יהוד- פתח-תקוה- סביון

צלמת, שהם יעל

צלמת, שהם יעל

caption]
צלם, שויץ צבי

צלם, שויץ צבי

הנוסע למרכזה של סביון, בין בתיה הגדולים והמפוארים, ליד בית המועצה המקומית מתגלה מבנה אבן ישן , משופץ תוך שמירה קפדנית על כללי השימור. קומה אחת ומרתף, גג רעפים אדומות וחצר. בית זה ,מזכיר מאד את בתי המושבות הוותיקות מתקופת העליה הראשונה. השנים: 1881-1904. בתים רבים מאלה ניתן לראות ברחובות המשומרים של
זיכרון יעקב , מזכרת בתיה או יסוד המעלה.
שלט דהוי תולה על הקיר בכניסה ועליו נכתב, כי בית זה שהיה שייך לאביו של השומר הנודע אברהם שפירא,ונקרא "בית ראשונים", הינו שריד להתיישבות של בני פ"ת. בחדר הפנימי תלויות תמונות הסטוריות.
מה עשו ראשוני פ"ת בשנים 1881- 1887 במרכזה של סביון וקראו ליישובם בשם – "יהוד".
לא קל היה מצבם של מתיישביה הראשונים של פתח תקווה. ילידי ירושלים קנו את האדמות החקלאיות שלהם ליד הירקון והתיישבו עם משפחותיהם הגדולות ,לא הרחק על הגבעה של אמלאבס, סיבלם החל כבר בשנתם הראשונה 1878,כאשר ניחתו עליהם מכה אחר מכה. האדמות קשות היו לעיבוד. המים אסורים היו לשתייה. המחלות הטילו בהם חללים בכמות שלא תתואר. גברים , נשים וילדים פעוטים נפטרו כבמגיפה. הצער. השכול והקשיים הכלכליים שברו אותם. רבים מהם נוטשים את המערכה וחוזרים לבתייהם בירושלים. אולם החורף הנורא של 1881-2 או כבשפתם "שיטפונות תרמ"ב" היו בבחינת "כלו כל הקיצין".

רק הנחושים שבין המייסדים, שטמפפר, גוטמן, משה יואל סלומון ,גרינגארט ואליעזר ראב ואיתם סה"כ כ14 משפחות עולות להתיישב על קרקע חדשה שנרכשה ליד העיירה הערבית יהודיה.
את השם למושבה החדשה- "יהוד" לקחו מן המקורות. בספר "יהושע" פרק י"ט המציין את איזור התיישבות של שבט בני דן "ויהוד, ובני ברק וגת רימון".
האם נכשלה ההתיישבות בפתח תקוה כמו שנכתב בעיתוני הזמן ההוא? לא. לא אצל אלה שראו בחזון ההתיישבות על הקרקע חזות הכל. משנכשל הניסיון הראשון הם לא מתייאשים מתארגנים מחדש , גואלים קרקע חדשה וב 8.10.1882 עולים ליהוד,ובונים את בתיהם הראשונים , חופרים באר, בונים בית טבילה – מקווה ומקימים בית מדרש. עיתון "המגיד" מודיע כי נסתיימה תקופת החורבן על "אם המושבות". הגברים יוצאים מדי יום להמשיך ולעבד את אדמותיהם שליד הירקון מרחק נסיעה של 10 ק"מ..

במקביל ,יוצאים שליחים לחוץ לארץ כדי לחפש ולעשות נפשות במטרה להזרים דם חלוצי חדש לקבוצת "פתח תקווה" היושבת בבתיהם החדשים ביהוד.

ה"קול קורא" שמתפרסם בעיתון "החבצלת" עושה הדים רבים בקרב החוגים המטיפים לעליה לא"י. האפשרות לרכישת קרקעות ב"מושב" יהוד ובאדמת פ"ת מביא יהודים רבים מן העירים ביאליסטוק ופונייבז . בהדרגה למרות קשיי הקליטה והבירוקרטיה הנוראה של השלטון התורכי, מצליחות כ50 משפחות לעלות ולהתיישב במושב החדש.

אולם כדאי שנזכור לא את בתיה של סביון מצאו העולים החדשים מרוסיה.
"בלילה הראשון "מספרת זלדה גולדברג " התארחנו בביתו של אחד חודורוב. בעצם היה זה בית ורפת גם יחד. כולו עשוי טיט. בעלי החי שכנו ליד בעליהם. מצאנו לבסוף אורווה חסרת גג והיא שימשה לנו דירה בחורף הראשון."

כשבע שנים ישבו מתיישבי פ"ת ביהוד שהיא סביון של היום. בעצת י.מ.פינס נרכשו כ130 דונם עבור נטיעת כרמים מאדמות יהודיה וחולקו ל46 חלקות. הפעם מחליטים המתיישבים הוותיקים לקבל לקהילתם רק ל"אנשים אוהבי שלום המחוייבים לעבודתם ובעלי אמצעים לפיתוח משקם.

שבע שנים יושב שם משה יואל סלומון עד שאשתו נשברת. היא רוצה לחזור לעיר הולדתה ומשפחתה בירושלים. לאט לאט מחדשים איכרי פ"ת את הבניה ליד קרקעותיהם החקלאיות באמלאבס,והמושבה מתחילה להתפתח מחדש. תורמים לכך אנשי "חובבי ציון" במזרח אירופה לא לפני שקלונימוס. זאב. ויסוצקי הגדול בא לבקר וממליץ. ב1887 מגיע לארץ ישראל גם רוטשילד ולוקח תחת חסותו 28 משפחות מאיכרי פ"ת.
יתכן ומזלו של הבית היחיד ששרד מאותה תקופה היה, כי אחד ממתיישביה הראשונים של סביון ,היה האדריכל המפורסם ישראל בן חורין ז"ל שהיה בן למשפחה ותיקה ובעלת מורשת מפתח תקווה. המבנה שופץ ושוחזר בשנת 1971 והוא שמור ומתוחזק להפליא ע"י המועצה המקומית סביון.
. ועצה יש לנו לכו לראות מזכרת יפיפיה זו של מורשת אבות.

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, שימור אתרים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על יהוד- פתח-תקוה- סביון

  1. חזי ראובני הגיב:

    אהבתי…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s