האם שאלתם את עצמכם מי היו נבחרי המושבה פתח תקוה מימי ראשיתה עד כינונה של המדינה?
מי היו האנשים שנרתמו לנהל את המושבה למרות הקשיים ומלחמת קיום כלכלית קשה. מה היו מאבקי הכוח אלו זרמים פוליטיים סחפו את המושבה בין השלטון התורכי העוין והשלטון הבריטי הספק ידידותי.
זלמן חיימוב מתנדב ותיק של הארכיון ויקיר העיר צלל ודפדף בפרוטוקולים חיפש וחפר בין סיכומי ישיבות הועד. לא תמיד כתב היד היה קריא וברור. בנוסף צריך הבנה גדולה בסבך הפוליטי של הכוחות המקומיים והארציים. תודה גדולה על כך.
ועד המושבה בפתח-תקוה היה למעשה גוף ניהולי נבחר בהרכב של שבעה חברים (זט"ה-שבעת טובי העיר כבגולה). מתוך השבעה נבחר ראש הועד,סגן ראש הועד והגזבר.
בשנים הראשונות חברי הועד פעלו ללא קבלת שכר, הועד התכנס לרוב במוצאי שבת (במטרה לא לשבש את עבודת המשק החקלאי). לועד היה מזכיר שהיה אחראי על הקשרים עם התושבים והשלטונות, על רישום הפרוטוקולים ובעיקר רישום החלטות הועד. המזכיר שימש בנוסף כארכיונאי של הועד, ומסר אינפורמציה לשאלות התושבים, המזכיר שמר שהחלטות הועד יהיו חוקיות בהתאם לתקנות המושבה. את תקנות אותם יזמו בעיקר הוועדים הקודמים שהגדירו את תפקידיו ואת סמכויותיו של הועד וכן את סדרי החיים במושבה.
הבחירות לועד במושבה נערכו אחת לשנה. הזכות לבחור ולהבחר ניתנו לתושבי המושבה בהתאם לתקנות המושבה, בה הוגדרו גיל התושב משך התגוררותו במושבה מינו של הבוחר וכן סף המיסים המעניקים לו זכות השתתפות בבחירות. התקנות הגדירו גם את הסייגים והזכות להיבחר. בשנים הראשונות נדרש מהנבחר שתהיה לו נחלה במושבה מלבד כל שאר הדרישות.
תדירות הבחירות מדי שנה בשנה וחילופי הנבחרים הביאו לשינויים רבים בתקנות המושבה בהתאם לשינויים שעברה המושבה ולדרישות חברי הועד.עם גידולה המספרי של המושבה והצטרפות בעלי מקצועות שונים היה צורך לשינוי התקנות ולהבטיח זכויות גם לתושבים שאינם בעלי נחלה.
הועד מינה ועדות לטיפול מעמיק ומקצועי יותר בנושאים שונים כמו ועדת ביקורת, ועד חינוך, ועד בניינים, ועד המים וכו'.
שיטות הבחירות (השתנו לאורך השנים) שנקבעו בתקנות באו להבטיח שהנבחרים ישמרו על אורח החיים הדתיים של המושבה, על ערך נחלותיהם של המתיישבים שיהיו בעלי יכולת ניהול המושבה במטרה לשמור על יחסים טובים עם מוסדות השלטון והגופים הציוניים.
חוקי הבחירות שהתגבשו במושבה תפקידן היה להבטיח את המושבה מבחירת אנשים שהחלטותיהם יסכנו ויפגעו בצביון חייהם וברכושם של המתיישבים (לדוגמא הטלת מיסים גבוהים על הנחלות החקלאיות),
המושבה ונציגיה נזהרו מבחירת אנשים חסרי רכוש כמו הפועלים וציבור התושבים הנספחים והמתגוררים במושבה ואינם בעלי רכוש, או שאינם יכולים לעמוד בתשלום המיסים שמוטלים על תושבי המושבה. לשם כך מעדיפים לבחור בנציגים של הארגונים הכלכליים שעברו מעין "ועדת התאמה" והוכיחו את עצמם במילוי תפקידים בארגונים הכלכליים שפועלים במושבה, ובהמשך נוספו גם נציגים של משכירי הדירות.
בבחירות לועד המושבה נבחרה בנוסף מועצה בת 15-30 נבחרים (תפקידה היה בדומה לתפקידי הכנסת כיום). זכות הבחירה ניתנה לגברים בעלי יחידה קרקע, לבעלי בתים,ולמשלמי מיסים ברמה גבוהה יחסית והם מתגוררים במושבה שנה אחת לפחות . הזכות להיבחר הייתה רק לגברים בעלי נחלה. המתגוררים במושבה בקביעות לפחות שלוש שנים.וגילם גבוה מ-23 שנה.
הועד היה חשוף לביקורת מאנשי המועצה, וכן לביקורת של אסיפת המתיישבים בעלי זכות הבחירה.
דברי דוד בן גוריון על ועדי המושבות הראשונות (אגרת לונדון 1.7.1937).
"בימי התורכים הקימונו רק מושבות מספר רובן על שמות אנשים "מושאלים", ללא כל בסיס וערובה מצד החוק והמשפט, אבל היה מוסד אחד ללא שלטון וללא הוד וראיתי בו ערך ממלכתי יקר – "ועד-המושבה" זה היה הניצן הראשון של שלטון יהודי עצמאי בארץ. וראיתי בו יסוד ראשוני לכיבוש תקומתנו הממלכתית. החוק התורכי לא ידע אותו, משפט העמים לא הכיר בו, אבל בתולדות תקומתנו הוא יעמוד כשלב ראשון בסולם המדינה העברית".
בו-גוריון ראה את פעילות ועדי המושבות כראשית הדרך לחיים עצמאיים והעניק להם גדלות ראשונית ברוכה. אך החיים הממשיים הראו שתכונות העם היהודי שעוצבו בגלות המשיכו גם בארץ. הריב התמידי בין הסיעות: הקנאה, חוסר היכולת להישמע לנבחר מסיעה אחרת. כל אלו אפיינו את ועדי המושבה בפ"ת והקשו על ניהול תקין של המושבה. ולמעשה רק אהבת הארץ הקדושה חוסר היכולת להגר וההכרח הכלכלי הם שמנעו את התרסקות והתפוררות המושבה.
התהליך הדמוקרטי במושבה התנהל עד הכיבוש הבריטי באמצעות שלושה מוסדות. המוסד החשוב ביותר הוא אסיפת התושבים. אחריה המועצה שנבחרת ע"י נציגי הארגונים במושבה. מתוך המועצה נבחר הועד או בשמו ועד פועל. והוא למעשה הנהגת המושבה.
שמות נבחרי המושבה והעיר. חברי ועד המושבה, מועצת המושבה, עיריית פתח-תקוה בשנים 1878 עד קום המדינה 1948.
חברי הועד הראשון
ברור לכל שראש הועד הקובע הוא בעל האמצעים. בפתח תקוה היה זה דוד מאיר גוטמן. המכונה ראש הועד שלא על מנת לקבל פרס.
לכל המייסדים הייתה ברורה ההיררכיה שבעלי האמצעים הם אלו שמחליטים. על החבורה הראשונה שאליה מצטרף י.שטמפפר הוא כותב: ראשית מציין יהושע את שמות הרוכשים "גוטמן שהיה הונגרי, שעלה לישראל שלוש שנים לפני הרכישה, ומרבית השטח נקנה בכספו, זרח ברנט מלונדון, משה סלומון בן ירושלים ואנכי הצנוע, אנו ארבע גלגליה של העגלה, אשר בעזרת האל יתברך הוטל עלינו למשכה" תוך זמן קצר מצטרף לחבורת ההנהגה יחיאל מיכל פינס, שהינו שליח ועד "מזכרת משה מונטיפיורי" ובכיסיו מצויים אמצעיה הכספיים של הקרן.
הצטרפותם המהירה מדי של הירושלמים (הירקונים) הרבים למושבה שנה אחת לאחר יסודה, ומכירת החלקות ללא שום בדיקת התאמה אישית, ולאחריה הנטישה של המושבה, מביא את המייסדים להכרה שנחוצה הנהגה למושבה שחייבת לפעול תחת תקנות. ולקראת המעבר ליהודיה מחליטים המייסדים בעצת פינס לכתוב תקנות ובהסבר לכך נכתב:
"גם זה ראה ראינו בימי ניסיוננו המעטים, כי חסרו לחברתנו תקנות קבועות וסדרים נכונים, אשר על פיהם תתנהג, והיה הדבר הזה לנו לפוקה [תקלה ] ולמכשול, כי איש איש פנה לדרכיו ויפרוץ הריב ותרבינה המחלוקות, עד כי נתקעקע הישוב הקטן אשר יסדנו ותעזב הארץ, על כן שמנו אל לבנו היום לסדר תקנות נאותות, כיד הנסיון הטובה עלינו וקבלנו על נפשינו ללכת בם ולבלי לקבל שום חבר לחברתינו עד אם יקיים גם הוא על נפשו ועל זרעו ככל הדברים הכתובים בספר הברית"
בתקנות הישוב של "חברת פתח-תקוה" נכתב: " זה הכלל כל דבר שבעדה ע"פ דעות רוב בעלי הישוב שיש להם בית במקום ההוא- יקום ויהי. ולכל בעל בית אם דל ואם עשיר דעה אחת לו, גם חברים חדשים לא יקובלו להעדה בלתי אם בהסכם רוב הדעות.
כל החברים יתאחדו יחד לשים עליהם פרנסים העוסקים עם הציבור לשם-שמים ואליהם ישמעו ולא יסורו מדבריהם אנה ואנה.
וזה משפט הפרנסים: שבעה יועצים יבחרו מתוך העדה,[כמקובל בגולה זט"ה שבעת טובי העיר] עליהם לעיין בצורכי העדה ועל פיהם יחתכו כל דברי העדה בכל סדרי הקביעות האמורים למעלה ובכל צרכי מכס העדה ודבריהם יקומו ואין מערער".
"שלשה מהם יבחרו לתת על שכמם, משרת "המנהלים" אשר עליהם לפקח על תקנות העדה שתצאנה אל הפעל ועל גביית המיסים… זמן משרתם של היועצים והמנהלים בשלוש שנות הישוב הראשונות שנה, שנה. ואחרי כן שלש, שלש שנים"
נוסף לתקנות המייסדים נכתבו גם תקנות "הירקונים" (הירושלמים שהצטרפו ליישוב) וכן תקנות הביאליסטוקים.
לתקנות הירקונים ניתן השם "כתב התקשרות" של אגודתם ושמה "אגודת מיסדי הישוב" תקנות שנכתבו עוד בשנת 1880 ע"י רבני ירושלים ולא ע"י אנשי מעשה. קהל היעד שלהם היה בעיקר יהודי הגולה. לפיכך תקנותיהם נראו מרשימות יותר אך לא מעשיות.
תקנות הביאליסטוקים. נקראו בשם אגודת "אחוה ועבודה" גם הם נשכחו מהר ולא יושמו. הראשונים שלא קיימו אותם היו הביאליסטוקים עצמם. כמו "עבודה עצמית" והקפדה על לבוש צנוע לנשותיהם ולבנותיהם.
הבחירות הראשונות [ספר היובל תרפ"ח עמ' ל"ז] נערכו ב- 16.12.1879 בהשתתפות המייסדים והירקונים "במטרה לבחור שבעה אנשים אשר יעמדו בראש העדה לכל עניני הציבור, הן בעסקי ממון והן בעסקי ההנהגה ושלום הכללי, באפן שיהיה כח הנבחרים כח מוחלט לדון ולהורות כפי חוקי התקנות הכלליות העתידות להיעשות על ידיהם בהסכם רוב בני החבורה, כן יקום וכן יהי, מבלי שימרה איש את כל בני החבורה על הסדר, והאיש אשר ימצאהו הגון וכשר לפניו, ישים תו עגול מצידו [ברשימת המשתתפים הוכן מקום לסימון הבחירה] וישיב הגליון חתום וצרור במעטפה ליד ה"ר נתן גרינגארט נ"י…"
וזה משפט הבחירה
א. בוחרים בשבעה אנשים, חמשה מהדרים בירושלם, ושנים מאלה שקבעו ישיבתם בפתח-תקוה, ואין בוחרים בשנים קרובים פסולי עדות.
ב. מנין הדעות לפי מספר הגופים, ולפי מספר החלקים בהנכסים (קיראטין) כיצד? כל אחד מבני החבורה שיש לו חצי חלק נותנים דעה אחת לגופו. יש לו חלק אחד שלם שתי דעות אחת לגופו ואחת כנגד חלקו שבנכסים. היו לו חלקים מרובים נותנים לו דעה אחת כנגד כל חלק וחלק חוץ מהדעה שיש לגופו. השותפים שעולה על חלק כל אחד מהם פחות מחצי חלק, גופם אחד ואין להם אלא דעה אחת.
ג. הבחירה הנוכחית אינה אלא לשנה.."
תוצאות בחירה זו אינם בנמצא. אך שני עקרונות יסוד מבחירה זאת נותרו למשך שנים רבות בפ"ת. הראשונה תלות בחלקה החקלאית שמאפשרת רק לבעלי אחוזה להיבחר. השנייה הבחירות נערכות מדי שנה בשנה.
