חנה טרגר

חנה טרגר, ויקיפדיה

חנה טרגר (1870- 1943) נולדה בלונדון לאביה זרח ברנט ואמה רחל-לאה. ברנט היה אחד ממייסדי המושבה פתח תקוה.

ילדותה עברה עליה בין חומרות ירושלים ה"ישוב הישן", מעבר למושבה פתח תקוה, עזיבת המושבה ומעבר ליהוד. כשחזרו מייסדי המושבה והחלו לשקם את המושבה מחדש חזרה גם משפחת ברנט.

חייה של חנה בראשית ימי המושבה לא היו קלים. לא נמצאה לה מסגרת לימודים מתאימה לרכישת השכלה. היא גדלה כבת איכרים העוזרת בעבודות הבית, בטיפול באחים ובמשק החי. היא חוותה את האירועים הדרמטיים של ההתנפלות על פתח תקוה במאורעות 1921. זיכרונות אלו מופיעים בזיכרונות שכתבה כשבגרה.

ברנט, איש עסקים, היה נע בין פתח תקוה ללונדון שם עשה את כספו. לעיתים לקח את משפחתו ולפעמים נשארה המשפחה במושבה. חנה נדדה יחד עם משפחתה בין לונדון לארץ ישראל.

ב-1888 נישאה חנה ברנט לישראל גוטמן (בעלה הראשון), ופתחה דף חדש של חיים ומשפחה בלונדון. מדי פעם ביקרה את הוריה בארץ. ביקורה ב 1911 היה ארוך מהרגיל חוויות עליהן תכתוב ספר "ראשונים בפלשתינה".

חנה טרגר הייתה אישה משכילה, עצמאית, פעילה ציבורית בקהילה היהודית של לונדון. הייתה מעורבת בחיי הקהילה כאחות מיילדת, עסקה בקידום נושאי תרבות וחינוך.

פרסום הצהרת בלפור בנובמבר 1917 מעוררת בחנה זיכרונות מימי ילדותה והחיים בארץ ישראל. עד אז לא כתבה ספרים כלל. בשנים 1926-1920 היא כותבת ארבעה ספרים באנגלית, שלושה מהם סיפורים קצרים לילדים: "סיפורי חג ומועד מחיי הילדים במושבה יהודית בארץ ישראל", "סיפורים מחיי הילדים במושבה יהודית בארץ ישראל", "תמונות מחיי בית יהודי לפני חמישים שנה", ואחד למבוגרים – "קובץ סיפורים יישובים היסטוריים".

בכתביה מתארת את התנסויות והחוויות שלה בירושלים ובפתח תקוה של סוף המאה ה-19. היא פונה אל הילד היהודי דובר אנגלית מתארת ומספרת לו על החיים בארץ ישראל. ספריה אלה עוררו הד רב והיא זכתה לדברי-תהילה.

הספר "ראשונים בפלשתינה" נפתח בהקדשה מרגשת לכבודו של הלורד בלפור. החלק הראשון של הספר מתאר זיכרונות ילדות מהחיים בירושלים ובמושבה. החלק השני נכתב מנקודת מבט של אישה בוגרת החיה בלונדון והמתבוננת בחיים במושבה דרך עיניים ביקורתיות מודעת לזכויות נשים ומצבם.

אחד מפרקי הספר מתאר מרד שפרץ במושבה בשנים האחרונות של המאה ה-19 למען שוויון זכויות לנשים, המעורר התנגדות בקרב הזקנים עד  שלבסוף הושג הניצחון. על פי הביוגרפיה שלה האירוע התקיים בשנים 1887-1886. אולם, לדעתן של חוקרות והיסטוריוניות של ארץ ישראל כדוגמת פרופ' מרגלית שילה הטוענות שהאירוע מתאר משאלת לב של טרגר. אין ספק שהיא מושפעת מהחיים בלונדון ומהנעשה בעולם. משאלות אותן הייתה צורה להביא לנשות המושבה.

"למה הנשים האמריקאיות יוצאות לפעול לקידומן, ולמה רק אנחנו, היהודיות, יושבות כאן בחיבוק ידיים? הרי לא תמיד היינו כך. זוכרות את בנות צלפחד שקמו ודרשו במפגיע את הירושה שלהן? זוכרות את דבורה, שבלעדיה שר צבא ישראלי חשש לצאת לקרב? ומה עם יהודית, ומה עם נשים אחרות בתקופת התנ"ך, שגילו אומץ לב וחוכמה לא פחות מהגברים?! תאמרו לי אתם, האם כל מה שאנחנו מסוגלות לעשות, זה רק לקרוא 'אמן' אחרי הגברים ואחרי ההחלטות שלהם?"

"הגיע הזמן שגם אנחנו, בנות המושבה, נתפוס את מקומנו בענייני הציבור וניקח בו חלק שווה", החרתה החזיקה אחריה חברתה. "הנה אנחנו בונות חֶברה שבה נהיה חופשיות לעשות כטוב בעינינו. האם לא נבנה אותה על בסיס של שיוויון? הלא הנשים כאן תרמו את חלקן בייסוד המושבה – כמו הגברים?! הלא אמותינו עמלו והתייסרו – כמו אבותינו, ואנחנו הבנות, כלום סירבנו לעזור בכל עבודה בבית או בחוץ? האם לא ניכשנו עשבים בכרמים תחת שמש לוהטת? האם לא אספנו את התבן, חלבנו את הפרות, ונתנו כתף בימים של מחלות וסבל? עשינו הכל כמיטב יכולתנו, ואתם הבחורים, עוד חוששים שנכשיל אתכם בעתיד? בואו נלך יחד קדימה, ולא נמשיך להתגושש זה בזה. אז גם ההורים ייווכחו לדעת שאתם מצדדים בזכויותינו, ואז גם הם ישקלו את הנושא ברוח נכוחה יותר".

"צודקת," הינהנו הבחורים, שהשתאו מרהיטות דיבורה.

"זכות בחירה לנשים", סיפורי נשים בנות העלייה הראשונה, 133 עמ'.​

המאמר נכתב על סמך מאמרים רבים הקיימים ברשת בנושא מעמדן של נשים בימי העלייה הראשונה ומאמריה של פרופ' יפה ברלוביץ בת משפחתה.

מבט מגדרי על העלייה הראשונה לפי סיפורי חנה טרגר”, פרופ' מרגלית שליה

לונדון, פתח תקווה, ירושלים – ראשי פרקים בכתיבתה ובהתקבלותה של חנה ברנט- טרגר ,יפה

ברלוביץ יפה, חנה טרגר, הסופרת שהצהרת בלפור טילטלה אותה אל זהותה הארץ ישראלית

ד.תדהר אנצ' לחלוצי הישוב ובוניו, חנה טרגר 

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מלחמת הזקנים בצעירים, מתוך הארכיון, נשים, נשים במושבה, ראשית המושבה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s