סנדר חדד – איש הברזל

הכתוב אודות סנדר חדד מבוסס על פי הספר "גבורת ראשונים תולדות יסוד פתח תקוה ומייסדיה" א.מ.חריזמן.

 סנדר חדד, התיישב בפ"ת בתקופת הביאליסטוקים. מיד עם בואו התפרסם בגבורתו בשעת התנפלות ה"שכנים". הוא הופיע כמלאך מושיע לתושבי פתח-תקוה ומתגרת ידו קבלו כל שודדי הסביבה.

גבה קומה, חסון-גו וזריז תנועה כנמר היה מתפרץ רכוב על סוסתו האצילה, המהירה כחץ, לתוך שורת המתנפלים ומתחיל גוזר וחוצב על ימין ושמאל, בלא כל נשק, זולתי שתי זרועותיו ברזל.

ביטוי שגור היה בפיו: איזהו גיבור? כל שאינו חושש לספוג מלקות אבל יודע יפה גם לחלק מלקות. את תורתו זו הנחיל לתלמידיו אחריו ובמיוחד לגבור פתח-תקוה המפורסם אברהם שפירא.

אלכסנדר נולד בעירה קטנה קרינקין שברוסיה, למשפחת בעלי מלאכה. כבר בילדותו הצטיין בגבורתו בהטילו פחד על צעירי הכפר כשניסו להתגרות בו.

סנדר חדד, תמונה מתוך ספר היובל

במלחמת רוסיה – תורכיה (1877-1878) התנדב לעבוד אצל קבלן צבאי, וגם שם התבלט בעוז רוחו ובמחשבתו הצלולה.

בפתח-תקווה עבד בתחילה כאריס אצל הביאליסטוקי שטיל. לאחר זמן הקים לו נפחיה, טיפל במחרשות, תיקן עגלות, יצר מעדרים. את שמו כבעל מקצוע מעולה רכש בפרזול פרסות הסוסים.

הוא הצליח לחזור לאהבתו הגדולה רכיבה על סוסה, אותה רכש כסייחה, טיפח אותה ועימה יצא לשמירה. היו זמנים בהם תפקד כשומר המושבה על סוסתו.

במאבקיו כנגד הבדואים והערבים השודדים רכש לו שם של גבור ובין אוהלי קדר התפשטה אגדה מלאה אימה מסתורית על הגיבור היהודי שגלל חרפת "ואלד אל מות" מעל היהודים המוזרים שבאו מעבר לים לרשת את אדמת אבותיהם.

מקור שמו בפי הערבים הוא "איש ברזל" חדאד בערבית הוא נפח.

באחד האירועים עברו מספר רוכבים ערביים שחגגו חתונה של בת משפחתם, בתוך כרמו של שפיגל (כיום נמצא במקום בית העירייה, הדואר ועוד) הם הכו את שפיגל שהעיר להם. סנדר נקרא למקום, הוא קפץ מיד על הסוסה שעליה רכב השייך. סנדר חבט בנבוט בשייך והפילו ארצה. הבדואים הרבים שהקיפו את השייך הסתערו על סנדר והחלו להכותו במקלותיהם. המריבה פסקה משהגיעה למקום אסתר גרינשטיין (סבתה רבא של גל גדות) היא הפשיטה את הכלה מתכשיטיה וכך פסקה הקטטה. אך סנדר שספג מכות קשות נפגע בריאותיו ומאז חלה והתהלך על משענתו במושבה. את פרנסתו מצא בעבודת עגלון. וכשנסע פעם בימי מחלתו לסיור במושבות יהודה והוא בדרך בין גדרה ובאר-טוביה נתהפכה עליו העגלה. וכעבור שעה קלה מת מתוך מכאובים איומים בבאר-טוביה.   

המושבה באר-טוביה שהייתה מועטת אוכלוסין עדיין ולא היה לה בית קברות משלה, רצתה על ידי קברו של הגבור היהודי להקים לה בית קברות, אולם משהגיעה לפתח-תקוה הידיעה המחרידה על מות גבורה מגינה. מיהרו אברהם שפירא ונוביק לבאר טוביה והוציאו את גופו של חדד בעל כורחם של אנשי באר-טוביה והביאוהו לקבורה בפתח-תקוה. המושבה אשר עליה מסר חדד את נפשו.      תנצב"ה.

מתוך הפרוטוקולים של המושבה

11.1931 ישיבת ועד: אברהם שפירא מודיע שהוא חיפש מצבה על קברו של סנדר חדד ולא מצא. על כך הוא  דורש שהמועצה תבנה מצבה על הקבר משום שסנדר נלחם  בעד המושבה ונהרג בשבילה. את הסכום ניתן לחייב מחשבונו שלו, והיורשים ישלמו אח"כ את זה.