ב- 8.1883 (חודש אב תרמ"ג) נשלחת בקשה מיהוד לחובבי-ציון בורשה, ומטרתה קבלת הלואה כספית עבור המשך בניית הצריפים ביהוד. אותם נאלצים לבנות עבור הביאליסטוקים בעיקר, מפני איסור בניית הבניינים שבנייתם הופסקה בצו של המושל התורכי. על הבקשה חתומים
" בני הועד (כך מכנים את עצמם החתומים) אשר לחברת "פתח-תקוה" במושב יהוד. ושמות:
יחיאל מיכל פינס, דוד גוטמאן, יואל משה סלומון, יהושע שטאמפר, אריה לייב נוסבאום". (נוסבאום הוא נציג הביאליסטוקים ז.ח.).
הועד הפתח-תקוואי הראשון המוזכר בכתובים בתאריך ז' שבט תרס"ד 3.2.1884 הנו הועד של מייסדי פ"ת והביאליסטוקים. הועד פונה בעיתונות היהודית ("הצפירה" 10.3.1884) במכתב בשם "יהודיה אל יהודים קוראה יהודית" לעזרה לחובבי-ציון ולכל היהודים שיכולים לעזור בתרומה בגלל מצבם הקשה של מתיישבי המושבה שנגרם עקב ההוצאות הגבוהות בהקמת משקים ובשכירת דירות, ברכישת אוכל כשר, ובעיקר עקב התערבות השלטון הטורקי והפסקת הבנייה ביהוד. וכך כותבים חברי הועד על עצמם:"ועתה הנה אנחנו שבעת היועצים אשר נבחרנו מאת כל העדה
(למען יהיה "פתח-תקוה" להרעיון הנכבש שאנו נותנים נפשנו עליו) לפקח על כל צרכי המושב, בחרנו מתוכנו בהסכם העדה שלשה אנשים הנקובים בשמותיהם הלא המה: הרב יחיאל מיכל פינס, הר"ר דוד גוטמאן, הר"ר בן ציון שאטיל.
שבעת חברי הועד הם: יחיאל מיכל פינס, דוד מאיר גוטמן, בן-ציון שאטיל, יואל משה סלומון, אריה לייב פרומקין, דניאל ליפשיץ ויהושע שטמפפר.
ביהוד החלה לדעוך השפעתם של מייסדי פ"ת על ציבור הירקונים ובעיקר הביאליסטוקים. הסיבה העיקרית לכך הייתה עיסוקם המשפטי של המייסדים בהצלת כספם שהושקע ביישוב יהוד. ומכאן הזנחת הביאליסטוקים. מי שנשאר מביניהם בהנהגת המושבה היה רק יהושע שטמפפר.
הביאליסטוקים מאבדים אמון בכושרם וביכולתם של מייסדי המושבה לסייע בידיהם, הם מתארגנים בעצמם ופונים במכתב בשם: "בקשה ותחנונים מלפני האספה הכבודה בקאטאוויץ" (נובמבר 1884 ספר היובל עמ' רס"ג-רס"ה) ומאמינים שמארגון חובבי-ציון תבוא להם הישועה. ובאם לא תגיע עזרה הם כותבים ומאיימים:
"כי תקיף זעקת שבר חללי "פתח-תקוה" את כל נאות יעקב וכצלמי בלהות יהיו לכל בני הגולה לרפות את ידיהם מעבוד את עבודת הקודש". עיקר בקשתם סיוע כספי בצורת הלוואה עבור: בנין בתים בפתח-תקוה (מעבר מיהוד לפ"ת), ניקוז השטחים בפ"ת, גשר על ואדי מוסררה, מכונה לשאיבת מים מהבאר. את הכספים שיקבלו מבקשים הביאליסטוקים להעביר לפקיד הברון ארלנגר והוא (לא למייסדים) ידאג לחלוקת הכספים.
בנוסף מבקשים הביאליסטוקים בקשה שמעידה על חוסר הערכתם את המייסדים :"שלחו לנו איש נבון דבר היודע את חוקי מוסדות הישוב והוא ישפוט במה להיטיב גורלנו, וזאת לכם לדעת כי מחסרון איש בקי ומלומד במקצוע זו לסדר ולכלכל דבר הישוב באתנו כל הרעה הגדולה הזו, וכל עת אשר לא ימצא איש כזה באה"ק [..] אין תקוה לישוב א"י הכלל. על החתום: אהרון יהושע שפירא, שלמה מרגליות, דניאל ליפשיץ, מרדכי דינוביץ, משה צבי, שמואל רוחמקין, א.ב.מרקוס.
ועידת קאטוביץ התכנסה בתאריכים: 6-11.11.1884 . מטרתה הייתה סיוע עבור המושבות שאינן זוכות לתמיכת הברון רוטשילד: פתח-תקוה, יסוד המעלה וגדרה. הועידה החליטה לשלוח משלחת לא"י לדעת את המצב מקרוב. הוחלט שבראש המשלחת יעמוד קלונימוס זאב ויסוצקי.(הסיבה לבחירתו היא יכולתו הכספית לממן בעצמו את הנסיעה) המשלחת מגיעה לארץ בסוף חודש אפריל ושוהה בארץ עד סוף חודש מאי 1885.
ימי המנהלים הממונים
עם הגעתו של זאב ויסוצקי לארץ מסתיימת תקופת הועדים הנבחרים ומתחילה תקופת המנהלים הממונים.
ויסוצקי התעשיין מבין היטב בכלכלה ובכספים. מחליט לא לתת לנוגעים בדבר לנהל את כספי התמיכה של חובבי-ציון. ולשם כך צירף אליו את אלעזר רוקח וכמומחים צירף את מנשה מאירוביץ ומרדכי לובמן. ראשית החליט לבחור במנהל שיעמוד בראש התמיכה במושבות. לשם כך בחר בסוחר היפואי אברהם מויאל. ובפתח תקוה עצמה בחר בזרח ברנט. תוך זמן קצר התברר שזרח אינו מתאים לפעילות מסודרת לכן החליט להחליפו ביהודה ראב. החלטתו החשובה ביותר של ויסוצקי הייתה שאת תמיכת חובבי-ציון יקבלו רק המתיישבים המתגוררים בפתח-תקוה. (גורם שזירז את נטישת יהוד).
לאחר פטירתו הפתאומית של אברהם מויאל ב- 20.12.1885 לקח על עצמו מנהל מקוה-ישראל שמואל הירש למלא מקומו של מויאל. הוא בחר בועד-פועל שיסייע בידו וחבריו היו: דוד גוטמאן ואברהם זלמן איחילוב מפ"ת ישראל בלקינד מראשון לציון יעקב הרשנשטיין הבילויי, שמואל הירש היה ראש הועד. לימים צורפו לועד שניים נוספים מפתח-תקוה. זרח ברנט ויהושע שטמפפר. שם הועד הארוך היה :"לשכת הועד הפועל ליסוד מזכרת משה מונטיפיורי אשר לחברת חובבי-ציון המשגיח על כל ענייני ישוב ארץ הקדושה, בעיר הקודש יפו ת"ו".
בוועד הפועל היו ארבעה אנשי פתח-תקוה: דוד גוטמאן, אברהם זלמן איחילוב, זרח ברנט, יהושע שטמפפר. הוע"פ עסק בחלוקת התמיכות לנזקקים ולנצרכים, חלוקת אמצעי ייצור, בהמות עבודה וכד'. בתאריך י"ב תמוז תרמ"ה (25.6.1885) בהמלצת פינסקר הוחלט על הפסקת התמיכה ליחידים. והעמדתה על צרכי ציבור בלבד. וב- י"ט תשרי תרמ"ז (18.10.1886) הועד מתפטר בשל קופת חובבי ציון הריקה. ובשל מצבם הרע של מתיישבי פתח-תקוה שחלקם סובל רעב.
בחודש אדר תרמ"ז מרץ 1887 מתחילה עזרתו של הנדיב לפתח-תקוה. סנונית ראשונה לעזרת הנדיב היא שליחותו של דוד חיים עוזרו של הירש במקווה-ישראל לבדיקת מצבה של המושבה פ"ת ומינויו כמנהל המושבה.
קופת חובבי-ציון ריקה והמושבות משוועות לסיוע. הרב מוהליבר נפגש שוב עם הברון הנדיב. ומניחים שלאחריה פגישה זו החלה עזרת הברון לפתח-תקוה. הנדיב מתחיל בתשלום כל מיסי הממשלה על חובותיהם של תושבי המושבה. בסיוע של הנדיב נפדה ה"רבע", סייע לו בכך אחיו של אברהם מויאל יוסף מויאל. הברון מבקר פעם ראשונה בפ"ת בי"ז אייר (11.51887). בעקבות הביקור החליט על תמיכה במושבה. נתן כסף ליסוד בית מרקחת ברכישת תרופות, וברכישת מכונה לשאיבת מים, תשלום החובות לממשלה, הבטחת תמיכה חודשית ואף נטיעת כרמים. פקיד הברון אוסוביצקי מגיע כעושה דברו ולמעשה מנהל את המושבה.
בנוסף חובבי-ציון חידשו את תמיכתם. בעידת דרוזגניק 16-19/6/1887 הוחלט על חיזוק התמיכה בפתח-תקוה גדרה ויסוד המעלה.
בימי התמיכה של הברון רוטשילד במושבה משנת 1887 ועד ימי יק"א שמסתיימים בשנת 1901 לערך מנהלים את המושבה פקידי הברון ופקידי יק"א. גם אנשי הפקידות על מגרעותיהם מבינים שחייבים ליצור הנהגה פנימית במושבה. לשם כך, הם מתחילים בהקמת ועדים משימתיים שיעזרו להם בניהול המושבה. לאיוש ועדים אלו בחרו אנשי הפקידות את המתיישבים הנוחים להם.
שמות פקידי הברון שפעלו בפתח-תקוה: ארלנגר מיכאל, אוסוביצקי יהושע, דוד חיים, אלפונס בלוך, שייד אליהו, פארב, חזן חיים. יהושע אברביה. (האחרון נותר לטפל ברכוש ובחובות המושבה ליק"א) עד שנת 1930
יק"א: "יידישע קאלאניזאציע אסאציאסיע (ארגון) החברה היהודית להתיישבות) בשנת 1924 העביר הברון את ניהול ענייניו לבנו ג'יימס ולשם יק"א נוספה האות פ' שמשמעותה פלסטין והשם שונה לפיק"א.
בשנת תרנ"ז (1897-1896 ) עם השיפור הכלכלי במצב חקלאי המושבה וריבוי החפצים להצטרף למושבה התברר כי נחוץ ועד מושבה לנהל את חיי המקום.
"בני מושבת פתח-תקוה (היובל תרפ"ט פרק ל"ב) נוכחו לדעת כי דרוש להם ועד כללי, כי הועד של בעלי כרמים הוא אך פרטי. על כן התאספו לאספה אור ליום י"ב מר חשון (19.10.1896) והסכימו לבחור ועד כללי מבעלי כרמים ובאייארעס [פרדסים] ושדות. אשר לכל הפחות יש להם עשרה דונם נחלה זולת מקום מושב. ועל פי דעות נעלמות נבחרו תשעה אנשים ואלה שמותם:
דוד איזראליט, משה סלאר. יהודה ראאב נבחרו מבעלי כרמים ושדות אשר תחת מחסה הנדיב נ"י. יהושע סמואל, משה גיסין ולייב סלומון נבחרו מבעלי כרמים ובאייארעס שאינם תחת מחסה הנדיב נ"י. מרדכי שמואלביץ, אבא למפרט ושמואל יוסף גינזבורג נבחרו מאלה שיש להם לא פחות מעשה דונם נחלה כנ"ל".[..]
"וכל דבר אשר נוגע לכל בני המושבה, החובה על כל תשעת הנבחרים הנ"ל לעיין ולפקח על כל צרכי המושבה ותיקוניו פנימה ולהשתדל לטובת המושבה ככל אשר תשיג ידם.[..] הועד נבחר מיום הנ"ל עד ר"ח מר חשון תרנ"ט הבע"ל. על החתום פקיד הברון פארב.
