בחייהם ובמותם- סיפורו של "יד-לבנים" הראשון בארץ

בנימוקיהם למתן "פרס ישראל" (1985) לברוך אורן מנהלו המיתולוגי של "יד-לבנים" בפ"ת, כותבים השופטים: " בית יד לבנים בפתח-תקווה הוא הראשון והמשוכלל ביותר מבין בתי ההנצחה לבנים שנפלו והוא משמש כבנין-אב לכל הבתים מסוגו בארץ".
הפרס ניתן לאחר 25 שנות פעילות שהפכו את המקום לדגם פעילות חדש ומיוחד במינו בעקבותיו קמו כמעט בכל ערי ישראל בתים מנוסח זה.
בשנת 1951 , נבחר פנחס רשיש כראש עירית פתח-תקווה. ראש העיר הראשון לאחר מלחמת השחרור. אחת מפעולותיה הראשונות של העירייה בישראל העצמאית הייתה ההחלטה להקים בית לזכר 212 בני פתח- תקווה שנפלו במלחמה על עצמאות ישראל. בנאומו אומר רשיש " ידענו והרגשנו כי חובה קדושה מוטלת על אבות העיר להנציח את הבנים והבנות שנפלו למעננו, וליצור פינה קדושה בה תתייחדנה המשפחות עם זכר יקיריהן.
ב1953 הושלם הבניין. ברוך אורן, איש תרבות וחינוך נבחר לנהל את ה"בית" כאשר למעשה לא הייתה תוכנית רעיונית סדורה כיצד יפעל. מנחם אורן בנו של ברוך אומר "כי יתכן שנבחר ,כי גם הוא היה ממשפחת השכול. אחיו של אבי, מנחם על שמו אני נקרא , נפל במלחמת השחרור בקרב על ירושלים"
. ברוך אורן יוצק לבית תכנים תרבותיים וחינוכיים כדי שישמש אבן שואבת לכל אוכלוסית העיר, אך גם בית "פרטי" לכל אחד ממשפחות הנופלים. השילוב הייחודי הזה של גישור בין הציבורי לפרטי, היווה תמהיל מיוחד במינו אז. כיום נדמה כי הדבר ברור ומובן מאליו. אז כאשר המדינה הצעירה מלקקת את פצעי המלחמה לעצמאות המדינה. היה בדבר חידוש .

במסגרת פעילות הבית הוקם חדר זיכרון הכולל כתובות של שמות הנופלים, חוברו אלבומים המכילים את שמות הנופלים, תצלומיהם ותקציר ביוגרפיה על חיי כל אחד מהנופלים.
אורן היה בקשר אישי עם בני משפחות החללים ודן איתם בכל סוגיה הקשורה להנצחת זכר יקיריהם כגון קבלת פרטים מהמשפחות הכוללים שם מלא של החלל, ביוגרפיה על תולדות חייו, צילום עדכני, וכל פרט שבני המשפחה ביקשו לציין לגבי יקירם. אך אורן לא הסתפק רק בפעילות בתוך העיר שלו. גם מפקדי צהל קלטו את העוצמה החינוכית הנמצאת בין כתלי בית "יד-לבנים" בפ"ת. צהל החל לקיים שם סדרות חינוך, לכל קורס מפקדים.ובמקביל החל ברוך אורן להפוך את המקום גם למרכז אומנות, תערוכות של אנשי פ"ת הוצגו שם. נרכשו תמונות ואוספי אומנות, הכולל גם ספריה עשירה בתחומים אלה.
לחגיגות העשור לבנין טרחו ובאו ,ראש הממשלה דוד בן גוריון שלידו יושבים רבים משרי הממשלה דאז וחברי כנסת לצד הרמטכ"ל דאז רא"ל חיים לסקוב, קציני צהל והמשפחות השכולות.
בברכה ששלחה רחל ינאית בן צבי, אשתו של הנשיא השני של מדינת ישראל שאף בנה עלי נפל במלחמת השחרור כותבת רחל : בית "יד-לבנים" בפ"ת משמש דוגמא ומופת לבנייני הנצחה שמוקמים עכשיו ברחבי הארץ.עלינו להעריך את השראתו על חינוך הדור הצעיר ברוחם של בניינו ז"ל.
ברוך אורן (סוסנוביק) שנולד ב1915 בפולין מגיע לארץ ישראל ב1941 בשיאה של מלחמת העולם השנייה בדרך מלאה הרפתקאות,הוא ואחיו מצליחים לברוח מפולין דרך ליטא ובעזרת שגריר יפן להגיע ליפן, סין, הודו, מצרים וא"י.
ברוך אורן נפטר ב2004 וכל עיזבונו הכולל ספרים שכתב, מאמרים, תמונות ומסמכים יקרי ערך הועברו לארכיון לתולדות פ"ת על ידי ילדיו זהבה, מנחם ורחל.

צלם, טודי, זכריה שדה

צלם, טודי, זכריה שדה

צלם, טודי, זכריה שדה

צלם, טודי, זכריה שדה

צלם, טודי, זכריה שדה

צלם, טודי, זכריה שדה

כתבה יעל שהם

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, אמנות, חינוך, יד לבנים, מוזיאון פתח תקוה לאמנות, מנהרת הזמן, נופלי פתח תקוה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה