רחוב שפירא, הרמן צבי שפירא בפתח תקוה

מי מאיתנו לא התבלבל וחשב שרחוב שפירא הוא על שמו של אברהם שפירא, זקן השומרים" שיגיד אני. במיוחד לאור העובדה שביתו של אברהם שפירא נמצא ממש בסמיכות. קראו את הכתבה של שמאי עציון אודות דמותו של הרמן צבי שפירא.

רחוב ע"ש הרמן צבי שפירא, צלם לא ידוע שנות ה- 60
רחוב ע"ש הרמן צבי שפירא, צלם לא ידוע שנות ה- 60

הרחוב ממוקם בין הרחובות: הרצל וגד-מכנס. נקרא ע"ש משכיל יהודי ליטאי שחי ופעל ברוסיה ובגרמניה. מתמטיקאי, מראשוני חובבי-ציון ותנועת הציונות המדינית. היה יוזם קק"ל והוגה רעיון האוניברסיטה העברית בירושלים.

שפירא נולד בעיירה קטנה בליטא, ב-16.8.1840 [ת"ר]. אביו למדן ידוע ושאיפתו הייתה שבנו יהיה רב בישראל. צבי היה בעל כישרונות נדירים: בגיל שלוש קרא, בן ארבע למד גמרא עם פירושים, בן שמונה שלט בעברית וחיבר ספר דקדוק והתמחה בספר 'מורה-נבוכים' לרמב"ם. התפרסם כלמדן ועוד בצעירותו  הוסמך לרבנות. בגיל 24 שימש כרב וראש ישיבה בעיר הליטאית בירטושלא, ושמו יצא לתהילה בכל הסביבה.

תהלוכת ילדים לכבוד חג שבועות, צלם מרלין ירון שנה לא ידועה
תהלוכת ילדים לכבוד חג שבועות, צלם מרלין ירון שנה לא ידועה

בגיל 26 התחיל ללמוד לימודי חול ולבסס את ידיעותיו

במתמטיקה. הושפע מההשכלה, עזב את עיירתו, את הרבנות

ועולם הישיבות והלך אל מרכזי הרוח והמדע. הגיע לווילנה עם

מכתב המלצה מהסופר אברהם מאפו. כאשר הבין שבווילנה לא ימצא את מבוקשו החל בחיפוש מקום אחר. ב-1868 הגיע לברלין, בה חי בבדידות גמורה. לעתים היה רעב ואף לא היה לו מקום ללון. בריאותו התרופפה והוא נאלץ לחזור לעיירתו.

בשנים 1878-1871 עסק הרמן צבי שפירא בהצלחה במסחר באודסה. ב-1878 חזר לברלין ומשם לאוניברסיטת היידלברג. למד מתמטיקה בסיסית אצל פרופ' מוריץ קנטור. התקדם מאוד בלימודיו וב-1880 הופיע ספרו הראשון במתמטיקה. לאחר שש שנים מונה כפרופסור שלא מהמניין למתמטיקה, אך המשיך להתפרנס מעבודתו כשען. בגיל 30 התוודע לרעיון ההתיישבות בא"י וחלם להקים מרכז עליון למדעים בירושלים. 

בגיל 40 ייסד בהיידלברג אגודה יהודית לאומית "ציון", כדי להפיץ בקרב היהודים את השפה והספרות היהודית להגשים את הרעיון של התיישבות יהודית בא"י. "ציון" לא האריכה ימים, אך מצא עידוד כשקיבל את ספרו של הרצל "מדינת היהודים".

ב-1897 התקיים הקונגרס הציוני הראשון, בבזל. עוד בוועידת קטוביץ ב-1884 הציע שפירא להקים קרן לקניית אדמות בפלשתינה. הצעתו לא מומשה, אך 13 שנים מאוחר יותר בקונגרס הראשון הציע שוב לייסד את קק"ל. הצעתו התקבלה . הוא לא זכה לראות בהתממשות חזונו, כי נפטר זמן קצר אח"כ. ב-1898הרצל בעצמו כבר תמך ברעיון. באותה ישיבה הציע שפירא להקים אוניברסיטה בירושלים.

שפירא הוזמן להשתתף בכינוס ציוני בקלן, שם חלה בדלקת ריאות ובל"ג בעומר תרנ"ח [1898] נפטר. נטמן בעיר קלן ובי"ט בטבת תשי"ד [1954] הועלו עצמותיו להר המנוחות בירושלים. היה דוד של אברהם שפירא שקן השומרים.

צבי הרמן שפירא, תמונה מויקיפדיה

אצלנו בארכיון קיים ראיון שערכנו ד"ר יוסי לנג ואני נוני עם בנו ישראל שפירא ביולי 2007. קיימים תצלומים של הרחוב. ברחוב נמצא האקליפטוס הלימוני המפורסם.

בשנת 1884 היציע שפירא קופסת פח "הפושקא" שתשמש לאיסןף כספים לרכישת אדמות בארץ ישראל. ניתן לקרוא אודות הקופסה הכחולה באתר הקרן הקיימת לישראל . נתן לרכוש קוספאות כחולות באתר הקק"ל.

כתב שמאי עציון, ידיד הארכיון, המפרסם מידי שבוע בקביעות כבר מספר שנים טור בעלון "שבת בפתח" המידעון לציבור הדתי בפתח תקוה

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, סיפורי פתח תקוה, רחובות בפתח תקוה, שימור אתרים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s