יצחק גולדנהירש – זיכרונות

יצחק גולדנהירש לא קבל את תשומת הלב ההיסטורית על פעולותיו כראש וועד המושבה וכאדם פרטי. באנו להאיר ולהעיר על דמותו פעולותיו דרך זיכרונותיו. את הזיכרונות הוא כותב לחברו צבי שמולביץ לצורך כתבה לפרסום בספר היובל ב' שלא יצא לאור.

המשך לסדרה של מאמרי זיכרונות שנכתבו לספר היובל ב' ולא פורסמו.

גולדנהירש היה ממקמי אגודת "פרדס" ואחר "יוניון אראנזס קומפני". היה אחראי ליצירת הבול העברי הראשון, הכניס שירות הדואר האוסטרי למושבה ואחר גם לכלל ארץ ישראל. כראש ועד פעל להקמת השוק, כיום השוק העירוני ברחוב הברון הירש, בנה את בית הוועד (שנהרס). מאמר אודות הבול העברי הראשון מתוך הבלוג של הארכיון.

יצחק גולדנהירש, תצלום מאוסף הארכיון, צלם לא ידוע

בחירתו של גולדנהירש לחבר ולראש ועד המושבה, על אף היותו "עולה חדש"  מוסברת בכך שכלכלת המושבה נבנתה על מוצרי יצוא יוקרתיים (פרי הדר, שקדים,יינות)  ולשם הרחבת היצוא ושמירה על רווחיות גבוהה נדרשו לנהל אותו אנשים בעלי מוחות כלכליים יצירתיים, בקיאים במספר שפות, וקשורים למסחר העולמי. וזה מסביר את בחירתו של גולדנהירש ומאוחר יותר של ברוך גולומב לראשות הועד וכן את בחירתו של ליפא וויניצקי לסגנות ראש המועצה.

יצחק גולדנהירש ואשתו בתיה תרמו כספים רבים למושבה פ"ת. בין השאר תרמו לבניין ישיבת לומזה (ברח' הרצל) בשנת 1928 2500 לא"י. בכספם נבנתה גם הקומה השנייה והמפוארת של הישיבה.

יצחק תרם את ביתו (ברח' גוטמן) לוועד המושבה עבור הקמת בית-מרפא ואשפוז עירוני. ובנוסף הם תרמו כספים גם למוסדות דת ולתמיכה בעניים בירושלים.

מכתב זה נכתב לפרסום בספר היובל ב' שלא יצא לאור ואנחנו מביאים את הכתובים לפניכם כלשונם נאמנים למקור.

כך כותב גולדנהירש לחברו צבי שמולביץ

יצחק גולדנהירש  כותב לחברו  צבי שמולוביץ  עבור ספר היובל הנוסף של פתח-תקווה.

ידיד נפשי מר צבי שמולוביץ

ידידי היקר ! את רצונך שאתן לך סקירה על פעולותי בתור תושב ואזרח של אם-המושבות החביבה, וכמו כן את הסבה שדחפה אותי ואת רעיתי-אשתי בתיה לעלות ארצה, אני ממלא בעונג. וקודם כל עלי לענות על השאלה השניה, כי הלא מבלעדיה לא הייתי זוכה כמובן לבא לפעולותי האמורות:

      בשנת 1899 זכיתי אני ואשתי לדרוך בראשונה על אדמת ארצנו הקדושה. עלינו מעיר פיאטרא אשר ברומיניה המדינה. שם היינו מכובדים ואהובים, ולא היה חסר לנו שום דבר; אבל הרעיון הציוני הטהור הוציאונו משם, כדי לנטוע אותנו בארצנו ולעזור בכוחותינו בבנין העם והארץ. מודה לאל חסדי, שהצליח את דרכי והנני רואה ברכה במעשי ידי, ונפשי מצאה מנוחה תחת שמי הארת הבהירים !

