לכבוד יום האישה הבינלאומי 2022 אסתר גרינשטיין – "הגבורה הראשונה" וונדר וומן תרל"ח 1878 רב פעילות נשות המושבה נסתרות הן. לרובן אין תיעוד בפרוטוקולים שבארכיון. לא נשמר תיעוד של הפעילות החברתית וגמילות החסדים שנהלו. הן עמדו לצד הגברים בעצם היותן … להמשיך לקרוא
גלריה זו מכילה תמונה אחת
הזיכרון הוא מושג בבסיסי בחשיבה היהודית. המסורת היהודית ראתה בצו "יזכרו" כמצווה דתית. עם ההתיישבות בארץ ישראל התפתחה תופעה של קיום טקסים ובניית אנדרטאות כזיכרון ליחידים ואירועים ושמירת הזיכרון הקולקטיבי, היסטורי מסורתי. תפיסה זו מעניקה פירוש מורחב לצו "יזכור". … להמשיך לקרוא
בספרו "מסיפורי בית אחד" מספר ברוך אורן מנהלו הראשון של "בית יד לבנים בפתח תקוה" על "הזחליל המצרי". סיפור מוקדש לזכרם של הנופלים זיוי צפרירי וחיימק'ה אטלס זכרם לברכה. סא"ל זיוי צפרירי שרת בצבא הקבע נפל בקרב על רפיח ביום … להמשיך לקרוא
מאמר שלישי בסדרה הדנה בהיבטים שונים ובאופן התנהלות פרנסי העיר והמשפחות השכולות בהנצחת בניה הנופלים במלחמות ישראל במקביל להתארגנות המדינה בכל הקשור להנצחת הנופלים מתארגנים ההורים והמשפחות השכולות ומקימים את ארגון "יד-לבנים" הארצי. בתחילה ועד הארגון ממונה ע"י הממשלה בראשו … להמשיך לקרוא
מאמר רביעי בסדרה הדנה בהיבטים שונים ובאופן התנהלות פרנסי העיר והמשפחות השכולות בהנצחת בניה הנופלים במלחמות ישראל לאחר הבחירות למועצת העירייה שנערכו ב- 16.11.1950 הוקמה קואליציה בראשות מפלגות הפועלים, אליה חברו נציגי הפועל המזרחי ופועלי אגודת-ישראל. הקואליציה בחרה בפנחס רשיש … להמשיך לקרוא
מאמר שני בסדרה הדנה בהיבטים שונים ובאופן התנהלות פרנסי העיר והמשפחות השכולות בהנצחת בניה הנופלים במלחמות ישראל דיונים ברמה הממשלתית בהקשר להנצחה ולספר "יזכור" החלו בסוף 1948. נושא המרכזי היה לקבוע את הקריטריונים על-פיהם יוחלט מי הם חללי מלחמת הקוממיות. ההחלטה … להמשיך לקרוא
"קורות הארץ הזאת חקוקות באנדרטאות העץ, האבן והברזל.אנשי הארץ המיוסרת הזאת עוצרים לידן – ושואלים.הרבה כח טמון בשאלות הללו, בסקרנות לדעת, ללמוד ולזכור.” ( יצחק רבין, 1989) מאמר ראשון בסדרה הדנה בהיבטים שונים ובאופן התנהלות פרנסי העיר והמשפחות השכולות … להמשיך לקרוא
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 