יומנו של בורח ירושלמי – פתח-תקוה, יום ג' כ"ח חשון. עת חיים, 13.11.1917, #5

הלילה ישנתי לבדי ביציע – הגג. שנתי נדדה מעיני, סובל אני מעכבר אחד גדול.

שאינני יודע אם גם חורו נמצא פה עמי במחיצתי ביציע- הגג. או שעולה הוא אלי בתור מבקר מלמטה, מתוך הרפת. איך שהוא, מטייל הוא פה ארוכות וקצרות. ואינו נרתע גם מלעשות את דרכו עלי ממש. בפעמים הראשונות נרתעתי  אנוכי מנגיעת – הליכה זו. וכמעט שהרימותי קול צעקה. אמת, גם הוא נפחד אז מאוד מזעזוע – התפלתותי. ושעה שלמה אחרי כן לא ההין לשוב. כעבור ימים אחדים התרגלתי אליו, ואל טיוליו. גם הוא התרגל אלי, ולא פחד עוד. ראיתיו אחרי כן גם כמה פעמים ביום.  והוא טייל לו על פני מבלי פחד. בכל זאת, כשהוא מתחיל בלילה את כרסומיו הבלתי- פוסקים בקרוב מאוד למראשותיי. אינני יכול לסבול, ואני מוכרח לדפוק ברצפה בכדי לגרשו.

מן החוץ מלמטה. מתוך איזו חצר קרובה, הגיעה אלי שיחה. מכיר אני את המשוחחים בקולם. שלושה הם: אחד נגר, ושנים חוטבי- עצים, אב ובנו. שלושתם בלתי כשרים וזה מזמן שאינם לנים בבתיהם. מתוך פחד של התנפלות לילית פתאומית על הבתים. הם לנים יחד בצוותה אחת בחוץ, תחת כיפת השמים. באיזו פינה נסתרה שבתוך הקרפף המקיף אשר מאחורי הבתים. 

המשוחחים מדברים ביניהם על אודות ה- "קץ"… שלושתם הם יודעי-ספר, ויש להם נטיה לדרש.

תצלום של רחוב פרנקפורטר מיכון כפר גנים, מימין מטע זיתים, באופק חדר האוכל של גבעת השלושה, צלם ניסן בן נעם, שנות ה-30 בקרוב

הצעיר שבהם למד גם בישיבה. אחד מהם העיר מתוך טרוניה של צער שהקץ, שכל כך חיכו לו לשנת ע"ו. הנה כבר עבר לע"ז, ועכשו – הנה כבר ע"ח… על זה הוכיח השני כי עכשו הקץ כבר מוכרח לבוא. המלחמה הנוכחית הרי היא מלחמת "גוג- ומגוג". גוג. זה גרמניה, כבר בא על  אדמת- ישראל; צריך אפוא להתקיים: על הרי ישראל תיפול. וכל הפרשה כלה…

הראשון מתעקש ומקשה: אם נאמר שזה שבא על הרי ישראל הוא גוג, הרי היה צריך כבר ליפול ! שהרי כתוב : ביום בוא גוג – באותו יום עצמו!… מתווכחים….  הויכוח עובר מעניין לעניין. עד שהוא מגיע לעצם הענין, לעניות… חוטב-העצים הזקן שואל: למה כתוב עני חשוב כמת, מה היא המילה "חשוב", ומה החשיבות שלו?…. שתיקה.  חושבים כנראה….

לסוף נשמע קול הצעיר בן- הישיבה באמרו: הפרוש הוא ככה: עני חשוב – כמת. לאמור, העני ה"חשוב" המתבייש לבקש  מאחרים. דוקא הוא נחשב כמת. העני שאינו מתבייש לבקש איננו כמת כלל וכלל… שמעתים מגחכים מתוך הנאה…

באמצע הלילה הקיצותי שוב לקול- לחש שעלה אלי מלמטה. שמעתי שאשה העירה בחשאי את הישנים. והודיעה להם בלחש שישנה איזו סכנה..איזו תנועה חשודה ישנה במושבה…שמעתי אותם קמים בזריזות, ומתחמקים להם כל אחד בדרך אחרת….

פורסם על ידי יעקב יצחק ילין, בשמו הספרותי מאן דהו

חקר וכתב זלמן חיימוב

ערכה והוסיפה נוני ירון

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה שימור אתרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s