פולמוס השמיטה במושבה פתח תקוה

עניין קיום מצוות השמיטה הייתה מחלוקת שנושאה שמירת המצוות וניהול אורח חיים דתי במושבות הראשונות בארץ ישראל.

הוויכוח נסב סביב התפיסה המחמירה שדרשה שיש לקיים את מצוות התורה כהילתכן לבין אלו שהחזיקו בדעות פשרניות יותר בכל הקשור לדברים הקשורים לעבודה חקלאית.

מצוות השמיטה נתפסה על ידי אנשי היישוב הישן כאחת ממצוות התורה שאי קיומה יגרור אחריו עונש חמור ביותר. קיום מצוות השמיטה נתפסה כדרך לגאולה.

המצוות התלויות בארץ תפסו מקום מרכזי בחיי הקהילה. מתן היתר מכירה מאפשר גם היום מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי על מנת שיכול לקיים מלאכות שאסורות מהתורה בשדות המכורים לו. שורשי ההיתר מקורם בתשובות של חכמי צפת מלפני כ- 500 שנים. זה היה ויכוח נחרץ ומחלוקת בין הזרמים השונים של הרבנים המשפיעים של אנשי היישוב הישן ורבני מבשרי הציונות: החרדים, האשכנזים, הספרדים, הרבנים הדתיים לאומיים על כל הזרמים והגוונים שיש.

הטיעונים בעד היתר מכירה היו רבים. צורך בהיתר נבע מצורך קיומי והגנה על החקלאים מפני היעדר פרנסה. באותם ימים אי עבודה בחקלאות שמירה על השטחים החקלאיים הייתה פגיעה קשה בניסיונות הגידול בחקלאות שכבר הייתה קיימת. אי עבודה ופעילות עלולה הייתה לגרום לאובדן של קשרים מסחריים ופרנסה. היו שטענו כי שמירת שמיטה תביא לביטול ההתיישבות בארץ ישראל והפסקת התרומות ביישוב.

אלו שהתנגדו להיתר ודרשו את קיום מצוות השמיטה טענו כי זו אחת ממצוות החשובות מהתורה. הם לא ראו סכנה לפרנסת המתיישבים כי ממילא הם התקיימנו על חשבון תרומות של הברון רוטשילד ועל תרומות מחו"ל. בנוסף קיום השמיטה יעודד את זרם התרומות ותמיכה ביישוב.

אלו רק מקצת מן הטיעונים לעניין שנת השמיטה.

בוויכוח היו מעורבים כוחות גדולים: רבני היישוב הישן בירושלים, רבני חובבי ציון שישבו באירופה, הברון רוטשילד ובאי כוחו בארץ ישראל כמובן אנשי המושבות שדאגו לפרנסתם ועתידם ונחלקו בין הצורך לקיים את מצוות שמיטת הקרקעות, שמירת אורח חיים דתי לקושי העצום ומאבק יום יומי של הישרדות בתנאי מחייה קשים מאבק.

מה קורה המושבה פתח תקוה שלנו?

אנשי פתח תקוה נאלצו לעזוב את המושבה ולעבור למושב יהוד ב- 1882 (תרמ"ב) בעקבות קשיים רבים שנגרמו משטיפונות ומחלות. עזיבת המושבה "חסכה" ממייסדי המושבה את  מלחמות שנת השמיטה הראשונה שהתקיימה בשנה זו. למרות שישנם הטוענים כי זו הייתה הסיבה לנטישת המושבה ועניין המחלות והשיטפונות היה משני.

אולם לקראת שנת השמיטה הבאה שחלה ב- 1889 (תרמ"ט) "פולמוס השמיטה" לא פסח גם על המושבה שלנו. אי קיום עבודה חקלאית ושמירה על השדות על ידי עיבוד האדמה ונוכחות של התושבים היה ענין של הישרדות.

כבר בראשיתה קבעו  בתקנון "אגודת מייסדי הישוב פתח תקווה" (תמוז תרל"ט), אורח חיים דתי וחובה לקיים את המצוות התלויות בארץ. תפקידו של רב המושבה היה לפקח על קיום החוקים והמצוות. התקנון היה ניסיון ליצור קשר בין אורח החיים הדתי, כדוגמת השכונות של היישוב הישן בירושלים, שהיה מוכר וידוע למייסדים. אולם התקנון השכונות אותו הכירו התייחס לחיי היום יום ללא התייחסות לצד החקלאי.

פתח תקוה לא נועדה להיות שכונה, אלא, יישוב קהילתי חקלאי העומד בפני עצמו כיחידה אוטונומית. לכן בתקנון נוסף משנת 1881 ניתנה התייחסות יותר לאופי החיים של חברת איכרים והפעילות ביישוב חקלאי תוך הכרה בסמכות ההלכה וברשות הדתית כשופטת. אולם, שאלות ההלכתיות כולל עניין השמיטה הותירו "כבעיות השעה שתפטרנה במהלך חיי היום יום". כלומר השאירו את הדיון הלוהט לידיים אחרות.

בתוך הפולמוס-המאבק הזה היו מעורבים כוחות גדולים רבני היישוב הישן המחמירים, אנשי תנועת חובבי ציון שתמכו במושבות, הברון רוטשילד שהיה אדם דתי פטרון המושבות שראה גם את הצד הכלכלי של הבעיה.

לבסוף, הפתרון נמצא בזכות היתר מכירת קרקע לנוכרי שהושג הרחק מגבולות ארץ ישראל. בעזרת תרומתו ולחץ של הברון רוטשילד ותנועת חובבי ציון פרסמו שלושה רבנים אשכנזיים בעלי דעה ממזרח אירופה: הרב שמואל מוהליבר מביאליסטוק, הרב ישראל יהושע טרונק מקוטנא והרב שמואל זנוויל קלפפיש מווארשה למורת רוחם העזה של רבני ירושלים.

הערה, המאמר נכתב במטרה להאיר את ההתלבטות הקשה שעמדה בפני אנשי המושבה ולא בא לנתח את המצב מנקודת מבט דתית והלכתית.

מידע נוסף נתן לקרוא במאמר שכתב הרב ד"ר בועז הוטרר בעניין העבודה החקלאית וקיום המצוות התלויות בארץ – פתח תקווה תרל"ח-תרמ"ב ועניין השמיטה.

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, חקלאות, עבודה עברית, ראשית המושבה, רבנים, שמיטה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s