כל הבא אל מבואותיה של פתח תקווה הישנה בה נפגשים רח' הברון רוטשילד עם רח' הברון הירש תקבל את פניו אנדרטה מפוארת הניצבת כשער כניסה לעיר וסביבה גן גדול.
מצבת זיכרון זו המוקדשת בהוקרה לברון רוטשילד נבנתה כאות תודה על תרומתו לפיתוחה של אם המושבות, של האיש שנקרא גם "הנדיב הידוע". שבעים שנה חיכתה המושבה עד שהחליטה העירייה להקים יד לזכרו. שבעים שנה לקחו לה לפ"ת להודות למצילה בעיתות המצוקה שעברו עליה בראשית בנייתה.
בנית האנדרטה נעשתה על ידי אליהו וולפו, בונה האבן היחידי שחי בה עם משפחתו . את הבניה באבן למד בירושלים, שם בנו ובונים עד היום רק מאבן.
משפחת וולפו עולה לארץ הקודש במחצית השניה של המאה ה19. הם מגיעים היישר מווילנה המכונה גם "ירושלים דה ליטא" ומתיישבים בירושלים.בכך ממלאים את מצוותו של רבי אליהו- הגאון מווילנה. ראובן וולפו זקן השבט כיום מציין בפנינו בגאווה, שהוא דור שביעי לרבי אליהו ולכן אפשר למצוא הרבה צאצאים בשם אליהו במשפחתם.
אליהו וראובן שני בניו של שלמה וולפו הירושלמי, מגיעים לפתח תקווה ב1911 ומתיישבים בה. אליהו בכור הבנים ,נישא ללאה מבנות פ"ת מקים משפחה . אולם כבר בראשית מלחמת העולם הראשונה מגורשת המשפחה ע"י השלטונות התורכיים למצרים.
עם בוא הבריטים חוזרת המשפחה ארצה ,אך מתיישבת בירושלים הנמצאת בתנופת בניה ,שכל פרנסתו של אבי המשפחה בבניה. 9 בנים ובנות נולדים לאליהו. אחיו הצעיר ראובן מקים את משפחתו בקרב הישוב היהודי בחברון. במאורעות תרפ"ט (1929) נרצח ראובן בטבח שערכו הערבים ביהודי חברון. לכן בנו הצעיר של אליהו יקרא על שמו ראובן. ב1931 הוא שב לפתח תקווה לא לפני שהוא מספיק לבנות בירושלים את "בית הנציב העליון", "בית היתומים דיסקין" ועוד מבני ציבור רבים העומדים עד היום.
בפתח תקווה כמומחה היחיד לבניה באבן הוא מוזמן ב1936 לבנות את ארון הקודש של בית הכנסת הגדול. יחד עם בניו שלמדו את התורה ממנו בונה אליהו את גן העיר ואת קולנוע אורון(שכבר לא קיים) אבל פסגת עבודתו הניצבת לתפארה עד היום היא האנדרטה לכבודו של רוטשילד שנבנית ב1946 .
מספר לנו ראובן בנו שהיה שותף לבנית האנדרטה " הימים היו ימי ההתנגדות העזה לשלטון הבריטים. בעוד אנו בונים באבן את השער המתנשא לגובה רב הוכרז עוצר על העיר.
אנו נאלצנו להפסיק את העבודה כדי להיכנס לבתינו. הקצין האנגלי שגירשנו לקח את המקלע הגדול שהיה לו והעלה אותו לראש השער הנבנה והציבו על האבן הגדולה שזה עתה הונחה כשהמלט עדיין רטוב. ישבנו בבית ופחדנו שהכול יתמוטט. להפתעתנו, האבן החזיקה מעמד והשער לא ניזוק."
בני המשפחה עשו חיל בעבודתם והמשיכו לבנות באבן את הכניסה לשכונת נווה עוז הצעירה ומערכות ציבוריות רבות.
צאצאים רבים של משפחת וולפו מליטא חיים היום בפ"ת וברחבי הארץ וכולם גאים במורשתם הרוחנית הנקשרת לגאון מוילנא. ובמורשתם הפיזית כבוני ארץ ישראל באבן.
פינת הרחובות: הברון הירש רוטשילד, ז'בוטינסקי
כתבה יעל שהם
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 