בית משה בכר (נורדאו 29)

משפחת בכר מהמשפחות הוותיקות במושבה. בארכיון קיימים ארכיונים אישים של משה ומזל בכר, וכן ארכיון עשיר שמסר אריה בכר. כמו כן נתן לקרוא אודות מזל בכר "ה"דוקטורקע"  בכתבה נוספת בבלוג.

כמה מילים על משה בכר

שלט שהיה על הבניין העיד: "בשנת 1880 בנו במקום זה את ביתם משה בכר ממייסדי המושבה וממשתתפי החריש הראשון בפתח-תקוה. אשתו מזל ברכה המרפאה הראשונה במושבה. כאן בנו את ביתם גם בניהם יצחק בכר ושלמה אפרתי (בכר)".

בית משה בכר היה ברחוב נורדאו 29, צלם לא ידוע, שנות ה- 60 בקירוב

מזל היא בתו של הרב הירושלמי פניז'ל. משפחות פניז'ל ובכר היו בין המשפחות הראשונות שרכשו נחלות גדולות בכסף מלא בפתח תקוה הוותיקה. בנוסף רכשו חלקות בנייה במרכז היישוב. הם עלו על הקרקע יחד עם הירקונים ואת ביתם בנו במרכז המושבה. משפחות בכר ופניז'ל הינם המשפחות הספרדיות הראשונות בין מייסדי פתח-תקוה.  השתתפות בכר בחריש הראשון אינה מצוינת באף מסמך פתח-תקוואי ההסבר לכך  טמון בצירוף מספר צעירים ירושלמים לסיוע למייסדים בביצוע עבודות חקלאיות במושבה וביניהם היה כנראה משה בכר.

בשלושים לפטירתו כתבו עליו בני משפחתו (המשקיף 18.2.1944).

בפתח-תקוה שבק חיים לכל חי ר' משה בר שמואל בכר בשנת ה- 84 לחייו. עלה לארץ מבולגריה בהיותו בגיל צעיר ביחד עם אשתו. היה מראשוני המייסדים של פ"ת. ומפלחי אדמתה הראשונים. איש ענו. ונחבא אל הכלים, את כל מעשיו עשה בהצנע ושלא על מנת לקבל פרס. לא אהב להתבלט בחגיגות עם לכבוד המייסדים. וגם כאשר "שכחוהו" ולא הזכירוהו בין ה"מחותנים" תמיד עבר על זה לסדר יומו. והנה אפיזודה אחת מני רבות, שעליהן סיפר לבני משפחתו.

באחת השבתות בראשית ההתיישבות, הגיעה הידיעה למתיישבים הראשונים כי שכנינו הערבים מערב אבו-רבאח עלו על הקרקע של המושבה הידועה בשם ג'דר וחורשים אותה. מיד יצאו למקום יהודה ראב, ר' משה בכר ז"ל ושני אחיו יהודה ואברהם. ועוד כמה מן המתיישבים. בהגיעם למקום נפגשו במטר אבנים הפזורות בשפע במקום. כולם נרתעו במקצת. אך המנוח שהיה אמיץ לב מטבעו. אזר עוז להתקרב ואמר להם. שלא נאה לשכנים לבוא דווקא בשבת-יום המנוחה ליהודים. אם ישנן איזו טענות שידחו אותם ליום א' בבקר. ובקש מהם לרדת מהקרקע. לתימהון הנוכחים הסכימו הערבים להפסיק את החריש בתנאי שלמחרת בבקר בשעה מסוימת יופיעו למו"מ. משיצאה השבת יצאו דחופים ליפו ר' משה בכר, שני אחיו ויהודה ראב. כל אחד אל הקונסול שלו. שיתערב אצל המושל לחיסול הסכסוך. ולמחרת כתוצאה מפעולות הקונסולים הופיע המושל בכבודו ובעצמו במרכבה על הקרקע, שמע את פרטי הדברים ופסק לטובת המתיישבים. כותב משה בכר (נכדו).

חקר זלמן חיימוב

ערכה והוסיפה נוני ירון

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, ראשית המושבה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שימור אתרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s