     ברם ידידי היקר, חי אנכי בטוב ובנעימים בתור בעל פרדס וגן פירות יפה בכל הסביבה; אבל לא בנקל עלה לי הדבר הזה. לא קל כלל להפוך אדמת שממה לגן עדנים. הרבה עמל ויגיעת כפים השקעתי בנחלתי זאת. לילות ללא שינה, וימים ללא מנוחה היו מנת חלקי במשך שנים לא מעטות. אבל כשאני מביט קצת לאחור וסוקר את ההווה אני מרים את ידי לאל השוכן במרומים ואומר: ברוך שהחיינו והגיענו ליום הזה ! את חלקי בבנין ארצנו הקדושה הבאתי בשלמות וזה אושרי אני ואושר אשתי היקרה.

מעטפה עם הבול העברי הראשון, אוסף הארכיון

     והיה זמן שסבלתי הרבה: בשנה הראשונה לבואי נחרב אצלי הבאר בפרדסי פעמים (מסבות טבעיות) ופעם מתו בפרדסי זה 1620 עצים בערך, מפני הטירוניות שלנו ומפני שבכלל לא היו שום מומחים לחקלאות. רוב הוני שהבאתי אתי הלך לאבוד, הייאוש התחיל להשתלט עלי והרגשתי את עצמי בכל רע,

 ואז בא ידידי המנוח וילהלם גרוס יזכר לטוב ועודד אותי בעצתו. הוא גר אז ביפו ובאתי אליו וספרתי לו את כל מצבי הרע, הוא יעץ לי לשוב בו ביום לפתח-תקוה ולהזמין למחר לביתי את ה"ה שטמפר יהושוע וישעיהו סמואל, כדי לטכס יחד עצה איך להחלץ מן המצר. וכך היה : למחר התאספו בביתי הידידים הנזכרים ואחרי שישבנו יחד ושוחחנו על דבר המצב שעמד על הפרק, פנה מר גרוס ואמר: שמעו נא ידידים! אני צריך לצאת לדרך לאירופה בשנה הבאה; אבל למען המצב הזה שאנו מדברים עליו אני אקדים את הנסיעה ואבקר את ברלין, פריז ובלגיה. שם יש לי ידידים נאמנים ואני מקוה להשיג בשבילכם הלואה ולע"ע אל יאוש רבותי! אל תדאגו! בכוחות משותפים נחפש ונמצא תרופה נכונה למצב העגום.

   ומר גרוס המנוח ז"ל קיים את הבטחתו על צד היותר טוב: מפריז קבלנו ממנו מכתב ארוך ומפורט שאפשר להוציא לפועל את משאלתו, אלא שצריכים אנחנו להתארגן באגודה קואופרטיבית, כי לבעלי הון לא נוח הדבר לבא במו"מ עם יחידים.

     בהתחשב עם דבריו הנכונים של מר גרוס ז"ל התאספו בביתי להתייעצות ה"ה שטמפר יהושוע, ישעיהו סמואל, ליב סולומון, חנוך סלאר, מ.גיסין ואנכי ויסדנו את אגודת "פרדס", חברנו תקנות ובצרוף מכתב בקשה להלוואה בסכום 200000 פר' לתשלומים לשעורים שלחנו את כל זה למר גרוס לפריז. כעבור זמן מה נתקבלה תשובה חיובית, בזמן ההוא נוסף לנו חבר חדש וזהו מר שמעון רוקח המנוח ויחד  אתו שותפיו ה"ה בלום ולוי. אחרי הדברים האלה הודות לד"ר לוי מי שהיה פקיד ראשי ביק"א ועתה מנהל אפ"ק בירושלים הסתפח לאגודתנו גם הנדיב הידוע עם פרדסיו בתור חבר, אחריו "מקוה-ישראל", הד"ר מזיא, והאחים יוספזון את שינפלד, אגודתנו התפתחה, הסתדרה מחדש ועיבדו גם את התקנות מחדש, וזה תחת הנהלתי. (ראו הערה על ייסוד אגודת פרדס*1) מנהלי האגודה ביפו היו ה"ה שטמפר ורוקח. כעבור איזו שנים נפרדתי מאגודת "פרדס". הסבה לזאת ידועה לחברים הותיקים ולא כדאי הרבות במלים על הענין הזה..