תעודה שנייה. (היובל תרפ"ט פרק ל"ב)
"הוחלט על פי הסכמת כולם ובהסכמת הפקיד להודיע ברבים המודעה: "הועד שנבחר בעתו בפקודת הפקידות, בעת אשר חפצה להסיר מעליה מעט, מעט עול המשא הוצאות הקהל ולעמוס אותה לאט, לאט על שכם המושבות וכי יסכימו לסבול לתת מכיסם לדברים הנחוצים להם בלי עזרת נדיבים ובדרך כל הארץ. הועד בשימו לב לההוצאה הרבה העתידה לנפול על המושבה מדי שנה, המתיק סוד להמציא מקורות שיתמכו ידי הנכשלים בנו ועל פי החוקים הישנים שנכתבו ונחתמו בספרי אחוזתנו, מחויבים כל קוני אחוזות, אם שדות, כרמים ופרדסים או בתים-לשלם מכס כמבואר שם. אפס בהיות יד הנדיב פתוחה להמטיר גשם נדבות באין חקר לאין אונים נרדמו החוקים מבלי מקיצם וכעת אשר הלחץ מעוררם, הועד הנבחר מבקש מכל תושב מושבתנו לעזור לנו למען יהי לאל ידינו להשכין סדרים נכונים ומועילים לצרכי הקהל והוא: שלא יעלימו לעשות לנפשם מקנה חליפין ומתנה באחוזת קרקע ובתים לכל פרטיהם. לישנים ולחדשים מקרוב באו להתישב, ולא לכתוב שום שטר מאיזה קנין בלתי ידיעת האדון הפקיד והועד. ולכל הקונים הנעלמים מעיני הועד טרם שישולם המכס שהוחק בספר. לא יהי להם תוקף וחוזק קנין עד שיכתוב ויחתם בספר האחוזות ולחדשים לא ינתן זכות אזרח ליהנות מעניני הקהל שהוכנו לפני בואם והמשח [מודד הקרקעות] לא ילך להגביל ולמדוד לו במדה נכונה בלתי ידיעת הועד.
הועד מודיע ומבקש מאת האנשים אשר נשא לבם אותם לדאוג ולחשוב לקיום קהלנו אם יתירו בלבבם דבר טוב הנחוץ לטובת הצבור. או אם יראו דבר אשר ממנו יוכל לצמוח נזק להמושבה באיזה מענין שלהם. יבואו נא להעריך דבריהם לפני הועד וכאשר יקימו הועד לחוק בספר הפרטי-כל שלנו על שמם. אולם אלה אשר להם ריב בין איש לרעהו אל יבואו נא להשפט למשפט הועד כי די לו העבודה הרבה העמוסה עליו בענייני הצבור ואין לו דבר במשפטים השייכים להרב דפה או להאדון הפקיד".
העתק מפרוטוקול משנת תר"ס (י"ט כסלו 21.11.1899). (ספר היובל תרפ"ט פרק ל"ב)
א. הועד החליט באם יבוא איש לקנות אדמה להאחז במושבה להיות נמנה בין חברי המושבה, לא יקובל רק אם יביא עמו כתבים מאנשים ידועים, המעידים עליו כעל איש ישר הולך. זולת זה לא יקובל בשום אופן לחבר בהמושבה.
ב. באם יביא כתב המעיד עליו כעל איש ישר הולך יקובל רק עפ"י האופנים האלה: אם בדעתו להיות לכורם נחוץ לקנות אדמה לא פחות מארבע הקטר (40 דונם). ואם חפצו להיות לפלח אז עליו לקנות חלק אדמה. המחזקת עשרים עקטר ועל כל אלו המדות עליו להראות לפני ועד המושבה סכום כסף המספיק לעבודת השעור האמור. היינו: בעד ארבע הקטר כרם 725 נפוליון. לפרדס 1000 נפוליון לפלחה ולבנינים 350 נפוליון [..]
* באם יקנה איש חלק קרקע במושבה לפי התקנות הרשומות בהפנקס, עליו להביא אל הועד מאה פרנק במזומנים להיות נמנה בתור אזרח ולהקרא אזרח.
* אם אחד יבוא בהמושבה על מנת להשתקע, עליו לבוא ולהעמיד את עצמו לפני הועד ולהודיעם לא יאוחר מן שבעה ימים.
* בעד כל קניה חדשה בנכסי דלא ניידי ישלם הקונה כגר כאזרח (לבד המאה פרנק אשר על הגר לשלם כנ"ל) עוד אחוז ממאה לקופת הקהל.
* בעד חלופי קרקעות בין אנשי המושבה (לבד חלופי הפקידות) יתנו שניהם יחד רק חצי אחוז מן שוויו של החלק הגדול משניהם.
* כל דבר שצריך להכתב בספר האחוזות יוסכם מקודם מאת הועד ומאת הפקיד ואחר כך הרשות בידי משה סלור למדד את אדמת הקונה ולכתוב בספר האחוזות אחרי שישלם את המס.
שמות האגודות שהיו במושבה בזמנים שונים
פרדס, אוניון, השקד א, השקד ב, בעלי בתים, בעלי מלאכה א, בעלי מלאכה ב, דן, כורמי התקווה, הפרדסנים, בני בנימין, אזרחים חקלאים, התאחדות לאומית, סוחרים, פועלים, מורים, הסתדרות העובדים, בלתי מפלגתיים, נצח-ישראל, עזרת אחים, בני הכ"ח, משכירי דירות, בעלי הכרמים, בעלי האחוזות, בעלי הפרדסים.
ועד המושבה ישמש גם כבורר וכשופט במריבות בין תושבי המושבה.
20.3.1901 נשלחה בקשה לכ' משה כהן שלא ימסור את הדין ודברים אשר בינו ובין צבי גראף לערכאות של עכו"ם. ע"ז קבלנו תשובה מר' משה כהן לאמור: הדבר כבר נמסר לערכאות, אך מעתה לא ילך לעורר את הדבר ויחכה לישיבת הועד.
פתח-תקווה מצרפת את נציגיה למשלחת של המושבות לאירופה כדי להסביר את מצבם הכלכלי העגום בעקבות נטישת הברון את המושבות והעברתם לידי יק"א. נושאים רבים (כמו רישום הקרקעות הפרטיים וכן מחיר הענבים וכמותם) נותרו ללא החלטה ובני המושבות חוששים שיק"א תיגע גם ברכושם הפרטי.
הוחלט: למלאות הצעת ועד הכללי לבחר ממושבתנו שלשה אנשים ולהציע לפני ועד הכללי. לבחור אחד מהם לציר שיסע יחד עם צירי ועד הכללי לאירפה, לזה נבחרו שלשת האנשים האלה: ר' משה גיסין, ר' יוסף קראל, ור' משה סלאר.
כח הרשאה הנתנה בידי הועד להועד הכללי! אנחנו הח"מ המורשים מכל בני המושבה לבחר צירים להציגם לפני ועד הכללי לבחר מהם שלוחים שיסעו עמהם לאירפה, החרנו אלה שלשה האנשים: ה' משה גיסן, ה' יוסף קראל, וה' משה סלאר. רשות נתנה מאתנו כל בעלי מושבתנו להועד הכללי שיבחר מאלה השלשה כפי ראות עיניו. וכל הענינים הנוגעים למצב (?) המושבה בועד הכללי נתונים בידי שבעת חברי ועד המושבה ואלה הם ה"ה:
יהושע שטמפער, משה גיס,. ר' יוסף קראל, יהודה ראב, ר' משה קרעצמער, ר' שמואל יוסף גינסברג, ר' זאב ליפקיס, על זה באו כל הכ"ג.
ועד מתחיל לעסוק בתקנות ובראש ובראשונה בהבטחת הטיפול בכספי התושבים וכספי הועד.
25.3.1901: העתקה מכתב התחיבות של הסוכן בחתימת ידו.
כסף הקהל אשר נמסר לי מועד המושבה כפי הקבלה אשר להם מידי, אין לי רשות לתת לשום איש, או להוציאו לשום דבר, זולת לשלם הפתקאות שנמשכים עלי, בחתימת ידי ראש הועד והמשנה והמזכיר הנחתמים בחותם הועד ובנומר בתוך החותם, על הסדר, ואז אין לו רשות לעכב התשלומין כי אם לסלק תיכף ומיד בלי שום טו"מ וע"ז באים על החתום..ב' ה' ניסן התרס"א זאב ברנדה.
27.3.1901 ר' יהודה ראב ור' משה שמואל קרעצמער. (עליהם הוטל לכתוב תקנות להנהגת המושבה מפרסמים את עבודתם) ואלו הם התקנות:
חובת ראש הועד ראש הועד נותן דעתו, שלא ידבר איש בטרם נטל רשות, ולא יערבב המדבר מענין לענין ולא יכנוס איש בדברי חברו, יסדר הענינים ראשון,ראשון, לפי משפט הקדימה אשר ימנה הועד. הציע אחד מהחברים דבר שנחוץ לסדר היום, אין מביאים אותה למו"מ אלא על-פי רוב דעות הנאספים.
חובת המשנה על המשנה לפקח על גבית הכספים ושמירת התקנות במועדן, והוא שומר הפנקס והכתבים והמכתבים אשר להועד והוא אחראי בעדן, וחתם יחד עם ראש הועד, ועם המזכיר על הקבלות.
חובת הסוכן הסוכן מקבל כסף הנאסף מידי הגובים ונותן להם קבלה על זה. כל הוצאה שיגזור עליו הועד להוציא עליו לתת, וירשום בפנקסו. והוא אחראי לשמור את פתקאות השילום שישלח הועד אליו בחותם ראש הועד המשנה והמזכיר.
חובת ראי החשבונות על ראי החשבונות החובה לבקר אחת לשלשה חדשים את חשבונות ההכנסות וההוצאות של הועד ולקיים בחתימת ידם.
*1 הערה לועד חדש "לפני תם שנת עבודת הועד העומד, על בני המושבה לבחר ועד חדש, ואם אנשי המושבה מאיזה סבה שתהיה לא יבחרו להם ועד חדש, אז מוטל על הועד העומד, לשרת בעבודתו עוד חדש אחד אחרי תם שנת עבודתו, ואין לו רשות להתפטר, ובמשך החודש העודף על הועד הישן להזהיר את בני המושבה, ולהזכירם לבחר להם ועד חדש. ואם אחרי כל אלה לא יבחרו אנשי מושבה ועד חדש, אזי יוכל הועד העומד להתפטר ואין להקהל כל תרעומת עליו".
*2 הוחלט באספה הכללית לבחירת הועד לקבל חברים ויועצים מקרב האנשים להם אין שום אחוזות כי אם בתים.
3.1901
אחרי שתושבי המושבה נוכחו לרגל שנה הבאה שבלי ועד מושבה כללי לא תכון המושבה והיות שבמושבתנו תמצאנה אגודות שונות, לכן בחרה כל אגודה מקרבה אנשים לעיין בדבר יסוד ועד מושבה כללי, ויחליטו לבחור ועד על פי התנאים הנזכרים פה למטה .
אחרי שהסכימו צירי כל האגודות ומשלחיהם שנחוץ לנו ברצינות לבחור ועד מושבה, הננו להציע לפני כל אחינו בני פתח תקוה אשר להם הזכות לחוות דעתם בבחירת הועד, אופן הבחירה, חיוב הקהל, והנבחרים וכו', וכו'.
א. כל היושב בפ"ת בקביעות ויש לו איזה אחוזת נחלה על שמו בספר האחוזה, הרי הוא זכאי בבחירה, ומי שאינו פה ויש לו מורשה לנחלתו, המורשה יכול לחוות דעתו בבחירה, רק יקבל על עצמו אחריות כל החיובים המוטלים על בעל הרשאתו.
ב. אחרי שתושבי פתח תקוה מתחלקים לאגודות שונות לפי מצבם, ראינו לנחוץ לתקן שכל אגודה תשלח נבחריה בהועד, להיות לה לפה ולמליץ, להגין על הענינים הנוגעים לה ביותר, וכפי מעמד האגודות נגמר שאגודת בעלי הכרמים ישלחו שני חברים להועד, אגודת בני כ"ח ישלחו שנים, ואגודת בעלי האחוזות שנים, ואגודת בעלי הפרדסים רק אחד. *2. והיה ועד של שבעה חברים להמושבה. והמה יבחרו מקרבם עפ"י רוב דעות [בהסכם הסגנים והיועצים] יושב ראש אחד, ומשנה למלאות מקום הראש בעת שהאחרון לא יוכל לפנות לעבודת הועד.
ג. כל אגודה תציג מתוכה ששה קנדידטים, ואגודת בעלי הפרדסים שלשה. ומתוכם יבחר כל הקהל עפ"י רוב דעות נעלמות, שנים לחברי הועד, ושנים לסגנים, ושנים ליועצים. (ובעלי הפרדסים אחד, אחד ואחד). והשבעה נבחרים האלה המה חברי הועד והסגנים ימלאו מקומות חברי הועד בעת שיפקד מקום אחד או יותר, וכוחם אז ככוח החברים.
ד. אם כי הנבחרים המה באי כוח אגודותיהם, בכל זאת מוטל על כל חבר לדאוג ולפעול לכל צרכי המושבה בכלל (ישתדל היות בהנהגת המושבה הכללית). למען אשר לא יהיה הועד אך מאגודות נפרדות, כי אם לועד כללי לכל עניני המושבה. ויהיה ע"י זה ועד המושבה באמת.
מוצש"ק י"א אדר תרס"א 2.3.1901
באספת חברי הועד והסגנים והיועצים נבחר על פי רוב דעות נעלמות יהושע שטמפפר לראש הועד יוסף קראל למשנה, זאב ברנדי לסוכן.
חברים: יהודה ראב. משה גיסין. משה שמואל קרצ'מר. זאב ליפקס. שמואל יוסף גינסבורג.
לסגנים נבחרו עפ"י הסכם צירי האגודות: מרדכי הויזדורף, משה ראב, יוסף פנחסביץ, חיים קוסובסקי, איזיק וויסאקי, שלום כהן, משה מקליב.
