"חברת לינה"

חמדה רוזנברג, המאמר כפי שמופיע בטיוטות של ספר היובל ב'

המאמר הראשון שנפרסם מתוך החומרים שנאספו לספר היובל השני הוא אודות "חברת לינה". החומר נמסר על ידי חמדה רוזנברג בתו של הביאליסטוקי זאב (וולף) ברנדה שעמד בראש ועד המושבה בין השנים 1900-1890 והיה חלוץ ופורץ דרך בעצמו.

חמדה רוזנברג ובעלה, צלם ושנה לא ידועים

חמדה 1890- 1973 הייתה במשך שנים רבות אחת הלוחמות האמיצות בין נשות המושבה. הובילה מאבק עיקש בו שדרשו נשות המושבה זכות השתתפות בבחירות ובהנהלת המושבה לנשות המושבה ושיוויון זכויות לנשים. היא נלחמה על השימוש בשפה העברית (קישור למאמר בנושא) ובמקביל פעלה רבות בתחומים הסוציאליים במושבה. הייתה חברת מועצת העיר השנייה  בין השנים (1950-1940).

"חברת לינה" נוסדה בשנת תרמ"ח (1887) על ידי נשות המושבה כאגודה לעזרה סוציאלית ורפואית. בימי ניהולה של חמדה רוזנברג את האגודה הצטרפות גם גברים למאבקן של הנשים. בנוסף היה ביטוי להלכי הרוח הציוניים ושימוש בשפה העברית.
היא הייתה אשת חייל!

יש לציין כי אין תיעוד לפעילות ההתנדבותית של נשות המושבה. יש אזכורים בודדים בפרוטוקולים של המושבה. הנשים במושבה היו גב ומשענת למייסדים, פעילותן התאפיינה בעזרה וסעד לקהילה, הקמת מטבחים לפועלים ובישול ארוחות לנזקקים ולתלמידים בבתי הספר ועזרה רפואית לחולים (נ.י.).

חברת לינה פתח-תקוה

חמדה רוזנברג, כפי שמופיע בטיוטות של ספר היובל ב'

 "בשנת תרס"ה בזמן שהתחילו לבא המהגרים הראשונים מארצות הגלות, ובבואם לפ"ת , טרם התאקלמו, התחילו לקדוח באופן נורא וביניהם היו בחורים ובתולות מחוסרי משפחות ומחוסרי עזרה מדיצינית. ולזה התעוררו שלוש חברות בנות המושבה: קלרה מינקוו, גטי סמואל, וחנה מילר רבינוויטש וקראו לכל צעירות המושבה לאספה כללית גדולה ויסדו "חברת לינה" בת ארבעים חברות מכל הסוגים ביניהן היו פועלות, בנות איכרים,רופאות ומילדות. ובכמה מרץ התחילו בעבודה, סדרו ועד של שבע חברות: מנהלת, גזברית, ושתי חברות לשלוח עפ"י התור ללון אצל חולים בין עשירים ובין עניים ושלוש היו מסדרות עפ"י זוגות לגבות כספים מכל תושבי המושבה, לתמוך בחולים עניים בעזרה חומרית ועזרה רפואית. מיום ליום נוספו חברות חדשות למפעל החשוב הזה, איזו קנאה התעוררה בין בנות המושבה להיכנס לאגודה, תקנות המוסד הרשו להכנס לחברות בנות שבע-עשרה ומעלה, ולא אחת שיקרה בהיותה צעירה יותר, ונכנסה לעבודה.

במשך עבודתנו זו, השתתפו עמנו גם הרופאים מר ד"ר שטיין ע"ה ומר כהן ברנשטיין, וכל שבת היה מרצה לנו הרצאות מועילות לעבודתנו זו, בפרט בזמן המלחמה [מלחמת העולם הראשונה] כשהתרבו המהגרים "הפריר" [הבורחים מהגיוס לצבא התורכי] וסבלו באופן נורא מהמחלות הקשות אחרי שסבלו רעב. ברגעים כאלו מצאנו שדה פעולה רחב לעבודתנו. ראינו שקשה לנו מאד לעבוד בעצמנו, מחלות קשות התהלכו במושבה וגם פחדנו בלילות. הבחורות בעת שהיה נחוץ במקרים קשים לקרוא לרופא לעזרת החולה. התיעצנו כולנו, ונקרא לעזרה לבחורים של המושבה והתאחדנו כולנו לעבוד. בחרנו ועד חדש משבעה חברים יחד עם חברות. מנהלת הלינה היתה חמדה רוזנברג, הגזבר מהודר רוקח מתל-אביב ועוזרים ביתר העבודה היו לוי בן מאיר לוי, שפרה שווארצברג, שרה דיסקין, מאיר פנחסוויטש וחמדה דיסקין. המושבה היתה אז  במצב חמרי רע מאוד והיינו זקוקים לאמצעים, ואז הופיע ועד הסיוע, שאחד מחבריו היה הד"ר רופין, ופנינו אליהם לעזרה.