 בהלוויית חללי קרב תרפ"א "דרש אברהם שפירא בנאומו שהמושבה תפצה את השכולים והמיותמים הזקוקים לעזרה, והבטיח לעמוד על משמר קיומה של החלטה כזו אף בלי שבועה"- וכך עשה. 

מצבה של סנדר חדד, בית הקברות סגולה

 אברהם שפירא העניק ביטחון לתושבי המושבה, בהיותו שומר ובהיותו ראש ועד השמירה במושבה. ביטחון שכרגיל ניתן ע"י מוסדות המדינה.

כמו כן לימד שפירא את מוסדות המושבה שהם חייבים לטפל בכבוד וביד רחבה בנפגעי המאבקים הלאומיים ובעיקר במשפחות החללים. מה שמעניק כיום במדינה "אגף משפחות הנצחה ומורשת".

שפירא  החדיר במעשיו במוחם של ה-"שכנים" שהיהודים במושבות ישראל אינם "ולד אל מות". אלא אנשים אמיצים שלא יתנו לגנבים ולשודדים לפרוע בהם או לגנוב מהם. ולכן הקפיד למצוא כל גנבה אל-אף שהגנבים נמלטו עם שללם עד עזה או לצפון המדינה. 

נוסח ההתקשרות בין הועד ובין אברהם שפירא  מתאריך: 7.3.1901

  "אני החי"י מקבל עלי את כל השמירה השייכת להמושבה בכל הנחלה במושב, בשדות, בכרמים, ופרדסים, זריעות ושחת, עצי קאליפטוס ותותים, זיתים וכל המטעים על פי התנאים המבוארים הלאה. התחיבתי את עצמי להעמיד עמדי עוד חמשה ערבים לנוטרים, רוכבי סוסים, ואחד סובב רגל בעד הזריעות עד עבור עת הקציר (אחרי הקציר אוכל לפטור את הסובב רגל). אחריות כל השמירה עלי. גם בעד הערבים הנ"ל הן נזק שדות וכרמים, כן נזק בתים וחצרות.

(לאמור, דברים שדרכם לאספם ביתה,אין אחריות עלי, באם יעזבו ויניחו החצרה. ודברים שדרכם להניחם בחצרות אחריותם עלי מכל מקום). נוטרי הערבים אין להם רשות להחזיק בהמות לא משלהם ולא מאחרים, זולת הסוסים אשר להם, בעד השמירה- למנוע ולרעות בהמות. בכל גבולות הנחלה, קבלתי עלי ואחריות כל נזקים עלי – הועד התחיב אע"י לתת דמי חדש של השומר אברהם שפירא ששה עשר וחצי נא"פ מדי חדש בחדשו – מזה הסך רשות להועד לנכות כל ההיזוקות אשר תהינה בכל חדש כפי שומת שני אנשים אשר יבחר הועד לשמען, – באם ימצאו השומרים בהמה תועה בשדה או במושב מחויבים לאספה ובעליה יענש, אם כי אין אחריותה על השומרים, אבל מחויבים לאספה. שטר זה נעשה על משך ששה חדשים מיום דלמטה. ה' ט"ז אדר התרס"א       7טען מערץ.

מכתב המלצה של ראשוני המושבה לבנו של סנדר חדד שעקב קשיי פרנסה נאלץ לעזוב את המושבה ולהגר  לחו"ל.

העתקה תעודת הבחור יעקב חאדאד (חדד).

הבחור יעקב בן סנדר חדאד אחד מנכבדי אכרי מושבנו מהראשונים אשר הקריבו דמם והונם על מזבח אהבת ארץ הקדש. התעסק משך שבתו פה בעבודת אדמה,איש זהיר וחרוץ בעבודתו כן עבד בהפקידות עבדת מטער שונות, (כנראה מדידות עבור יק"א או פקידי הברון) ולאסונו, עדנו באבו נקטף מעליו אביו והשאיר אחריו עוד שלשה ילדים והוא הבכור,ובאין תקוה נשקפת לו לפרנסם פה בעבודתו הכרח לנוד למרחקים עד ירחם ד' את ציון, ובכן באנו להגיד לאדם ישרו ונקדש (כנראה נבקש) מאחינו לקרבו ולתמכו בכל מקום באו, וע"ז באים עה"ח  (על החתום).

ב' כסלו תרס"ב. (13.11.1901)

אנחנו מפנים אתכם לכתבה נוספת בבלוג אודות סנדר חדד- גיבור מקומי

כתב זלמן חיימוב

ערכה והוסיפה נוני ירון

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אנדרטאות, בתים היסטוריים, מאורעות תרפ"א, ראשית המושבה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שימור אתרים, שמירה, שפירא אברהם, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s