ליועצים נבחרו: בנציון שטיל, בנימין יהלום, מיכל שפירא, זאב ברנדי, יהושע שמואל,דוד נוביק, אברהם פלדמן.
ועל אלה נוספו שני בעלי הבתים והם: ישראל צבי הכהן, שמואל מיליס.
ב- 6.3.1901 נוסף מזכיר הוא שלום כהן. סה"כ נבחרו 23 איש והם הכ"ג.
8.2.1902 ה' קראל מציע אחרי כי השנה תעבור בחרה המושבה כ"ג חברים לחברי הועד. אשר למשא כבדה היא על בני המושבה, הצעתו כי לשנה הזאת די חמשה עשר חברים להועד.
הועד על כל שלוחותיו מתחיל להכביד על המושבה. ובעיקר מקשה את פעולות ההנהלה לכן מתחילים לצמצם את גודלו. בנוסף נעשה ניסיון לבחור במנהל ועד במקום בסגן. פעולה שנמשכה רק לאורך תקופת פעילות הועד הנוכחי.
22.2.1902 נבחר ועד חדש ומיד מתחיל לפעול. חברי הועד: ראש הועד דניאל ליפשיץ הכהן, משה גיסין, יצחק גולדנהירש, מ.ש.ראאב, גינסבורג יעקב, קוסובסקי חיים, ישראל ויסוקר.
סגנים: מרדכי יונה דוברי, יהושע ראזינשטיין, פיאלקוב מאיר (סוכן- גזבר), נוביק דוד.
הוחלט לבחור מנהל ועד במקום סגן ראש ועד. נבחר משה גיסין.
למזכיר נבחר יהושע שטמפפר, לרואי חשבון נבחרו: דניאל ליפשיץ וה' גולדנהירש
מוכתר נבחר: חיים גולדברג.
7.3.1903 נבחר ועד חדש ומתחיל מיד לפעול. ראש הועד חיים משה סלור, מרדכי מקליב נבחר למשנה (סגן), דוב ימיני נבחר לסוכן (גזבר), חברים יוסף קראל, זאב ליפקיס, דניאל ליפשיץ, חיים קוסובסקי. מרדכי דינוביץ. חיים גרליק.
סגנים: הלל כהן, פנחס מר, מ.ש.ראאב, יצחק גולדנהירש, מאיר פיאלקוב, משה גיסין, מזכיר-יהושע שטמפפר.
פעילות הועד מפסיקה לקסום למספר חברים. העבודה הרבה והקשה במשקיהם תתרום להיעדרות מישיבות הועד היעדרות שתמשיך לאורך כל פעילות הועדים במושבה.
אספה 19.5.1903 חברי ועד רבים חסרים בישיבות מוצע לבחור אנשים נוספים לועד.
6.3.1904 – נבחר ועד חדש בראשו עומד הלל הכהן, חברים: זאב ברנדי, ש.י.גינזבורג, מרדכי מקליב, משה סלור, ח. קוסובסקי,יעקב אלימלך לדרברג.
סגנים: מאיר פיאלקוב, ד.מרגלית, ש"י פערלא.
ראשות הועד שמצריכה תעסוקה מלאה אינה מתאימה לאנשים עסוקים בדרך כלל. ואז מתפטרים.
18.4.1904 הלל כהן מתפטר מתפקיד ראש הוועד.
20.4.1904 נבחר ראש ועד חדש זאב ברנדה ומצטרף חבר נוסף לחיזוק הועד. חברי הועד: הלל הכהן, משה סלור,מרדכי מקליב, ש.י.גינזבורג, ז' גרינשטיין, חיים קוסובסקי, יעקב אלימלך לדרברג.
25.09.1904. אספה כללית לבחירת חברים לועד המושבה נבחרו: ראש הועד זאב ברנדי, לגזבר נבחר מרדכי מקליב.
חברים: בנימין שיינפלד, יעקב לדרברג, שמואל מילס, יונה דוברי, מנדל קלינסקי.
סגנים: הלל הכהן, פיאלקוב, מכנס, קרצ'מר, פנחס מעהר, חנוך סלור,ליפקיס.
ד.ליפשיץ שואל האם הבחירה חוקית. כי השתתפו רק 14 איש מתוך 22 שנקראו. הוחלט שזה גדול מחצי ולכן זה חוקי. מחליטים לברר בפרוטוקולים קודמים מה הוחלט וכן בספרי התקנות של מושבות אחרות. הוחלט להכין תקנות למושבה שיאושרו באספה כללית. הוחלט לתת למזכיר משכורת.
21.5.1905. ברנדי רוצה להתפטר מראשות הוועד מפני שחירפו אותו מס' אנשים. הוחלט: שהוועד לא יענה לזלמן פישצנר בעבור שחירף את ראש הוועד. (ברנדי נעתר וממשיך בתפקידו)
8.9.1905. אספה כללית לבחירת חברים שמתוכם ייבחרו הועד והסגנים. נבחרו: זאב ברנדי, יהושע שטמפפר, סלור, יוסף קראל, הלל הכהן, פנחס מעהר, זאב לפקעס, יצחק גולדנהירש, משה ראב, זלמן גיסין, ליפשיץ, י.מ. ברוידא, מקלעוו, יונה דוברי, שלום הכהן, ש.י.גינזבורג. גולדברג נבחר למוכתר.
4.10.1905 הוחלט לתת לברוך דינוביץ את המשרה מוציא מהכוח אל הפועל.
אספה 11.10.1905 הוחלט כי כל חבר הועד או סגן חבר הועד אשר יקרא לאספה ולא יבוא וגם לא יתן טעם מספיק לאי בואו. ייענש בעונש של 2 פרנקים בכל פעם.
1.11.1905 הוחלט לבחור ב- י.מ ברוידא כראש הוועד הסגן והגזבר מ' מקליב.
הוועד מביע תודה לברנדי על הזמן שהיה ראש הוועד שימש בתפקיד כשנה וחצי..
22.4.1906 נבחרו: גולדברג וב' דינוביץ למוכתרים. ברנדי וליפקיס לאחטיאריע (זקני היישוב). תפקיד מקובל תחת השלטון התורכי במיוחד בכפרים הערבים.
19.8.1906 אספה מחליטים להדביק מודעה על בחירת ועד-חדש.
הועד והמושבה נכנסים לתקופה מעורפלת בה מרבית הנבחרים אינם חפצים לשרת בועד המושבה. נערכים מס' סיבובי בחירות ולא מצליחים לבחור בועד מתפקד.
26.8.1906 אספה כללית בחירת ועד חדש. נבחרו: ש' הכהן, זליטובסקי, מ.גיסין, מאיר פיאלקוב. שפירא, מרדכי מקליב, מ' סלמון, מילעס,דניאל ליפשיץ, דוברי, מעהר, סלור חנוך, ראב יהודה, שטמפפר.
3.9.1906 ישיבה משותפת של שני הוועדים. היוצא והנכנס. הנבחרים החדשים נשאלו אם הם חפצים בתפקיד.ש. הכהן אינו חפץ לקבל. זליטובסקי אינו רוצה כי הוא טרוד מאוד. סלמון מוכן בתנאי שגיסין מ' לא יהיה בוועד. ד' ליפשיץ קשה לו כי הוא חנווני אך אם יאלצו אותו יסכים. יהודה ראב. מ. שפירא ומ' דוברי אינם חפצים לקבל עליהם לשרת בוועד. פיאלקוו, מילעס מקלעוו אינם חפצים במשרה.
הוחלט לשנות את אופן הבחירה. בתקווה להצליח בבחירת ועד למושבה,.. סוף.סוף.
אספה רבה 5.9.1906. בחירת הועד. הוחלט: ברב קולות שיבחרו כל עשרה בעלי בתים באחד והנבחרים יהיו חברי ועד וסגני הועד. ברוב של 12 מול 6 הוחלט: שכל בוחר צריך להיות לא פחות מבן עשרים ואחת שנה. הוחלט: בוחרים רק בעלי נחלות. נבחרו 12 חבורות.
9.9.1906 . דניאל ליפשיץ נבחר להיות ראש הועד. מקליב נשאר גזבר,
חברים: ח' הכהן, פ' פסקל, אריה סלמון, שלום הכהן, צבי שמולביץ, מאיר פיאלקוב, סגן: יוספזון.
24.12.1906 . פסקל מתפטר מחברותו בהועד. כי אינו מוצא נחת בעבודת הועד וגם הקהל אינו שבע-רצון. ד. נוביק מתפטר מהיותו חבר בהועד.
9.01.1907. אספה תחת ראשות של ברוידא הוחלט: כי ה"ה ברוידא, ח. הכהן, ש. הכהן, ברנדי פסקל, יוספזון, דניאל ליפשיץ, יהיו 7 חברי הועד. והחמשה הנשארים יהיו סגנים. ובדיון על נושא נכבד יקראו גם לסגנים. בידי שבעה חברי הועד הנ"ל לגמור כל דבר וגם בידי חמשה מחברי הועד לגמור כל דבר. יקבעו ישיבות קבועות פעם אחת בשבועיים. ובעת הצורך יוסיפו. הוחלט: בכל ישיבה וישיבה יבחרו מנהל אחד שישמש בתפקיד עד הישיבה הבאה. (כעבור שבועיים).
מצבו הארעי של ועד המושבה פוגע בתפקוד המושבה ובעיקר ברוחם של התושבים. ואל מי יש לפנות, מי יושיע את המושבה. כרגיל במצבים קשים פונים אל הרב שישכין שלום במושבה. ויוציא את המושבה ממשבר המנהיגות ששורר בה.
21.1.1907 נערכת אספה בבית הרב. במטרה להשכין שלום במושבה. הרב שומע את כל הנוכחים ומציע: לבחור ועד חדש, שלא ישרתו בו חברי הועד הקיים. כדי למנוע קנאה ושנאה ביניהם.
הרב מציע שבעלי זכות הבחירה יתארגנו לקבוצה של עשרות בתים. כל עשרה תשלח שלושה אנשים בעלי כח הרשאה. והם יהיו אלה שיבחרו את ועד המושבה. הצעת הרב מתקבלת.
27.1.1907. בחירת הועד: נבחרו עשרה לועד הפילו גורל ויצאו:
נבחרו: סלור משה, ח.הכהן, ש.י. גיזבורג, יהושע שטמפפר, מ. הויזדורף, ש. קרצ'מר, מרדכי דינוביץ.
28.1.1907. הוחלט :לבקש מיצחק גולדנהירש. ממכנס ומשה מקליב לבוא לועד ככל חברי הועד כי הם נבחרו במוצש"ק ברוב דעות אתמול.
3.02.1907ישיבת הועד החדש. משה סלור נבחר לראשות הועד. הוחלט שגולדנהירש יהיה מנהל האסיפה וסגן ראש הועד. אם סלור לא ימצא הוא יחליפו כראש הועד. משה מקליב ישאר גזבר הועד. חברים: ש.י.גינזבורג, י.שטמפפר,מ. הויזדורף, ש.קרצ'מר, מרדכי דינוביץ, חיים כהן.
המוכתר הוא גולדברג. מוציא מכוח אל הפעל נבחר זאב ברנדי. תפקידו: עליו להשגיח על סדרי המושבה לפי הוראות הועד.להשגיח על בנייני המושבה. לגבות כסף. לגבות מס עשור. ללכת ליפו. בנוסף הוא אחראי על פעולת הגזומוטור.
21.8.1907 נבחר ועד מושבה חדש בן 9 חברים. הבוחרים במספר 42 היו נבחרי 14 קבוצות העשרות. לראש הועד נבחר יהושע שטמפפר, סגנו חיים כהן,משה מקליב בחר כגזבר.
חברים: מ. הויזדורף, יצחק גולדנהירש, זאב ליפקיס, מ.ש.ראב, צבי זבלודוביץ, מיכל שפירא, המזכיר הוא מרדכי צבי זעפרן.
נבחר ועד של 11 איש לוועדת סדור התקנות.
יהושע שטמפפר נפטר ב- 4.6.1908. ב- 19.6.1908 חיים כהן נבחר כמחליף ראש הועד.
4.9.1907 תקנות: הוחלט כי המזכיר יאסוף תקנות מספרי הפרטיכלים וכן יביא את ספרי התקנות מהמושבות ראשל"צ. ורחובות.
בעקבות הסכסוך בין "הצעירים" ל-"זקנים" נבחר ועד של נציגי הצעירים, אין לי נתונים לדעת על הרכב הועד של "הצעירים" פרט לכך שהאחים גיסין עמדו בראשו ,ה"זקנים" לא קיבלו את ניצחון ה"צעירים" ובמקביל המשיך לפעול ועד "הזקנים" ואת המושבה ניהלו שני וועדים. (ז.ח.)
12.1907 באספת הבוחרים נבחרו ברוב קולות נציגי "הצעירים" לראש הועד נבחר משה גיסין, סגן זלמן גיסין, חבר: עקיבא ליברכט. לאחר חצי שנה מחליף זלמן גיסין את אחיו משה בראשות הועד.