כל ימי חיי אזכור אותם הרגעים שהיינו צריכים להכנס למשרד ועד הסיוע בתל-אביב. לבקשתנו הלך מאיר פנחסווטיש אתי יחד. כמה עמלנו וכמעט שהתייאשנו מלקבל את העזרה, והנה לשמחתנו הרבה הגיעה אלינו תשובה שעומדים לתת לנו עשר לירות לחודש. רקדנו משמחה, מאות אנשים חלו אז בזמן הנורא, היו מוצאים כמעט מתים ברחובות, עד שסוף סוף בעזרת ה' ובעזרתנו החמרית  והרפואית הצלחנו להשיבם לתחיה. בהיות כל התל-אביבים עוד הוגדל לנו התקציב עד עשרים לירה וגם עזרת בית החולים בתל- אביב לקבל את חולינו, ועד הסיוע היהמשלם עשרים והיו גורעים מחשבוננו אחרי איזה חדשים. בשובנו למושבה הופסקה לזמן מה עבודתנו כולה כי כולם היו אז במצב טוב ולא היו זקוקים לעזרתנו. והסיבה העיקרית, כמעט כל הבחורות התחתנו ורבות עזבו את המושבה והבחורים שהתפזרו למקומות שונים. ובכל זאת התאספו שוב חברות אחדות, ביניהן ח.רוזנברג, הניה וויסוקר, לאה בכר,רבקה שפירא, רבקה יופין, שרה הורויץ, וינקלר, גרינבוים ועוד. הרבה חברות פעילות מאוד, ובמרץ חדש שבנו לעבודתנו. אספנו במושבה קרוב לארבע- מאות חברות אקטיביות המשלמות מס חודשי מגרוש אחד עד עשרה, עוזרים לכל הזקוקים לעזרתנו התמידית. לא פעם קרו לנו אצל החולים מקרי מוות, והיינו כה חזקות בעלות מרץ, בכל פעם מתעייפות חברות ועוזבות אותנו, רק סוף, סוף מתקרבות אלינו חברות חדשות פעילות, בשנים האחרונות עזבנו את שמירת החולים בלילות, הבחורות החלו להיכשל בעבודת הלינה, ונשאר לנו רק [השם] "חברת לינה" לגבות כספים. לתמוך בחולים בעזרה כספית ובמקרים של חולים עניים מאוד עזובים בלי משפחה, שוכרת חברת לינה אישה שתשגיח על החולה ומקופתנו משלמים.

מכתב בשם חברת לינה בחתימת חמדה רוזנברג בעד דבור עברית

 הכנסתנו כ- 7 פונט לחודש מלבד נדבות צדדיות, גם מעיזבונות שונים יש לנו הכנסות, בזמן האחרון היתה לנו הכנסה ע"י המועצה המקומית משחיטת העופות [ועד המושבה החליט לגבות מכל שחיטת עוף סכום מסוים עבור חברת לינה ז.ח.] וזה הכניס לנו יותר ממאה לירה לשנה ועשינו חוזה עם בית החולים "הדסה" להכניס את חולינו במחיר חמשה-עשר גרוש ליום והכנסנו במשך שלושה עשר חודש 38 חולים, מזה היו חמש יולדות חולות.  בסדור בית החולים עבדו אתי יחד ר' שלמה אפשטיין וקופל ויסוקר. כמה מסירות נפש שבן אדם ר' שלמה מסר לכל החולים הזקוקים לעזרה כמה אדם חלש וחולני ולא נח אף רגע מלדאוג לעניים, ועד שפתאום נפסק הקשר עם ה' לבונטין [ מנהל בנק אפ"ק] בנוגע לקבלת חולים מחוסר כסף. אנו מחפשים אמצעים מכל צד  להשיב את החוזה לקבל חולינו, לא פעם נסענו ר' שלמה אפשטיין אתי לירושלים, ומי יודע  את התועלת שתצמח מזה. מאוד סובלים אנו מחוסר בית חולים. מושבה יפה ופורחת וחסרון נורא כזה. את תקוותנו עדין לא איבדנו לראות בעינינו את בנין ארצנו ובית חולינו, בקרוב בימינו אמן".

                                            נמסר ע"י חמדה  רוזנברג.

מחקר זלמן חיימוב

הוסיפה וערכה נוני ירון

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה בריאות, חברת לינה, חמדה רוזנברג, נשים, נשים במושבה, עברית, ראשית המושבה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שפה עברית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s