרה הדוד יוסף לקח את הספסל אליו הביתה. כשהדוד נפטר בשנת 1989 ילדיו העבירו את הספסל לחצר של אליעזר. הסיפור המשפחתי אומר כי הספסל נתן לסבתא כערכה על פועלו של הרופא המשפחה.
תודות רבות לאליעזר על הראיון. איחולים רבים לימים רבים בבריאות טובה ונחת מהמשפחה
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 