קטגוריה: בריטים

המשך יום ד' י"ג כסלו.  28.11.1917 השוד של טחנת הקמח של וייס, פרנסי המשבה מנסים להיפגש עם המפקד הגרמני, המערכה קשה בין התורכים לאנגלים.    ערב.  בא הנה המפקד הגרמני פון-קרס עם כל ה"שטב" שלו. פון קרס הוא המפקד העליון … להמשיך לקרוא ←

כיצד מתכוננים מפני השודדים התורכים? איפה מחביאים את הדברים החשובים? פוגרומים שעושים התורכים לרכוש, בעלי חיים, ותעשייה, לוקחים שלל רב ועושים נזקים, החיים מלאי פחד  שתים  לאחרי הצהרים. מתלחשים שעוד מעט תתגבר היריה. התקפה תהיה. האנגלים יתקפו את התורקים להודפם … להמשיך לקרוא ←

המשך יום ג' הקשה, סיור שקית התה של ויסוצקי, התורכים פולשים לבתי התושבים ושודדים מכל הבא ליד… פחד גדול, סכנת חיים – מה אתם חפצים?- עקמק! (לחם). השארתים במטבח וחזרתי הביתה. לקחתי שם ככר-לחם שלם,  ויצאתי אליהם על מנת לחתכהו … להמשיך לקרוא ←

המשך יום ג' הקשה, איפה מתחבאים מפני הפצצות מהאוויר, התורכים בוזזים את בתי התושבים, אנשי המושבה מנסים לברוח ליפו – הבריטים חוסמים את הדרך – אם אין מרתף נכנס נא אל הרפת! שמה סוף, סוף. מעט יותר בטוח מאשר פה … להמשיך לקרוא ←

מלחמה ברחובות המושבה….. מות ! מות!.. אש. קרבות אוויר בין הגרמנים והבריטים, יריות כדורים !… והמנוסה הולכת ומתגברת… והילדים בבית הספר, איך יחזרו הביתה… המושבה רועדת כולה….. בוקר השכם.  הקיצותי מתוך רעם-יריות. יריות חדשות. יריות תותחיות חזקות. צלולות. ברורות. קרובות. הן … להמשיך לקרוא ←

הקרבות בים התורכים לאנגלים מתרחשים ברחובות המושבה ובין הפרדסים מסביב, המצב קשה מאוד. מה שיכול סוטיציקי, לא הכל יכולים  בקר.  המערכה נפתחה מחדש. היריות נמשכות הלאה. ושוב הרוחות נעכרות. רושם ההסבר על דבר התכסיס האנגלי, שעל פיו נשמדה כבר המחנה … להמשיך לקרוא ←

חרדה פתאומית היתה היום במושבה.      בשעה שתים אחרי הצהרים התחילו פתאום יריות חזקות בקרבת המושבה. אבל, יריות קרובות כאלו עוד לא היו לנו. אלו היו כמעט בתוך המושבה עצמה.   כרעמים התפקעו מעל לראשינו. הבתים כולם חרדו ויזדעזעו. בין רעם לרעם … להמשיך לקרוא ←

חדשות מיוחדות אין היום.        צבא אנגלי הולך ובא אל המושבה יותר ויותר. רובם רוכבים. באו היום  גם רוכבי גמלים. אולם, כל אלה אינם נשארים במושבה. בעברם, או בשהותם בה איזו שעות – המושבה מרוויחה מהם היטב. הם משלמים בעד כל … להמשיך לקרוא ←

בוקר. ששון ושמחה – עוד הפעם! כל הפחד וכל דכדוך- הרוח של אמש, שעמהם עלו בני  פתח-תקוה על משכבם, ושמהם, ודאי רק מהם, חלמו הלילה גם את חלומותיהם – ספו תמו כעת, ואינם עוד! מראה השוק נעשה שוב פעם מעין … להמשיך לקרוא ←