21.10.1908 הרכב ועד המושבה שמייצג את ה"זקנים". ראש הועד יצחק גולדנהירש.
חברים: פנחס מר, חנוך סלור, מרדכי לווין, צבי שמואלביץ, הלל כהן, זאב ליפקס.
הודעה בעיתון החרות 9.9.1910: ועד פתח-תקוה: באור ליום ד' י אלול 14.9.1910 תהיה אסיפה כללית לבחירת ועד חדש לשנת תרע"א. כל בעל אחוזה במושבתנו היושב בערי יפו וירושלים, יוכל לבוא בעצמו לקחת חלק בהבחירה או לשלוח כח הרשאתו לאחד מבעלי זכות הבחירה. כל בעל זכות הבחירה יכול לקבל רק כח הרשאה אחת.
31.10.1910 תגבש הסכם פשרה בין הצעירים לזקנים שיבחר ועד השלום להנהלת המושבה. בראשו יעמוד אדם נייטרלי חיים כהן ומחצית מחבריו יהיו נציגי הזקנים ומחצית נציגי הצעירים. הועד מונה 11 חברים כולל ראש הועד חיים-כהן, סגן א. שטמפפר שלמה, סגן ב' גיסין זלמן, חברים: אוסטשינסקי אליהו, ברנדי זאב, ברוורמן, נ.א. מושלי אלתר, מקליס מרדכי,
סטרחילביץ צבי, קרול יעקב, שיינפלד בנימין.
"הצעירים" לא היו דווקא צעירים בגילם. אלא צעירים ומתקדמים בדעותיהם. שואפים להצעיד את המושבה קדימה, לבחור ועד באופן שונה, לרכוש מוצרים בשותפויות, ליפות את המושבה וכד'. (ז.ח.)
שמות "הצעירים": פייטלזון, א. אוסטשינסקי, י.לוין, ד.ליפשיץ, מ. בוך,
הויזדורף, ד"ר י.מהרשק, זלמן. גיסין, ד.אושרוב, נ.גלמן, מ.חודרוב, יוספזון,
שלום כהן, פוגלזון, אפלבוים, ד"ר כהן-ברנשטיין, א.סטרז'ינסקי, לויטה, צ.למפרט, ח.צ.גרינשטיין, מ.קופלמן, מ. פנחסוביץ, חיים קוסובסקי, א.כהן, א.פנחסוביץ, ש.יטקובסקי, עקיבה ליברכט.
בחודש 9.1912 נבחר ועד מושבה חדש. ראש הועד עקיבא ליברכט. סגן ש.שטמפפר, גזבר הועד מ. אפפלבוים. חברים: מ.ש.קרצ'מר, צבי זבלודוביץ, זאב ליפקיס, מזכיר הועד ד. מכליס, מוכתר משה פנחסוביץ.
7.10.1913 נבחר ועד חדש. ראש הועד חיים כהן.סגן וולפינזון. גזבר בנימין יהלום. חברים: ישעיה שטרייט, ברוך דינוביץ, ש.מ. סימקין, בנימין קאליר.
על מנת לחזק את ועד המושבה. מטילים חלק מתפקידי הועד על המועצה ובוחרים את ועד המועצה.
17.10.1913 נבחר ועד-מועצה. בן- 16 איש: ויניצקי ליפא, אברהם ווינקור, משה לישבסקי, מקליב, מ. לייכטונג, סימקין, דוב אורלוב, יעקב קרול, ב.ד.קרול, אב' פלדמן, גולדברג מרדכי, זאב ליפקס, אב' כהן. גרבר, וולפנזון.
25.2.1914. שני חברי הועד נסעו למספר חדשים לחו"ל. גם ראש הועד מרבה בנסיעות. הוחלט: כי עד שישובו שני חברי הועד החסרים מנסיעתם יזמין בכל פעם הועד לישיבתו 2 חברים מהמועצה להשתתף בישיבות הועד במקום החסרים. המועמדים להחלפה הם: ליפקיס זאב, יטקובסקי דב, קרצ'מר מ.ש. שטמפפר ש, מ.ש.ראב.
19.3.1914 זבולודוביץ התפטר מהמועצה ימלא את מקומו הסגן עקיבה ליברכט.
28.7.1914 תושבים רבים טוענים שיש להחליף את הועד כי הוא חלש.
בחודש יולי 1914 פורצת מלחמת העולם הראשונה. מתחילים הקשיים ביצוא התוצרת החקלאית של המושבה לשווקי אירופה מה שגורם למחסור חמור בכספים במושבה ובמיוחד בוועד המושבה עקב אי תשלום מיסים. בחודש נובמבר 1914 מצטרפת תורכיה למלחמה לצידה של גרמניה והקשיים גוברים. השלטון התורכי מחרים במושבה חלק גדול מאמצעי הייצור החקלאים. מחרים את כלי הנשק האישיים ואוסר על שימוש בסמלים ציוניים בכל רחבי המושבה. לכך מצטרף חשש אישי מלכהן בתפקידים ציבוריים. מאחר ובראשי היישוב פוגע השלטון התורכי בראשונה.
29.10.1914 צבי זבלודוביץ נבחר לראשות הועד סגנו שלמה זלמן גיסין, גזבר יעקב קרול, חברים: זאב ליפקיס, א.ינובסקי, ויסוקר ישראל, צבי סטרכילביץ,
זבלודוביץ מתנה את הסכמתו בקבלת משכורת. ואכן ניתנת לו משכורת.
13.6.1915. הועד מתפטר בגלל תלאות הזמן.
6.7.1915 מונעים את ההתפטרות ומשלימים את הועד בשלושה חברים והרכבו החדש הוא:
ראש הועד צבי זבלודוביץ, סגן ש.זלמן גיסין, גזבר שמואל גרבר חברים: זאב ליפקיס, א. ינובסקי, ויסוקר ישראל, א.ז.לודבינובסקי. מוכתר המושבה פנחסוביץ.
אסיפה כללית 3.9.1915 נבחרת מועצה בת 16 חבר.
א.ז. לודבינובסקי, נוביק דוד, שמואלביץ צבי, איכילוב משה, ימיני דוב, מ.ש.ראב, מ.ש. קרצ'מר, רוזוב ישעיה, פרלין י', כהן חיים , יצחק גולדברג, בנימין דיסקין, זעפרן מרדכי, קוסובסקי חיים , בק. ב , ויסוקר ישראל.
7.9.1915 לאחר שתי מערכות בחירות שבסופן סירבו מרבית הנבחרים למלאות את תפקידם בועד הוחלט: כי המועצה תנהל את המושבה.
8.9.1915 המועצה מתכנסת. מחליטים כי המועצה תמשיך לפעול במשך שנה נוספת. והיא תנהל את המושבה עד שיבחר ועד מושבה. ממנים מתוכם את: דוב ימיני, צבי שמואלביץ, וישעיה רוזוב בתור ועד פועל של המועצה. רוזוב יהיה גזבר.
חוזרים שוב לאחור ובוחרים בועד מושבה.
26.9.1915 כהן חיים נבחר לראשות הועד. חברי הועד:פנחס מר מ"מ לראש הועד. ימיני דוב, רוזוב ישעיה, שטמפפר שלמה,דיסקין בנימין, קרצ'מר מ.ש.
קובעים סך של 2600 פרנק כמשכורת לועד. ברוך דינוביץ ממונה למוכתר המושבה בשכר.
ימי מלחמת העולם הראשונה. במושבה מורגש מחסור בכספים. בעיקר משום שהיצוא העיקרי פסק. ובנוסף כספים עבור פרי שנמכר בעבר אינם מגיעים לחקלאים בגלל המשבר האירופאי.
4.11.1915 חיים כהן ראש הועד נוסע לגרמניה לאיסוף כספים. פנחס מר משמש מ"מ ראש הועד, ש' שטמפפר משמש גזבר ומזכיר. שניהם יקבלו משכורת.
פנחס מר טוען למחסור בכסף להפעלת הועד. המושבה מפולגת לסיעות, סיעות. אפילו לרופא המושבה אין אפשרות לשלם. בוחרים בדוב ימיני ומ' דוברי כ- איכטיאריה (זקני המושבה).
3.8.1916 פנחס מר חוזר וטוען שוב שהועד לא יכול להתקיים מפני שאין לו כסף. לניהול המושבה.
מחליטים לבחור ועד חדש. שבסיסו יהיה מראשי האגודות. שהוכיחו שניתן לנהל אגודה בכספים המצויים.
13.9.1916 ישיבת הועד עם ראשי האגודות, ברוך גולומב מציע: תשעת האגודות במושבה בוחרות 27 באי כוח- שלושה שלושה מכל אגודה. ואלה בוחרים מקרבם או מיתר התושבים ועד מושבה. של 7 חברים. והנשארים יהיו חברי המועצה. שצריכה להיות מ- 27 חבר. מספר חבריה יושלם ל-27 ע"פ מספר החברים שייבחרו לועד.
1.10.1916 אספת חברי האגודות לבחירת ועד המושבה נבחר ועד בראשות יצחק גולדנהירש
חברים: צבי שמואלביץ,חיים כהן, שלמה שטמפפר,בנימין דיסקין, פנחס מר, ליפא וויניצקי.
4.12.1916 ישיבת ועד ומועצה. גולדנהירש פותח בהסבר על מצבה הכספי הקשה של המושבה שהוא רע.
10.12.1916 ישיבת ועד ומועצה. הועד ביקש מהאגודות כספים. גולדנהירש אומר לא ניתן להמתין יותר. אין כסף ואם לא יינתן מיד אני מתפטר מהיות ראש הועד. הוא מוסר את הנהלת הישיבה לפנחס מר. מר מודיע כי גם הוא מתפטר למעשה הועד נאלץ להמשיך בתפקיד עד בחירת ועד חדש.
26.3.1917 נבחר ועד חדש מחברי האגודות. לראש הועד נבחר זלמן גיסין. סגניו: ישעיה רוזוב, זאב ליפקיס, גזבר מרדכי חפץ, חברים: ויינשטיין שלום, יטקובסקי דב, זפרן מרדכי. מזכיר הועד מכליס. מוכתר דינוביץ.
5.4.1917 אספה כללית. ימי מלחמה, מצב המושבה אינו ברור, התורכים מגרשים ואוסרים חלק ממנהיגי היישוב. תל אביב עומדת בפני גירוש. גם פתח-תקוה אינה בטוחה מפני גירוש. לפיכך מחליטים על מנת שתישאר הנהגה למושבה בכל מצב. יוסיפו לועד המושבה עשרים וחמש חברים בהם מיוצגים גם ציבור הפועלים, וגולי תל-אביב. יחד איתם ינהל הועד את כל ענייני המושבה וסדריה. ניתן להם ייפוי כוח בלתי מוגבל לסדר ולהחליט בכל שאלות המושבה ומוסדותיה הציבוריים. וכל העניינים הכספיים של המוסדות האלה. וכן גם אודות הערכת התושבים ועד שלא ישונה המצב. הועד עם עשרים וחמשת החברים הנ"ל מהווים ומחליפים את ה"אספה הכללית".
רשימת ה- 25: ד"ר אוורבוך, ד"ר יצחק מירקין, ד"ר חניאל פיקהולץ, ימיני דוב, זהבי שמעון, שמואלביץ צבי, אליהו גרינפלד, שפירא א, אוסטישנסקי אליהו, גיסין משה, לנדס זאב, יטקובסקי שלמה, יהלום בנימין, דוד איזמוז'יק, ספיר, א.ל.סלמון, מרדכי קוסובסקי, משה שמואל קרצמר, שטרייט שלום, ראב יהודה, אברהם הרצפלד, למפרט צבי, אליהו ירקוני. ארצי-ישראל, פרלמן מרדכי.
לאחר הכיבוש הבריטי בתאריך 22.12.1917 מתחילה תקופה חדשה.
את השלטון הצבאי מייצג מושל צבאי על מנת לנהל את המושבה וחייבים לקבל את הסכמתו לעריכת בחירות, מינוי ועדים וכד'. מבחינה כספית השלטון הבריטי מחייב איזון בין ההוצאות להכנסות, מה שמפסיק את פעילות הועד במציאת הזדמנויות לרכישות קרקע וכד'. ובעיקר שיטת הבחירות תשתנה בעתיד הקרוב בהתאם לחוקת המשטר הבריטי. כל הוראות השלטון מתפרסמות בעיתון הרשמי, וחייבים למלאם..
דברי מזכיר המושבה על תקופת הבריטים:
עיתון הארץ 1.9.1938 כותב לרגל חג השישים מזכיר העיר יעקב מכנס.
"בשנת תרמ"ד (??) קיבל הנדיב על עצמו את סיפוק צרכי המושבה: מים, רפואה, רב ושוחט, מדידת הקרקעות וקביעת תחומים, נטיעת יערות איקליפטוס ותיעול כל גדות הירקון".
"תקופת המועצה המקומית החלה בשנת 1922 למשך 15 שנה, החוקה שהתקבלה צמצמה את האבטונומיה של המושבה, כי חוקת המועצה המקומית מסגרתה צרה מאוד". "הכל הרגישו שעל ידי חוקה מפגרת זו באו עיכובים בהתפתחותה של פתח-תקוה, בתקופת הזהר של פרדסי ההדרים".
