לכבוד יום האישה הבינלאומי 2022 אסתר גרינשטיין – "הגבורה הראשונה" וונדר וומן תרל"ח 1878 רב פעילות נשות המושבה נסתרות הן. לרובן אין תיעוד בפרוטוקולים שבארכיון. לא נשמר תיעוד של הפעילות החברתית וגמילות החסדים שנהלו. הן עמדו לצד הגברים בעצם היותן … להמשיך לקרוא
גלריה זו מכילה תמונה אחת
הזיכרון הוא מושג בבסיסי בחשיבה היהודית. המסורת היהודית ראתה בצו "יזכרו" כמצווה דתית. עם ההתיישבות בארץ ישראל התפתחה תופעה של קיום טקסים ובניית אנדרטאות כזיכרון ליחידים ואירועים ושמירת הזיכרון הקולקטיבי, היסטורי מסורתי. תפיסה זו מעניקה פירוש מורחב לצו "יזכור". … להמשיך לקרוא
בספרו "מסיפורי בית אחד" מספר ברוך אורן מנהלו הראשון של "בית יד לבנים בפתח תקוה" על "הזחליל המצרי". סיפור מוקדש לזכרם של הנופלים זיוי צפרירי וחיימק'ה אטלס זכרם לברכה. סא"ל זיוי צפרירי שרת בצבא הקבע נפל בקרב על רפיח ביום … להמשיך לקרוא
מאמר שלישי בסדרה הדנה בהיבטים שונים ובאופן התנהלות פרנסי העיר והמשפחות השכולות בהנצחת בניה הנופלים במלחמות ישראל גוף נוסף קם ב- 14.02.1950 והוא: "ארגון ההורים השכולים "יד לבנים". "הוועד הנוכחי יוכר ע"י המוסדות משרד הביטחון, והמדור להנצחת החללים כמוסד מייעץ … להמשיך לקרוא
מאמר רביעי בסדרה הדנה בהיבטים שונים ובאופן התנהלות פרנסי העיר והמשפחות השכולות בהנצחת בניה הנופלים במלחמות ישראל ב- 11.03.1951 מתכנסת סוף סוף, מועצת עיריית פתח-תקוה וקראוסמן נבחר כראש עירייה. סגניו היו רשיש, טבצ'ניק ואידלמן. לראשונה החלה לתפקד בפתח-תקוה עירייה בהנהגה … להמשיך לקרוא
מאמר שני בסדרה הדנה בהיבטים שונים ובאופן התנהלות פרנסי העיר והמשפחות השכולות בהנצחת בניה הנופלים במלחמות ישראל דיונים ברמה הממשלתית בהקשר להנצחה ולספר "יזכור" החלו בסוף 1948. נושא המרכזי היה לקבוע את הקריטריונים על-פיהם יוחלט מי הם חללי מלחמת הקוממיות. ההחלטה … להמשיך לקרוא
"קורות הארץ הזאת חקוקות באנדרטאות העץ, האבן והברזל.אנשי הארץ המיוסרת הזאת עוצרים לידן – ושואלים.הרבה כח טמון בשאלות הללו, בסקרנות לדעת, ללמוד ולזכור.” ( יצחק רבין, 1989) הזיכרון הוא מושג בסיסי בחשיבה היהודית. הוא כורח קיומנו שנובע משנים רבות … להמשיך לקרוא
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 