    ביוצאי מאגודת "פרדס" יסדתי אגודה חדשה תחת השם יוניון (UNION) וכדי להבין את המצב הפרימיטיבי של הזמן ההוא אני צריך לספר לך שקבלתי בתור שותף אלי את ה' ברוך ס.לוי כדי שאגודה החדשה תקבל את שמה הנכון "יוניון אראנזס קומפני". בשנה השניה נוספו לאגודה 3 חברים, בשלישית נכנסו עוד 9 וברביעית עוד 20 חברים חדשים וכך הלאה. מובן שאת מספר הזה של החברים הפסידה אגודת "פרדס".

      ועתה ידידי היקר מלים אחדות על פעולותיי על שדה הציבוריות במושבה גופה: כידוע הכנסתי בשנת 1908 את הדואר האוסתרי למושבה באופן רשמי, זה גרם לחסכון בזמן ובכסף לתושבי המקום, מתחילה היינו מדביקים על יד הבולים האוסתרים גם בולי קרו הקיימת, אח"כ סדרתי והנהגתי את הבולים העברים  בתוך הארץ גופה. הדבר היה כך: באתי בהסכם עם הנהלת הדאר האוסתרי שכל המכתבים שיצאו מפ"ת למושבות או לערי הארץ יהיו פטורים לגמרי מבולים אוסתרים ובמקומם ידבקו בולים משלנו, והדאר האוסתרי מחויב להעביר את המכתבים האלה בלי שום שכר, ורק המכתבים שיוצאים לאירופה הדביקו עליהם בולים אוסתרים, ועל ידם הבולים שלנו בתור נוספים. מחיר הבול היה 14 פרוטות, והייתה מזה הכנסה הגונה למושבה. מכל אפסי העולם התחילו אז לדרוש את הבולים האלה בתור זיכרונות, ביחוד דרשו אותם סוחרי הבולים. 

    הבולים התקיימו עד שבאה המחלקות הידועה בין "הצעירים והזקנים" ואז "נודע" [הכונה להלשנה ז.ח.] לממשלה התורקית – כל הענין והדבר עלה לי בשלושה נפוליונים, 2 בקבוקים ארק, וקופסת סיגרים, והענין נטשטש לגמרי..

     במשך שנים רצופות נבחרתי בתור חבר הועד למושבה וסגן ראש הועד, שתי שנים כהנתי בתור ראש הועד. [1909-1911 ] בזמן ההוא היה לי הכבוד להכניס למושבה צדק צבורי, דמוקרטיות, דיסציפלין וסדר מופתי בעניני המושבה. בזמני לא היה זכר "לפרוטקציה.

     בזמן ההוא נבנה גם על ידי בית הועד בלי להעמיס לתכלית זו מסים והוצאות יתרות על שכם משלם המיסים. בניתי גם מעון לדואר, בניתי מחדש את בית המרחץ ומכיסי הפרטי נקנה דוד גדול ואמבטיות לבית המרחץ הזה.

     בין יתר העבודות והיצירות שיצרתי בזמן שהייתי ראש הועד בפ"ת כדאי להזכיר לך ידידי את חנויות השוק וסדור השוק הצבורי בכלל. זה היה בשנת 1909. לוינו כסף לסדור השוק הזה ואחר כך שילמנו את זה ע"י ההכנסה שקבלנו מהשוק בערך 42 נפוליונים לשנה. [השוק הוחכר במכרז מדי שנה] השוק התפתח מאז ומשמש בזמן האחרון מקור נאמן להכנסה למועצה המקומית. הוא מכניס כמאה לא"י לשנה.

                                      ידידך אוהבך יצחק גולדנהירש.