הועד לא יכול היה להטיל מיסים על שטחי הפרדסים. החוקה פגעה בקצב התפתחות המושבה.
5.2.1918 זאב ליפקיס נבחר לראשות הועד. סגן ראשון מנחם יהודה שטמפפר, סגן שני גיסין משה. חברים: ש.שטמפפר, יעקב קרול, פאלאטניק דוד, שמואל גרבר, הוחלט שראש הועד ישמש גם גזבר. מחליטים לתת משכורת לראש הועד.
8.2.1918 בחירת מועצה בת 15 חברים:דיסקין בנימין, ברוורמן, קרצ'מר שמואל. לנדיס זאב, גלמן נחמן, קאלינסקי, חפץ מרדכי, מקליב משה, סטראכילביץ צבי, סימקין, מ.ש.ראאב , יטקובסקי דוד, בדריקוביצקי מנשה, דינוביץ ברוך, ימיני דוב.
15.3.1918 נציגי הפועלים רוצים זכות בחירה לועד נידחים עד שינוי תקנות המושבה.
חיים וויצמן מגיע לארץ בראשות "ועד הצירים". הוא מגיע לפתח-תקווה אותה הוא מעריץ עוד מימי ילדותו, חיים נוכח בישיבת הועד. הוא שומע את נציגי כל המגזרים במושבה. ומתברר לו שבאופוזיציה נמצאים בעיקר משכילי המושבה. כדי לעשות רושם טוב על השלטון הבריטי, ובעיקר על מנת לזכות בחופש פעולה של הועדים והמועצות יש הכרח לדעתו לשנות את הרכב ועד המושבה ולהכניס לתוכה את נציגי כל המגזרים. מובטח לו שכך יעשה, אך חזרתו של חיים לאנגליה, והפסקת המעקב אחר פעילות הועד. משאירה בשלב זה את הועד בהרכבו הנוכחי.
יום ג' כ"ה אייר תרע"ח 7.5.1918 ישיבה מאחדת תחת ראשות הפרופ' ד"ר חיים ווייצמן.
נוכחים כל נציגי האגודות כולל קל"ר נציגיהם ד"ר ליברמן, ד"ר פיקהולץ ומר שטרייט שלום.
וויצמן: נחוץ ועד אוטוריטי רשמי, של כל המפלגות של המושבה, ומבקש לעשות זאת. מבקש מהשלטון הבריטי מתן אוטונומיה גמורה בכל העניינים לועד. נחוץ שכל האופוזיציות יהיו נוכחות בהועד. פיקהולץ: אומר שבעמל רב השגנו זכות בחירה אבל אין לנו עדיין זכות נבחרים. אנחנו דורשים שכל התושבים יהי להם זכות בחירה לבחור ולהבחר. לא ניגע ברכוש לא לנו אלא רק בעניינים הכלליים. קרול: מציע להתחלק ע"פ אגודות של השקפות פוליטיות.
12.10.1918 אסיפה כללית. לבחירת ועד מושבה. נציגות נשים מבקשת מתן זכות בחירה לנשים. שלמה שטמפפר מציע לבחור 20 איש ומתוכם 5 יבחרו לועד פועל. הצעתו מתקבלת.
15.10.1918 ישיבת ועד עם 20 הנבחרים שמותיהם: מרדכי גולדברג, א.ינובסקי, נוביק דוד, מ.י. שטאמפפר, גולומב ברוך, דיסקין בנימין, בנימין שיינפלד, ויניצקי ליפא, קרול יעקב, בנימין קאליר, מ.ש.גרף, צבי סטרכיליביץ, מנדל קאלינסקי, איכילוב יעקב, צבי בדרוביצקי, גולדברג יצחק, פישצנר זלמן, חניאל פיקהולץ, י.רוסטובסקי, מ.סימקין.
עשרים הנבחרים קיבלו על עצמם לסדר בחירות חדשות. יסיעו לועד הקיים לתפקד עוד חודשיים עד סיום מועד הנדרש בעיקר במציאת מוצרי מזון חסרים כמו: לחם, יין ובשר. ידאגו שבבחירות יהיו נבחרים מכל שדרות ומפלגות המושבה. הוחלט לבחור ועד קבוע. הוחלט לבחור בדעות נעלמות (בחירה סודית) שלא ע"י האגודות.
עשרים הנבחרים (נקראו ועד זמני) שרתו בתפקיד מ- 15.10.1918 עד 9.4.1919.
11.12.1918 הוחלט כי מועצה כללית שחברים בה באי-כח האגודות נבחרת למשך שנה אחת. דוחים את תביעת הנשים עד להחלטות האספה המייסדת.
הבחירות החלו ב- 24.12.1918 במטרה להימשך 3 ימים. ב-26.12.1918 באה משלחת נשים לבית הועד ובעקבות הסירוב לאשר להן זכות השתתפות בבחירות לקחו איתן את תיבת הבחירות והבחירות פסקו.
22.1.1919 ועד העשרים ממשיך לנהל את המושבה. מעמיד להצבעה את זכות הדעה לנשים בקלפי. הרוב שלל זכות דעה לנשים,
ישיבת מועצה כללית 23.3.1919 הוחלט לבחור בועד המושבה ע"י קלפי. וכן לבחור במועצה מצומצמת בת כ"ג חברים. יום הבחירות נקבע ל- 1.4.1919
ב- 4.4.1919 נפתחה הקלפי ונחשפו תוצאות הבחירות.לראש הועד נבחר זלמן גיסין, לסגן ליפא ויניצקי, לגזבר נבחר ח.מ.סלור.
חברים: ימיני דוב, ברוך דינוביץ, סמיקט חיים, צבי זבלודוביץ.
24.12.1921 ראש הועד הנבחר הוא ברוך גולומב, סגן פנחס מר, גזבר ליפקיס זאב. חברים: משה ראב, ויינשטיין שלום, ברוורמן י.צ., דב כלב לבינסון.
מועצה מקומית 1.7.1922 – ראש הועד מוסר שקיבל הודעה מהמושל הבריטי ע"ד העיריה (הכוונה מועצה) המושל הודיע שזו גזרה שחייבים לקבלה. ויש להתכונן לקראתה.
מועצה מקומית 30.7.1922 רבים חוששים מגזרות המושל כשתקום המועצה. המושבה תאלץ לשנות מספר מתקנותיה. מחליטים לבקש מהמושל לדחות את הבחירות למועצה עד סיום המועד החוקי לכהונת המעצה בחודש מרץ. שזו גם גמר הפעילות החקלאית: קטיף בציר וכד'.
ברוך גולומב נפטר בפתאומיות באופן טראגי ב- 13.10.1922
מועצה מקומית 24.10.1922 דיון בקשר למותו של ברוך גולומב. מבקשים שהמשפט נגדו יגמר לפני בית-משפט יהודי. בדיני ישראל. (קיים קשר בין מותו למשפט) מחליטים לבחור בשלושה חברים שיחליפו את תפקידו של ראש הועד המנוח עד להקמת ועד חדש. נבחרים: שלום כהן,זהבי ראובן, מכנס גד.
ועד המושבה ייקרא מעתה הועד הפועל. להבדיל מיתר חברי המועצה. התערבות המושל הבריטי בבחירות ובתוצאותיהן גדלות. נבחרי העיר מוצאים בו עזר ומרבים לפנות אליו בכל הרגשת קיפוח או בתלונה על התנהגות לא חוקית של הועד. מה שמביא פעמים רבות לדחיית הבחירות ולשרות ממושך של הועד המכהן, מה שמביא בגלגל חוזר שוב לתלונות למושל.
25.4.1923 זלמן גיסין נבחר לראשות הועד הפועל. סגן וגזבר זאב ליפקיס. חברים בועד: ש.שטמפפר, דוד לייכטונג, ראובן זהבי, גד מכנס, מגלי יצחק, שלום כהן, מ.י.שטמפפר.
(נבחרו בתחילה כמקובל 7 חברים. החרדים טוענים לקיפוח ולייצוג חסר. המושל הבריטי שולח את עוזרו יהודה נדיבי להשכין שלום במושבה. והצעתו להוסיף לועד הפועל 2 חברים דתיים נתקבלה. נבחרים ש.שטמפפר ודוד לייכטונג. ומכאן הועד הפועל מונה 9 חברים).
ב- 22.3.1924 נערכו בחירות לועד הפועל לאחר הצבעה חוזרת נבחר זאב ליפקיס לראש הועד הפועל. לסגן נבחר ויסוקר קופיל. חברים: מ.שמואל ראב,דוד לייכטונג, ברוך דינוביץ, י.צ.ברוורמן, גד מכנס, ליפקיס זאב ימשיך את הגזברות. ועדת התקציב תחליט בגובה המשכורת.
כדי למנוע רינונים על גובה משכורות ראש הועד וסגנו. משאירים את ההחלטה על גובה השכר לועדת התקציב. נוספת בחירה חדשה. לנשיאות המועצה. תפקיד הנבחרים לנהל את ישיבות המועצה.
30.3.1924 אסיפת מועצה נבחרים לנשיאות:עקיבא ליבריכט, זלמן גיסין, ראובן זהבי.
לועדת בקורת נבחרו: חפץ.מ, ויניצקי ל, קליר א.
מס גולגולת הנו המס שכל תושב שמשלם אותו עד לתאריך בחירת ועדת הבחירות, רשאי להשתתף בבחירות המועצה והועד. השם מעורר פעמים רבות כעסים, ומדי פעם מחליטים לשנות אותו. וחוזר חלילה.
8.11,1924 ישיבת מועצה. דיון תקציב נוגע למס גולגולת הוחלט: מס גולגולת אינו שייך לבחירות. גובה המס הוא 25 ג"מ (גרוש מצרי).
13.12.1924 ישיבת מועצה הוחלט מס גולגולת ישאר 25 ג"מ.
18.4.1925 שנה של התכוננות, פנייה למושל, חילוקי דעות, הועד מבקש לגשת לבחירות. מציעים לקבוע בחירות מדי שנה בסוף חודש דצמבר. שוב חילוקי דעות. אם דצמבר אזי הועד הנוכחי יכהן שנה וחצי וחלקם אינם מסכימים. המושל שמח על כל פנייה אליו. כי כוחו עולה וכוח הועד יורד. ולכך הוא ממתין על מנת לאלץ את הועד להישמע לו, כמו בכל ישוב ערבי.
2.5.1925 ישיבת מועצה מקומית. ועדת הבחירות מבקשת לא לאשר השתתפות בבחירות לתושב שלא שילם מחצית מהמיסים (25 ג"מ) עד להקמת ועדת הבחירות. הוחלט מינימום התשלום מס הוא 50 ג"מ. זלמן גיסין מודיע שיערער על ההחלטה בפני המושל.
9.5.1925 מועצה. מבקשים לפסול ההחלטה על מועד תשלום חצי המס. הועד אינו מקבל. הפועלים הודיעו שיפנו בנושא אל המושל.
נערכו מס' ישיבות, הנושא הועלה שוב ושוב ולא הגיעו להסכמה. נציגי הפועלים החליטו לא להשתתף בישיבות אלה. המושל בשל הסכסוך המקומי אינו מאשר עריכת בחירות.
27.6.1925 מועצה מקומית. נציגי הפועלים דורשים בוררות של הרבנות בנושא החצי. בתחילה רוב המועצה מסכים לכך. אך לבסוף הם משנים את דעתם ומודיעים שאין לערער על החלטת הועד שהיא חוקית. ובקשר לעירוב הרבנות תגובתם אם נוזמן נבוא.
מועצה מקומית.8.9.1925 דיון על הצעות ועדת הבחירות. "כל מי שדר במושבה שנתיים ישיבת קבע ומשלם מיסי המושבה (מים שמירה מס דיור מס גולגולת וכד') והוא מבן עשרים שנה ומעלה יש לו זכות בחירה. יכול להיבחר רק איש בגיל לא פחות מ- 25 שנה ודר במושבה ישיבת קבע לא פחות משלוש שנים.
המועצה המקומית מורכבת מ- 30 חבר מתוך האגודות. הוחלט: מטילים על ועדת הבחירות להכריז על יום הבחירות."
מועצה מקומית 8.11.1925 המושל סטורס מבקש 3 אנשים מגוש המיעוט לבוא אליו לבירור ענייני המיסים והבחירות.
מועצה מקומית. 2.12.1925 הוחלט: האריכו את זמן הוצאה לפועל של הבחירות עד 30 יום מיום שתסיר הממשלה את ההפרעה ותודיע את הפס"ד.
3.3.1926 המושל סטורס מוסר תקנות עבור הבחירות.
הבחירות נערכו בתאריך 2-עד 3 במרץ 1926.
מועצה מקומית 21.3.1926 יו"ר ההתכנסות ש' שטמפפר. בוחרים מועמדים לועה"פ: מכנס גד, משה נוביק, ברוורמן י.צ, ברוך דינוביץ. להנהלה נבחרים: ראש המועצה פנחס מאירי, ויסוקר קופיל, זאב ליפקיס, רובינזון יחזקאל, קוסובסקי חיים. לנשיאות: עקיבא ליבריכט, שטמפפר שלמה.
