הכתוב אודות סנדר חדד מבוסס על פי הספר "גבורת ראשונים תולדות יסוד פתח תקוה ומייסדיה" א.מ.חריזמן. סנדר חדד, התיישב בפ"ת בתקופת הביאליסטוקים. מיד עם בואו התפרסם בגבורתו בשעת התנפלות ה"שכנים". הוא הופיע כמלאך מושיע לתושבי פתח-תקוה ומתגרת ידו קבלו כל … להמשיך לקרוא
גלריה זו מכילה תמונה אחת
הזיכרון הוא מושג בבסיסי בחשיבה היהודית. המסורת היהודית ראתה בצו "יזכרו" כמצווה דתית. עם ההתיישבות בארץ ישראל התפתחה תופעה של קיום טקסים ובניית אנדרטאות כזיכרון ליחידים ואירועים ושמירת הזיכרון הקולקטיבי, היסטורי מסורתי. תפיסה זו מעניקה פירוש מורחב לצו "יזכור". … להמשיך לקרוא
בכסלו תרע"ג הקים אברהם שפירא "סֶבִּיל" (Sabeel) – רהט – לזכר אמו המנוחה בילה שפירא. שפירא הכיר את מנהגי השכנים הערבים והיה קרוב לתרבותם, שלט בשפה הערבית וכך רכש כבוד גדול בקרבם. מדוע בחר שפירא להנציח את אמו בבניית רהט … להמשיך לקרוא
אוקְזיון..אוקְזיון.. מוכרים היסטוריה בפרוטות … להמשיך לקרוא
מה אנחנו יודעים אודות מערכת יחסים מורכבת שהייתה למייסדי המושבה עם שכניה. קראו על כך במאמר שכתב רועי מרום בספר אודות המושבה "רעננה" … להמשיך לקרוא
יום חמישי, כ"ז בניסן תרפ"א, היום לפני 94 שנים שאותו איש בפתח תקווה אינו זוכר ואינו מציין פרק מספרו של אהוד בן עזר "ג'דע", סיפורו של שומר המושבה אברהם שפירא, עם עובד ויד יצחק בן צבי, 1993. הפרק פורסם בעיתון … להמשיך לקרוא
נס שהיה לאדון אביגדור חיפשתי סיפור ליום חורף רציני וגשום. מכיוון ואין תמונות מאותם זמנים פניתי לכתובים. בספרו לפתח תקוה כותב ד"ר יוסי לנג, מאמר, הספריות בפתח תקוה כאספקלריה חברתית ותרבותית ע"מ 200 על גלגולה של הספרייה, בין הפרטים הרבים … להמשיך לקרוא
"תולדות חייו כבירי העלילה של אברהם שפירא- שומרה ומגינה הנאמן של פתח-תקווה אינם, בעצם, אלא תולדות חייה של המושבה, באופן שלפירוט את כל פרשת מעשיו הנועזים של גיבור לוחם זה – משמע לחזור על חלק הגון מפרטי כישלונותיה וניצחונותיה של … להמשיך לקרוא
אברהם שפירא, זקן השומרים הלך לעולמו, בחורף 1965, כשהוא בן 95 שנה. רבים הצטופפו ברחוב חובבי ציון וברחובות הסמוכים כדי ללוותו למנוחות. על מדרגות בית הכנסת הגדול הספידו הנשיא זלמן שז"ר. שפירא השתתף בהגנת המושבה ואף שימש כמלווה של הברון … להמשיך לקרוא
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 