מי מאיתנו לא התבלבל וחשב שרחוב שפירא הוא על שמו של אברהם שפירא, זקן השומרים" שיגיד אני. במיוחד לאור העובדה שביתו של אברהם שפירא נמצא ממש בסמיכות. קראו את הכתבה של שמאי עציון אודות דמותו של הרמן צבי שפירא.

הרחוב ממוקם בין הרחובות: הרצל וגד-מכנס. נקרא ע"ש משכיל יהודי ליטאי שחי ופעל ברוסיה ובגרמניה. מתמטיקאי, מראשוני חובבי-ציון ותנועת הציונות המדינית. היה יוזם קק"ל והוגה רעיון האוניברסיטה העברית בירושלים.
שפירא נולד בעיירה קטנה בליטא, ב-16.8.1840 [ת"ר]. אביו למדן ידוע ושאיפתו הייתה שבנו יהיה רב בישראל. צבי היה בעל כישרונות נדירים: בגיל שלוש קרא, בן ארבע למד גמרא עם פירושים, בן שמונה שלט בעברית וחיבר ספר דקדוק והתמחה בספר 'מורה-נבוכים' לרמב"ם. התפרסם כלמדן ועוד בצעירותו הוסמך לרבנות. בגיל 24 שימש כרב וראש ישיבה בעיר הליטאית בירטושלא, ושמו יצא לתהילה בכל הסביבה.

בגיל 26 התחיל ללמוד לימודי חול ולבסס את ידיעותיו
במתמטיקה. הושפע מההשכלה, עזב את עיירתו, את הרבנות
ועולם הישיבות והלך אל מרכזי הרוח והמדע. הגיע לווילנה עם
מכתב המלצה מהסופר אברהם מאפו. כאשר הבין שבווילנה לא ימצא את מבוקשו החל בחיפוש מקום אחר. ב-1868 הגיע לברלין, בה חי בבדידות גמורה. לעתים היה רעב ואף לא היה לו מקום ללון. בריאותו התרופפה והוא נאלץ לחזור לעיירתו.
בשנים 1878-1871 עסק הרמן צבי שפירא בהצלחה במסחר באודסה. ב-1878 חזר לברלין ומשם לאוניברסיטת היידלברג. למד מתמטיקה בסיסית אצל פרופ' מוריץ קנטור. התקדם מאוד בלימודיו וב-1880 הופיע ספרו הראשון במתמטיקה. לאחר שש שנים מונה כפרופסור שלא מהמניין למתמטיקה, אך המשיך להתפרנס מעבודתו כשען. בגיל 30 התוודע לרעיון ההתיישבות בא"י וחלם להקים מרכז עליון למדעים בירושלים.
בגיל 40 ייסד בהיידלברג אגודה יהודית לאומית "ציון", כדי להפיץ בקרב היהודים את השפה והספרות היהודית להגשים את הרעיון של התיישבות יהודית בא"י. "ציון" לא האריכה ימים, אך מצא עידוד כשקיבל את ספרו של הרצל "מדינת היהודים".
ב-1897 התקיים הקונגרס הציוני הראשון, בבזל. עוד בוועידת קטוביץ ב-1884 הציע שפירא להקים קרן לקניית אדמות בפלשתינה. הצעתו לא מומשה, אך 13 שנים מאוחר יותר בקונגרס הראשון הציע שוב לייסד את קק"ל. הצעתו התקבלה . הוא לא זכה לראות בהתממשות חזונו, כי נפטר זמן קצר אח"כ. ב-1898הרצל בעצמו כבר תמך ברעיון. באותה ישיבה הציע שפירא להקים אוניברסיטה בירושלים.
שפירא הוזמן להשתתף בכינוס ציוני בקלן, שם חלה בדלקת ריאות ובל"ג בעומר תרנ"ח [1898] נפטר. נטמן בעיר קלן ובי"ט בטבת תשי"ד [1954] הועלו עצמותיו להר המנוחות בירושלים. היה דוד של אברהם שפירא שקן השומרים.
אצלנו בארכיון קיים ראיון שערכנו ד"ר יוסי לנג ואני נוני עם בנו ישראל שפירא ביולי 2007. קיימים תצלומים של הרחוב. ברחוב נמצא האקליפטוס הלימוני המפורסם.
בשנת 1884 היציע שפירא קופסת פח "הפושקא" שתשמש לאיסןף כספים לרכישת אדמות בארץ ישראל. ניתן לקרוא אודות הקופסה הכחולה באתר הקרן הקיימת לישראל . נתן לרכוש קוספאות כחולות באתר הקק"ל.
כתב שמאי עציון, ידיד הארכיון, המפרסם מידי שבוע בקביעות כבר מספר שנים טור בעלון "שבת בפתח" המידעון לציבור הדתי בפתח תקוה