נבחרי המועצה : ליבריכט עקיבא,מאירי פנחס, ויסוקר קופיל, גרבר שמואל, דינוביץ ברוך, וולפונזון יהושע, קרצ'מר מ.ש, זאב ליפקיס, ש. הללר, נוביק משה, שפירא אברהם, ימיני דוב, איכילוב משה, שטמפפר שלמה, קרול יעקב, דנקנר משה, מיניסטרסקי דוד, מקליב משה, רוזוב רפאל, גד מכניס, ויניצקי ליפא, יחזקאל רובינזון, אהרון קאליר, קוסובסקי חיים, יונה מירקין, קריצ'מן ר, ברוורמן י.צ, ב.צ.גאליס, ציזלינג גרשון, לייכטונג דוד.
ישיבת ועד פועל מצומצם: 25.3.1926 : מאירי פנחס, זאב ליפקיס, ק. ויסוקר. שלושתם נקראים הנהלת המועצה. זאב ליפקיס נבחר לגזבר.
2.5.1926 . הועד הפועל של המושבה מתבשר שהמושל בודק איזון תקציבי. וכן רישום כל ההוצאות בתקציב. ובודק הלוואות כספיות חריגות.
29.3.1927 דיון על תקנות הבחירות, מנסים להתגבר על פניות הנשים אל המושל שמביאות לדחיית הבחירות. ומנסחים את תקנות הבחירות כך: זכות הבחירה לזכר במקום לבן-אדם.
13.1.1928 ועד הפועל מבקש להתפטר. המושל אינו מאשר קיום בחירות עד שנושא התקציב הסתיים. הוא מבקש ללחוץ על המועצה להישמע להוראותיו בדבר התקציב כמו התנגדותו להכניס את נושאי הדת לתקציב, לא לממן עירובין, לא לממן משכורת לרבנים, לא לממן ספריה ולא לממן תזמורת.
2.3.1929 ז.ליפקיס מבקש לעזוב את הגזברות ומממש את רצונו.
5.4.1929 יו"ר הועד מודיע על התפטרותו. איכילוב מציע לחזק את הועד באנשים חדשים נוספים, מאירי מודיע בגלל שהמושל מקצץ בעצמו פקידים פנימיים, לא ניתן לפעול ומבקש בחירת ועד זמני.
11.4.1929 ישיבת מועצה. גד מכנס מעדיף בחירת ועד זמני. על ועד הקיים שהוא עייף ולא מתפקד. איכילוב בעד חיזוק הועד ב- 3-4 אנשים חדשים.
17.6.1929 מאירי חולה, חייב לנסוע להתרפות. דורשים מליפקיס זאב שהוא ימלא מקום ראש הועד כל זמן ימי מחלתו. ועל כך ישולם לו. במועצה דנים על הבחירות מאשרים קיום בחירות. הבחירות יערכו ב- 15.1.1930
31.12.1929 בוחרים ועדת בחירות שמיוצגים בה כל המפלגות, לפי דרישת המושל.
הבחירות נערכו לבסוף ב- 16.2.1930
21.2.1930 ישיבת מועצה חדשה ראשונה. בסיכום עם המושל קמפבל הוחלט שהמועצה תמנה 15 חברים וחמישה מתוכם יהיו חברי הועד הפועל.
חברי המועצה: שלמה שטמפפר, אברהם שפירא, קופל ויסוקר, קריצמן ר, מנביץ צבי, שפושניק יוסף, קלמן בר-לב, גיסין אפרים, איכילוב משה, ליבריכט עקיבא, גרבובסקי מאיר, מכנס גד, רוזוב רפאל, גרינברג יעקב, יהלום בנימין.
הוחלט: בנשיאות יהיו 3 חברים אחד מהועד הפועל ושניים מחברי המועצה. נבחרו לנשיאות: עקיבא ליבריכט. גד מכנס. שלמה שטמפפר.
24.2.1930 ישיבת מועצה מקומית בוחרים בועד הפועל. לראש המועצה נבחר שלמה שטמפפר. אברהם שפירא נבחר כסגן. לחברי ועד הפועל נבחרו קופיל ויסוקר, יוסף שפושניק ורפאל רוזוב.
4.3.1930 ישיבת ועד פועל. מבקשים את רשימת הועדות בתל-אביב כדי ללמוד ולעשות באופן דומה בפ"ת.
ישיבת מועצה מקומית 3.9.1931 דיון בשאלת הבחירות למועצה הבאה. הוחלט ברוב דעות לדחות את הבחירות לעוד שנה.
29.12.1931 תשובת המושל: הממשלה אינה מסכימה לדחיית הבחירות
4.2.1932 ישיבת מועצה נציגות הנשים דורשת זכות בחירה לנשים. מרבית חברי המועצה תומכים במתן זכות בחירה לנשים. בחירה פאסיבית (לבחור) ובחירה אקטיבית (להיבחר). המועצה פונה לשלטונות בכדי לקבל תוקף חוקי לכך. במועצה מוכנים לדחות הבחירות בחודש ימים על מנת שהנשים יזכו להשתתף בבחירות. ההצעה אומרת במקום זכות בכירה לזכר (כך כתוב) יהיה כתוב זכות בחירה לבני-אדם.
18.2.1932 המושל משיב במכתב ומאשר ואף תובע לתת זכות בחירה לנשים. למכתב הוא קורא "צו בחירות". גרבובסקי מבקש לתקן את גובה הצ'נז. נערכת הצבעה יש תיקו מחליטים לנסוע להתייעץ עם המושל.
לאחר כל השאלות, התשובות והתערבות המושל ניתנת זכות בחירה לנשים אך לא בבחירות אלה כי תהליכי הכנת הבחירות הסתיימו. והנשים יתחילו להצביע רק בבחירות למועצה הבאה (1940). גובה הצ'נז לא השתנה.
הבחירות נערכו ב- 21.6.1932 השתתפו בפועל 1346 מצביעים והמדד לבחירת ציר היה- 90 מצביעים.
1.7.1932 ישיבת המועצה הראשונה. חברי המועצה שנבחרו הם:שטמפפר שלמה, איכילוב משה, בילאנסקי ישעיהו, דובדבני יחיאל, גרבובסקי מאיר, שפירא יצחק, דויד בן-דב, מהרשק יוסף, מינק אליהו, מניביץ צבי, בן-עזר אלעזר, אשרוב חנניה, איכילוב עזרא, ליכטנשטיין ראובן, גיסין אפרים, שלמה שטמפפר נבחר ברוב קולות ליושב ראש המועצה.
הוחלט: ההנהלה (הועד הפועל) תמנה 6 חברים ובתוכם היו"ר ולו יש זכות הכרעה במקרה של קולות שווים.
נבחרו לועד הפועל: שלמה שטמפפר, אליעזר בן-עזר, משה איכילוב, אליהו מינק, מניביץ צבי, מאיר גרבובסקי. ישיבת ועד הפועל 4,7.1932 הוחלט שניתן להכריע בועד הפועל בנוכחות של ארבע איש מחבריו.
5.6.1933 אליעזר בן-עזר מתפטר מחליף משה גינזבורג.
8.6.1933 דיון על חוק העיריות. החשיבות בחוק הוא שת"א ביטלה את הצ'נז. ואילו בפ"ת עומדים על המשך הצ'נז. ע. איכילוב: מלחמת הצ'נז היא מלחמת הגנה עבורנו. אין לנו אמון בשלטונכם. אתם מחריבים את מה שאנו ואבותינו בונים.
20.11.1933 ז'אק שלום מחליף את יצחק שפירא כנציג ההסתדרות במועצה.
9.7.1934 המושל מציע העלאת פתח-תקוה למעמד עירייה. המועצה דוחה זאת כי היא בסיום תפקידה. ומשאירה זאת למועצה הבאה.
2.8.1934 המושל דורש תשובה החלטית מהצעתו להפיכת פ"ת לעירייה. התשובה: המועצה אינה מסכימה ברגע זה להעלות למעמד עירייה.
12.9.1934 היו"ר מעיר שהמושל לא יאשר את ועדת הבחירות עד שפ"ת לא תקבל על עצמה להעלות למעמד עירייה.
17.9.1934 דיון בדרישת המושל להעלות את מועצת פ"ת למעמד עירייה. המושל כותב שחוקת העיריות אינה חייבת להיות כמו שנהוגה בעיריית תל-אביב. ועל כך ניתן לדון בבחירות למועצה המקומית. הגוש האזרחי מתנה את הסכמתו בהוצאת האזור החקלאי מאזור השיפוט העירוני.
17.10.1934 זליג קרמר מחליף את אפרים גיסין כחבר במועצה.
6.1.1936 המועצה מבקשת מהמושל לאשר בחירות למועצה.
קצין המושבות הודיע שאנו עומדים בכל יום לעבור מסטטוס של מועצה לסטטוס של עירייה ורק אחרי זה תבוא שאלת הבחירות.
16.3.1936 ה' מינק מתפטר מחברותו במועצה מחליפו הוא יצחק מזורסקי.
2.11.1936 דיון על בחירת סגן ראש מועצה. מפני ריבוי העבודה בימים אלו של מאורעות. הוחלט: לבחור במשה איכילוב לסגן ראש המועצה.
25.3.1937 בעיתון הרשמי המופיע באותו יום הוכרז על פתח-תקוה כעל עיריה. מועצתה תהיה מורכבת מ- 15 חבר בהם ראש העיר וסגנו. מחליטים שקוורום חוקי הוא 8 משתתפים.
5.4.1937 הרכב מועצת העיריה הראשונה: ראש העיר שטמפפר שלמה, סגן ראש העיר. איכילוב משה, חברי מועצת העיריה :אשרוב חנניה, מזורסקי יצחק, מנביץ צבי, מהרשק יוסף, קרמר זליג, בן-דוב דוד, גרבובסקי מאיר, גינצבורג (בן חורין) משה, איכילוב עזרא, ליכטנשטיין ראובן, דובדבני יחיאל, ז'אק שלום, בילנסקי ישעיהו.
מזכיר העירייה: מכנס יעקב, סגנו: וולפברג שלמה.
14.6.1937 ז'אק שלום מתפטר ומוחלף ע"י חנליס חיים.
17.1.1938 כדי לעמוד בדרישות החוק מכריזים על המינויים הבאים: מכנס יעקב מזכיר העיר, ציון השמשוני מהנדס העיר, ד"ר פרבר רופא וטרינרי עירוני. בנוסף כל חוקי העזר מאושרים בהתאם לחוקה העירונית.
15.3.1938 מועצת העיר קובעת שהיא רואה צורך ציבורי ממדרגה ראשונה בעריכת בחירות בהתאם לזמן מנויה. אך לא בשנת 1939 (כהחלטת המושל) לכן היא עומדת על דרישתה קיום בחירות ב-1938 ולא ב-1939.
21.3.1938 המושל דוחה את בקשת הבחירות של מועצת עיריית פ"ת ב- 1938 במקום דצמבר 1939. המועצה מחליטה להמשיך בבקשתה.
11.4.1938 יחיאל דובדבני מתפטר מההנהלה. מחליף אותו בילנסקי ישעיהו.
16.5.1939 הוחלט להכריז את עיריית פ"ת להיות עיריה עברית לצורך התקנות של כנסת ישראל החל מ- 1.4.1939 היו"ר והסגן של העיריה ישמשו בתור יו"ר וסגן של הקהילה וחברי העיריה ישמשו כחברי הקהילה.
27.7.1939 בחירת 7 חברי ועדת הבחירות לעירית פ"ת. הנבחרים הם: מנביץ צבי, וודבוז מ. זכאי י.מ. אשכנזי מ. משה איכילוב, ה"ה בילנסקי י, ווינשטוק דוד, ויואלי זלמן. הוחלט לבחור בה' איכילוב משה ליו"ר ועדת הבחירות.
11.9.1939 מאשרים תקציב לועדת הבחירות.
9.11.1939 חברי המועצה הכפרית הם :יוסף ספיר, יונס. סימקין, שפירא , גרינשטיין, ראאב.
11.12.1939 המושל מודיע על דחיית הבחירות לזמן לא מוגבל.
21.12.1939 דחיית הבחירות לפי פקודת המושל. היו"ר מודיע בשם בא-כח השלטונות, שבדחיית הבחירות לא הייתה כוונת הממשלה למינויים חדשים. הכונה היא לקיים בחירות בכל הארץ בתקופה אחת. לאחר דיון קצר הוחלט:
1. א. עירית פתח-תקוה, בישיבתה מיום 21.12.1939 דנה בהודעת הממשלה בדבר דחיית הבחירות לעיריה לזמן בלתי מוגבל והיא מודיעה; א. צירי העיריה הנוכחית נבחרו לפני שמונה שנים, ורק בגלל העברת המועצה המקומית לדרגת עיריה, הסכימו בשעתו לשמש כחברי עיריה לזמן מוגבל של שנה-שנתיים.
ב. דחיית הבחירות, ותקופת ערב הבחירות שנמצאה בה המועצה במשך שנים רצופות, גרמה נזק רב לכושר עבודתה של המועצה המקומית והעיריה, ולחוקיות פעולתה של העיריה.
