תגית: עבודה עברית

עמק השבע מיקומו בין המושב עין-גנים למחנה-יהודה בקרבת ביה"ס לגננות ושתלנות. (לערך רח' אורלנסקי, רחוב הבעל שם טוב כיום). בשנות העשרים שימש המקום מחנה לקיבוצי הכשרה ששהו בו עד עלייתם ליישוב קבע. את עיקר מחייתם מצאו ה"חלוצים" בעבודה חקלאית במושבה. … להמשיך לקרוא ←

" הדקלרציה שלי בנוגע לקיבוץ – הקיבוץ זה מקום לסבול ואת זה צריך לדעת לכל אחד מאתנו." 1928 יעקב אחוה פרוז'נסקי, 1965-1884 ציטוט ששלח לי חזי ראובני מארכיון קיבוץ עינת. הביא אותי לקרוא קצת על האיש המיוחד הזה. הציטוט לקוח … להמשיך לקרוא ←

אליהו וסימה עצמוני, היו חקלאים . חקלאים אמיתיים. הםעבדו לבד ובנו את המשק החקלאי שלהם בכפר מעש , בעשר אצבעות. שניהם ביחד בנו את הלול שקיים עד היום , ועיבדו את הקרקע , בה גידלו תפוחי אדמה וירקות לצריכה ביתית, … להמשיך לקרוא ←

פתיחת הלשכה היה אירוע חשוב בחיי הפועלים במושבה, ובא לתת מענה לפועלים, כשמטרתם – חדירה לשוק העבודה במושבה. הדרך להשגת עבודה במושבה, הייתה, לעבור בין האיכרים נותני העבודה, לנסות ולשכנעם לתת לפועל עבודה בפרדסיהם. לחלופין, יכול היה הפועל להתכנס על … להמשיך לקרוא ←

משנת 1905, נוהרים רבים מבני העלייה השנייה, לפ"ת. באותה שנה הגיעו למעלה ממאה איש. עבורם, העבודה אינה רק אמצעי-פרנסה אלא תכלית ההגשמה הציונית. "כיבוש העבודה" מידי הערבים כדי לפתח כאן עם חדש, מושתת על "העבודה עברית". התנהגותם החופשית של העולים … להמשיך לקרוא ←

כשני עשורים לפני יסוד דגניה, קרם בפ"ת הרעיון של חיים שיתופיים של קבוצת אנשים, בעיבוד אדמה. עקרונות אגודתם היו זהים ליסודות עליהם הושתתה התנועה הקיבוצית. ארבעת ה"אחים": אליהו גודל, חיים שמעוני, יעקב צמח ווינשטיין ומנחם וואלפערט, לא היו אחים מלידה. … להמשיך לקרוא ←

היה זה יום ששי ה16 לדצמבר 1927. עונת קטיף התפוזים בשיאה. קבוצת פועלים מובטלים מתושבי המושבה ואתם קבוצה מחברי קיבוץ גבעת השלושה השוכן בלב פ"ת החליטו לעשות מעשה. משעות הבוקר המוקדמות הם הציבו משמרת מחאה ליד פרדסי פסקל ואנגל, למנוע … להמשיך לקרוא ←