"יקב פרידמן"- היקב של פתח תקווה

הוויכוח בין "יקבי פרידמן " לבין "כרמל מזרחי", כנראה ימשך. אין ראיות ברורות מתי בדיוק הוקמו הייקבים הראשונים בארץ ישראל המתחדשת עם בוא העלייה הראשונה. שמעון פרידמן הנין של מייסד יקב פרידמן , אומר בביטחון מוחלט כי הם הפרידמנים,הקימו את היקב הראשון שלהם בשנת 1889 בחיפה, ואילו "כרמל מזרחי" הוקם שנה מאוחר יותר ע"י הברון רוטשילד בראשון לציון ובזיכרון יעקב.
דבר אחד ברור לחלוטין ,כי גם זיכרון יעקב וגם ראשון לציון השכילו לשמר באופן מפליא את היקבים שלהם במלואם, בלב העיר. עד היום בשני אתרי היקב של "כרמל מזרחי " מבקרים אלפי תיירים וביקב מייצרים יין .
משפחת שמעון פרידמן הראשון עולים לארץ ישראל, כבר ב1817 . המשפחה שבאה מאוסיטין שבאוקראינה מתיישבת בטבריה. עם הזמן מתפצלת משפחת פרידמן לענפיה השונים, וב1889 עובר שמעון פרידמן השני לחיפה. משפחת פרידמן היא אחת מעשר המשפחות הראשונות של יהודים אשכנזים שיושבים בחיפה . שמעון מקים שם יקב יין והופך למוכתר העיר. הצלחת היקב בחיפה הייתה גדולה, כפי שמסופר במסורת משפחת פרידמן. היין המשובח נשלח לקונגרסים הציונים בז'נבה. ולמרות שבעלי היקב התנגדו להרצל ב"נושא אוגנדה", הרצל כותב לו ומודה לו על יינו המשובח.. הוא ואשתו נקברים באחוזת קבר גדולה ומהודרת. בנם אלעזר ואשתו ציפורה מחליטים לעזוב את חיפה ועוברים לפתח תקווה כנראה על פי הזמנת אחוזת לחמן השוכנת בלב העיר, מול ככר המייסדים.
כרמים רבים היו באותה תקופה בכל האזור החקלאי של פתח תקווה.
אהוד בן עזר כותב בעיתונו האינטרנטי "חדשות בו עזר" מס' ,180על גידול ענבי היין ומוסר מספר נתונים היסטוריים על גידול הגפנים וייצור היין בפ"ת וכך נכתב:
"כרם הענבים הראשון ניטע בפתח-תקווה על ידי יהודה רַאבּ (בן-עזר), סבי מצד אבי, בשנת 1886. הכרם ניטע מזמורות שקיבל ממכריו הטמפלרים בווילהלמה (היום בני עטרות).
אחריו, נטע הרב אריה ליב פרומקין כרם בשטח של כ-35 דונם באחוזת לחמן. אחריהם נטעו כרמים האיכרים דוד שפיגל, א.ז. איכלוב, משפחת עמנואל וזאב אריה יטקובסקי. ב-1890 ניטעו בפתח-תקווה שטחים גדולים של כרמי ענבים על ידי נציגי הברון."

אין ספק כי זו הייתה סיבה טובה לבואם של אלעזר מרדכי ומשפחתו להקים את היקב הגדול שלהם בתוך "אחוזת לחמן" שסביבה נטיעות כה רבות. זכות היסטורית נוספת נפלה בחלקו של היקב כאשר מרתפיו הרחבים סיפקו מקום מיסתור המוני לתושבי המושבה בהתקפה הרצחנית על פ"ת במאורעות תרפ"א , בה פשטו אלפי פורעים ערבים, מיהודיה והסביבה.

יקבי פרידמן מפ"ת זכו בתחרויות בינלאומיות רבות ובהכרה עולמית על טיב מותגיו . ברנדי, קוניאק סוברן, יין עצמאות. היין עמד בכל הסטנדרטים של כשרות למהדרין . כאלף סוגים שונים של סוגי אלכהול. פרסומו היה כה גדול בארץ ובעולם עד שרבים מהאישים שהגיעו לביקור בארץ ערכו ביקור ב"יקב פרידמן". שמעון הנין של המייסדים שגר עד היום בפתח תקווה, גאה ביותר לספר על ביקור הברון רוטשילד ועל ביקור הרב קוק הגדול.
..
שנותיו היפות של היקב היו בין שתי מלחמות העולם, יינותיו הטובים כבשו את שוקי אירופה והביקוש עלה על הייצור. שוק גדול ליינות פרידמן היה אצל צבאות בנות הברית.

ארבעים שנה שכן היקב כבוד במרכז פ"ת והביא כבוד וגאווה למושבה ולתושביה. אך עם בחירתו של ראש העיר הראשון שנבחר לאחר הקמת המדינה, מר פנחס רשיש נגמרה התקופה היפה. רשיש דרש לפנות את הייקב העתיק לאזור תעשיה בקרית אריה, כיאה למפעל תעשיתי. מכאן הכל כבר השתנה.
בשנת 1964 נמכר היקב לתנובה, ונקרא "יקבי פרידמן-תנובה" בשנת 1971, לאחר שלא הצליחה תנובה לחבר בהצלחה בין עסקי המזון והיין, החליטה למכור את היקב לחברת וו.ס.ט. (סטוק). עד סוף שנות השמונים עברה פעילות היקב לאזור התעשייה ברקן. בשנת 1990 נמכר שוב היקב, ששינה את שמו ל"יקבי ברקן".

מבני היקב נהרסו בשנת 1986 בימיו של ראש העיר דב תבורי , והיום נותרו למזכרת רק בריכת המים, ושני מבנים בהם היו מאחסנים את חביות היין שנשמרו ליישון. המתחם גדול ונמצא ברובו בידי ידיים פרטיות.
בשיחה שערכתי עם שמעון פרידמן נכדו של אלעזר מייסד היקב , הוא כועס כעס רב על עירית פ"ת שלא השכילה לדורותיה לשמר את הקיים ולשחזר את שעבר. שמעון מודע כי השטח נמכר לאנשים פרטיים שהקימו מגרש חניה במקום. אך לדבריו גם היום נותרו עדיין למזכרת בריכת המים, ושני מבנים בהם היו מאחסנים את חביות היין שנשמרו ליישון
אותם יש לשמר למען תפארת ההיסטורית של המושבה ולמען הדורות הבאים.
כתבה יעל שהם