ג. לאחר שפנקס הבוחרים נשלם ונחתם, מודיעים חברי העיריה קבל הציבור וקבל השלטונות על דרישתם שהנציב העליון יאפשר את הבחירות בחודש הקרוב.
ד. העירייה מחליטה להתייצב לפני השלטונות ולהביא את החלטותיה אלה- לפניהם בהקדם.
ה. לפי תשובת הממשלה, תקבע המועצה את עמדתה על הצעדים שיש לאחוז בהם כדי להגשים את הבחירות .
2. נבחרה משלחת המורכבת מה"ה; שטמפפר, איכילוב משה, מאיר גרבובסקי, בילנסקי. להעברת ההחלטות הנ"ל לשלטונות.
על החתום י. מכנס מזכיר העיר. ש.שטמפפר ראש העיריה.
14.1.1940 הוחלט לדחות את מועד הבחירות לעירייה. המושל מודיע שלא ניתן לדחות. כי זאת החלטה של הממשלה המרכזית בירושלים.
2.5.1940 המושל אישר לקיים בחירות בפ"ת. תאריך מומלץ 3.7.1940
30.5.1940 ישיבת מועצה בנושא הבחירות למועצת העיריה השניה.
היו"ר הודיע שהוא ומר איכילוב הוזמנו למשרדי המחוז וסגן מושל מחוז לוד מסר להם שהנציב העליון נענה לבקשת מועצת העיריה וקבע בחירות למועצה. הבחירות תערכנה ביום
ה- 3 ליולי 1940. ויום האחרון לקבלת מועמדים יהיה ביום ה-17 ליוני 1940.
ה' זיידמן ח. פנה לחברי המועצה והסביר את מצב שעת החירום בעולם בכלל ובפ"ת בפרט, והציע לגשת לבחירות ברשימה אחידה, אפשר שתהיה מ- 10 חברים או מ- 5 חברים, בתור מועצה לשעת חירום. אחרי ויכוחים, סיכם היו"ר את ההצעות. 1. לגשת לבחירות ולמסור למוסדות המוסמכים שיפעלו בכוון זה. 2. לדחות את הבחירות לגמרי, כי אין הזמן מוכשר לזה. 3. לדחות את קבלת ההחלטה בדבר הבחירות עד יום השני שבוע הבא. הוחלט כהצעה 3 כדלעיל.
הצעתו של מר גינזבורג להחליט היום (כמו שהוחלט בישיבת המועצה בזמן הדיון לבטול הבחירות ) שאף אחד מאתנו לא יקבל עליו מינוי מטעם הממשלה, במקרה שהממשלה תציע מינויים, לא הועמדה למנין.
30.5.1940 ישיבת מועצה: דיון על קיום בחירות למועצת העיר השנייה. הגוש האזרחי מבקש להתארגן ולדחות את קיום הבחירות, מציעים לבחור רשימת אנשים מוסכמת כתחליף לבחירות בימים טרופים אלה. ובמחסור קטסטרופלי בכספים אלה. נערך דיון על רשימה אחידה והאם מוכרחים לקבל את ההחלטה של המושל על קיום בחירות.
הוחלט: לדחות עד לישיבה הבאה את קבלת ההחלטה.
3.6.1940 בחירות למועצת העיריה השנייה: הוחלט לפרסם: המועצה שמעה את הודעת הממשלה ע"ד בחירות למועצת העירייה השנייה ומציינת שהסמכות בעניין זה היא בידי הממשלה והדחויים שהיו עד היום באו מצד הממשלה ולא מצד העיריה.
ביום 3.7.1940 נערכו הבחירות למועצת העיר פ"ת. הבחירות נערכו בימים בהם חלה חובת האפלה. הבחירות הסתיימו בשעה 7 בערב.המודד לנבחר הוא 400 בוחרים.
תוצאות הבחירות למועצת העיר: רשימת החרדים 2 איש- ש. שטמפפר, ברוורמן ישראל. רשימת המזרחי והפועל המזרחי 2 איש. שוואלב משה, גולדרייך קלמן. רשימת נשים לשווי זכויות וויצו 1 אישה. נוביק רבקה. רשימת הגוש האזרחי 2 איש ד"ר שטרן אברהם, יוסף ספיר. אזרחים צעירים ובני פתח-תקוה 1 איש. איכילוב עזרא. רשימת המרכז 1 איש חיון דוד (לאחר מס' ימים הודיע כי זאת רשימת המזרחים). מועצת פועלי פתח-תקוה 6 איש- גרבובסקי מאיר, דובדבני יחיאל, ד"ר יוספסברג יעקב, בילנסקי ישעיהו, כרמלי פתחיהו, יואלי זלמן.
25.7.1940 ש.שטמפפר מסיר את מועמדתו לראשות עירית פ"ת והסברו:"לא אוכל לקבל את הראשות של העיריה כי הממשלה הודיעה שאיני יכול מפאת מצבי הפיזי (?)".
נערך נסיון ראשון לבחירת ראש עיר. גולדרייך נציג הפועל המזרחי מצהיר שצריך לבחור בראש עיר דתי. ולכן מציע את עצמו. תומכים בו 1 בלבד. מאיר גרבובסקי נציג סיעת ההסתדרות מקבל תמיכה של 7 מצביעים חברי הסיעה אליהם מצטרף ש.שטמפפר.
יוסף ספיר נציג החקלאים והגוש מקבל גם הוא 7 קולות. בבחירות לתפקיד סגן ראש עיר נבחר ש.שטמפפר. עקב התיקו ממתינים להחלטת המושל בבחירת ראש העיר.
רבקה נוביק שמחה שהיא האשה הראשונה בפ"ת שנבחרה למועצת העיר.
28.7.1940 (עיתון הארץ). החלטת הממשלה מי יבחר לראש עיריית פ"ת תיודע היום או מחר.
15.8.1940 בעיתון הרשמי מפורסם דבר בחירתו של יוסף ספיר לראש עיריית פתח-תקוה.
שלמה שטמפפר סגן ראש העיר.
18.8.1940 ברוורמן נציג רשימת החרדים מתפטר. מחליף אותו שמעון כץ.
9.9.1940 דיון על בחירת הנהלה בת 5 חברים לעיר. מוצעים: יוסף ספיר, מאיר גרבובסקי, קלמן גולדרייך, ישעיהו בילנסקי, שלמה שטמפפר.
בחלוקת חברי המועצה לועדות היחס היה: 3 קולות לסיעת ההסתדרות. 2. קולות לגוש. 1. קול למזרחי. 1 קול לחרדים.
24.9.1940 המושל הבריטי קרוסבי דורש מההנהלה איזון תקציבי. לדבריו מרבית תקציב העיריה מופנה למשכורות ולא נותר תקציב למתן שירותים לתושבי העיר.
13.7.1941 נעשה ניסיון לפגוע בראש העיר ספיר. בלילה נזרקו פצצות לביתו. הסיבה התנגדותו הנמרצת לאופן גיוס הכספים באמצעים ברוטאליים ע"י אנשי המחתרות אצ"ל ולח"י.
11.1.1942 אלעזר טרופה מחליף את מאיר גרבובסקי שמתגייס לבריגאדה היהודית בצבא.
בנימין ראב מחליף את גרינשטיין שעזב את פתח-תקוה.
23.4.1942 דוד חיון מורחק מהמועצה בהחלטת המושל הבריטי. בטענה שהוא משמש גם פקיד עירוני. וזה נוגד את החוק, שאדם ישתתף בהחלטות המשפיעות על משכורתו וכד'.
5.7.1942 יוסף זהבי מצטרף למועצה כמחליפו של דוד חיון. לדבריו הוא נציג הציונים הכלליים.
10.1942יחיאל דובדבני מתגייס גם הוא לבריגאדה.
7.2.1943 המושל מפעיל את סמכותו ומבטל את המשכורת של סגן ראש העיר. המועצה רואה בהתערבות המושל החלטה בלתי צודקת.
20.5.1943 ישעיהו בילנסקי עוזב את פ"ת ומתפטר ממועצת העיריה. ד"ר שטרן מתפטר מחליף אותו משה איכילוב. המשמש כנציג החקלאים.
4.7.1943 יהושע שפושניק נבחר כחבר מועצה חדש. מחליף את ישעיהו בילנסקי.
3.6.1945 קיימת דרישה במועצה לעריכת בחירות. נבחרת ועדת בחירות.
24.6.1945 אושרו נציגי ההסתדרות לועדת הבחירות: זלמן יואלי, דוד טבצ'ניק, פיינברג ישראל (כנראה מחליפו של יחיאל דובדבני), יוסף זהבי נבחר כיו"ר ועדת הבחירות.
6.12.1945 ראש העיר ספיר טוען שזכות הבחירה הסתדרה גם עבור החיילים. המועצה שילמה עבורם את מיסי העיריה.
22.9.1946 דיון על ועדת הבחירות. נציגי הפועלים אינם משתתפים בישיבות הועדה בגלל פסילת חברי גבעת השלושה ובראשם פנחס רשיש. (טוענים נגדם שאינם תושבי פתח-תקווה)
20.10.1946 בועדת הבחירות מאשימים את סיעת ההסתדרות בסבוטג'ה. בעיקר את ישראל פיינברג. מאשרים תקציב מוגבר לועדת הבחירות.
18.12.1946 משפט על זכות הבחירה של מאיר גרבובסקי (בטענה שאינו תושב פ"ת). מעכב את ההכנות לקיום הבחירות לעיריה.
26.1.1947 משפטים שהגישה סיעת ההסתדרות כנגד פסילת פנחס רשיש ומאיר גרבובסקי דוחים את פעילות ועדת הבחירות.
25.4.1947 מועד הבחירות הסופי עדין לא נקבע.
9.11.1947 ועדת הבחירות סיימה את עבודתה והודיעה למושל המחוז כי פנקס הבוחרים נסגר. הוחלט:לפנות לשלטונות בדרישה לקיים את הבחירות לעיריה בהקדם. (נתקבל פה אחד).
21.12.1947 דיון על קיום בחירות לעיריה. מוצע לדחותם עד יציאת הבריטים.
זהבי יוסף: לא יתכן לעשות בחירות כיום כשהרבה מהתושבים מגויסים, ואינם נמצאים במקום. מציע לקיים את הבחירות לאחר הקמת המדינה.גולדרייך: בחירות הם מלחמה פנימית שאינה מועילה לנו בזמנים אלה. הדיון נדחה..
28.12.1947 ישיבה מועצה. יואלי בעד בחירות, אך יש להגיע להסכם מוקדם. על צמצום זמן התעמולה. יש לתת תשובה בענין הבחירות למושל הבריטי. הוחלט: ב-9 קולות לדחות את הבחירות (חברי סיעת ההסתדרות נטשו את האסיפה).
31.3.1948 כרמלי יוצא בשליחות למחנות העולים בחו"ל.
18.4.1948 יואלי מודיע שחברי הסיעה עוזבים את הנהלת העיריה ואת כל ועדות העיריה. בגלל שלא נערכו בחירות.
2.5.1948 סיעת הפועלים דורשת קיום בחירות. ספיר טוען שהוא אינו חושש מבחירות. הבחירות יתקיימו כשיתאפשר. יואלי: דורש סגנות ראשות העיריה לנציג הסיעה. הדיון נדחה.
12.5.1948 דוד טבצ'ניק נבחר כמחליף במועצה לכרמלי. (נציג פועלי ציון שמאל).
נדרש לכך אישור המושל. דיון: על קיום הבחירות לעיריה. יואלי מציע תאריך 15.6.1948 הוחלט: במחצית השניה של חודש יוני.
23.5.1948 מאיר גרבובסקי מתפטר. פנחס רשיש נכנס במקומו.
26.5.1948 גולדרייך. יש לחייב את יואלי לחזור לפעול בועדות לשעת חירום.
8.8.1948 שני חברי סיעת ההסתדרות בעיריית פ"ת. פנחס רשיש ודוד טבצ'ניק צורפו להנהלת העיריה. (זאת התמורה להפסקת הדרישה לעריכת בחירות). הם מחליפים את זלמן יואלי ושפושניק יהושע. פנחס רשיש יכהן כסגן שני בשכר לראש העיר.
שמות חברי מועצת עיריית פתח-תקוה לקראת הקמת מדינת ישראל.
רשימת החרדים: ש. שטמפפר, שמעון כץ.
רשימת המזרחי והפועל המזרחי: שוואלב משה, גולדרייך קלמן.
רשימת נשים לשווי זכויות וויצו: נוביק רבקה.
רשימת הגוש האזרחי: משה איכילוב, יוסף ספיר.
אזרחים צעירים ובני פתח-תקוה: איכילוב עזרא.
רשימת המרכז: יוסף זהבי.
מועצת פועלי פתח-תקוה: פנחס רשיש, פיינברג ישראל, ד"ר יוספסברג יעקב, יהושע שפושניק, טבצ'ניק דוד, יואלי זלמן.
הבחירות הראשונות לעיריית פתח-תקווה במדינת ישראל נערכו ב– 14.11.1950 .
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 