הערה 1*- ההיסטוריה העכשווית  של ייסוד אגודת  "פרדס" מתעלמת לחלוטין מחלקה המכריע של פ"ת בהקמתה. וכן ומקבוצת האנשים שיסדה אותה. מר שמעון רוקח ובנו יצחק לקחו  לעצמם את כל יסוד האגודה, הותירו מעט לשטמפפר. (ליצחק גולדנהירש לא היו צאצאים, ולא היה מי שישמור על זכויותיו. בהנחלת ההיסטוריה יש יתרון מכריע למשפחות עם צאצאים )  זאב (וילהלם) גרוס יליד 1857 עלה ארצה בשנת תרמ"ח וייסד בירושלים את הפירמה היהודית הראשונה לקומיסיון [עֲמִילוּת, תִּוּוּךְ בְּשָׂכָר בְּעִסְקֵי מִקָּח וּמִמְכָּר] ולה סניף ביפו. גרוס תמך ביצוא מא"י, הציג את תוצרת הארץ  בתערוכות בינלאומיות. הוא העריץ  את הרצל ואף תמך בו. נפטר בתרפ"ח.( גם לגרוס לא היו צאצאים )

עיתון מוריה  12.4.1912 כתבה על הצלחת חברת "פרדס": [ ] "אם לדבר על אודות אגודת הפרדס אי אפשר מבלי לדבר ביחוד על מחוללה ומנהלה הח' שמעון רוקח, יען שהוא ואגודת הפרדס אחד הם, והוא הוא כל רוח החיה באופניה, והוא הוא מחוללה, ומצעידה קדימה". על החתום "אח". [אח הוא חבר בארגון בני-ברית]

כתגובה למאמר במוריה  הופיעה תגובה העיתון הצבי מיום 23.4.1912. במכתב למערכת.

 "עורך נכבד!

 ב"המריה" [מוריה] מכ"ח ניסן כתב "אח" ע"ד אגודת  הפרדס , מחוללה ומנהלה וכפי הנראה איננו בקיא ה,אח" בענין הזה, ועל כן אבקש מכ' העורך לתת  את ההערה הקטנה הזאת בעתונו הנכבד למען האמת והצדק.   בשנת תרס"ב קמו שלשה בעלי פרדסים הא' יהושע שטמפר ז"ל, שהיה תמיד הראש והראשון מהמתעסקים בעניני הישוב, וסמואיל מעיר לונדון ויצחק גולדנהירש והתחילו להשתדל להשיג איזו מלוה  להפרדסים ושלחו למטרה זו את העסקן הצבורי  הידוע האדון גרוס מיפו לפריז.

    האדון גרוס הצליח בעבודתו והשיג הבטחה של מלוה רק בתנאי כי בעלי הפרדסים ייסדו אגודה משותפת ויהיו ערבים זה בעד זה. ואלה המה היו הראשונים מהאגודה : י.שטמפר ז"ל, סמואיל, גולדנהירש, משה מקלב ז"ל, האחים  ניץ, טורק, חנוך סלור, אריה סלומון, האחים גיסין.  בעבור איזה שנים נכנס גם  האדון רוקח ועוד אחדים להאגודה והמשך של בשנים הראשונות לא היה האדון רוקח כלל בין המתעסקים  עד אשר הצליח בידו לקחת ביד חזקה את ההנהלה כמנהגו תמיד. כמו בבית  החולים שביפו ובאגודת  בני ברית ועוד.

    בכל שנה ושנה היתה  המלחמה נגדו עד אשר לבסוף יצאו הרבה נכבדים מהאגודה, מלבד הוא  וסיעתו שהמה אתו יחד בבני ברית ובבית החולים. חוץ מאלה נשארו באגודת הפרדס רק מעט, אם גם  המה לא יצאו בשנה הזאת.

     בכלל נראה כי המאמר ההוא נכתב כמו מאיזה מוסד של  שנוררות ותמיכה שבאים להלל את "מחולל האגודה" ופה זה כבר ידוע לכולם כי נפלה  העריצות של רוקח יחד עם העריצות של עבד-אל-חמיד. ובאמת לא היה כדאי גם לדבר עליו, לולא חסתי על כבוד המיסדים הראשונים של האגודה.  וביחוד את העסקן וחובב הישוב הידוע י.שטמפר ז"ל שהוא היה רוח החיה מהאגודה בכל השנים עד יום מותו.

                                                          ברגש כבוד אח שני.  

כתב וחקר זלמן חיימוב

הביאה לפרסום נוני ירון

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, בול פתח תקוה, ישיבות, ספר היובל ב', ספרי היובל ב', ספרי יובל, פרדסנות, ראשית המושבה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s