נתן גרינגרט – המייסד הנשכח

בעיתון " חבצלת" מיום ה11 לדצמבר 1898 נכתב כי: " נאסף אל אבותיו אחד מנכבדי ירושלים ויקיריה, שהקים את בית המסחר הראשון ליהודים אשכנזים מסחורות מיובאות. לקח חבל גדול בקנית אדמת המושבה פתח תקווה ונימנה עם מייסדיה" . גם בישיבת ועד המושבה לציון חצי יובל להיווסדה, מחליטים משתתפי הישיבה כי צריך לקבוע מי ומי בין מייסדי המושבה ממש. והסיכום היה: כדלהלן : דוד גוטמן , יואל משה סלומון, זרח ברנט, יעקב בלומנטל, מיכל לייב כץ, יהושע שטמפפר, נתן גרינגרט ואליעזר ראב. אולם כל זה לא הספיק לנתן גרינגרט כי יקרא רחוב על שמו.
רק כמאה שנה לאחר מותו נאותה עירית פתח תקווה להעניק לאחד מתשעת המייסדים רחוב על שמו. רחוב קטן וללא מוצא בשכונת וורבר.
מסתבר כי גם להיכלל בין דפי ההיסטוריה צריך שיהיה מזל , כי אפילו בדף הרשמי של מחלקת החינוך בעירית פתח תקווה מכונה גרינגרט " המייסד הנשכח". נתן גרינגרט
דר' מרדכי נאור, היסטוריון ומחבר ספרים רבים בתולדות ארץ ישראל הקדיש פרק מיוחד לנושא זה בשם " המייסד הנשכח של פתח תקווה" .
דר' נאור מנסה לנמק מדוע כך קרה לגרינגרט וכותב: שרי אוצר הממונים על כספים אינם זוכים לאהדה, בדרך כלל. כך הדברים בימינו , וכך היו הדברים מעולם. הנה למשל בעת ייסוד המושבה הראשונה בארץ ישראל , "אם המושבות" פתח תקווה עמד מאחוריה ולצידה בעל דעה שהיה גם בעל מאה, ועל אף שהירבה לעסוק בצרכי ציבור ובכל הנושאים הכואבים והקשים של מימון, משכנתאות וקושאנים- לא היטיבו עימו רושמי הרשומות וספרי ההיסטוריה."

נתן גרינגרט נולד בעיירה בבריסק שבליטא 1839 . ב1860 עלה לארץ ישראל " עם הון לא קטן" כפי שכתוב במקורות ועסק במסחר, חלפנות כספים, יבוא ויצוא ועסקי ציבור – פיתוח שכונות חדשות בירושלים, ממקימי "הועד לפיקוח נפשות" ומעשי צדקה רבים.
בספר הזכרונות של טוביה סלומון בנו של יואל משה סלומון שהיה אחד המייסדים נכתב " בערב ראש חודש מנחם אב לשנת תרל"ח נכתב ונחתם החוזה בין המוכר סלים קסר ובין הקונים האדונים: דוד גוטמן , יואל משה סלומון ונתן גרינגרט, במעמד החברים יהושע שטמפפר וזרח ברנט" החוזה לרכישת חלקת הקרקע הראשונה של המושבה נערך במעמד הקונסול האוסטרי ביפו.
יהודה ראב האיש שחרש את התלם הראשון באדמת המושבה כותב על יום זה: הגשם ירד בכמות זעומה, אף על פי כן החלטנו לצאת לחריש ולזריעה כי העונה התאחרה. התאספנו: דוד גוטמן דוד רגנר נתן גרינגרט ואבי אליעזר ראב, יהושע שטמפפר ואנוכי". גם ברכישת הקרקע הנוספת היה מעורב גרינגרט – הן כבעל הון והן כמנהל הכספי של חברת פתח תקווה במשך יותר מ12 שנים.

גרינגרט שהיה מעורב רגשית וכספית ברכישת קרקעות פ"ת , יוצא במנשר בעיתון "המליץ" ובו מחאה חריפה, נגד רוכשי הנחלות אשר במקום להתיישב בהם ולעבד את אדמתם נשארו בירושלים והיו שניסו למכור את החלקות שזה עתה ניקנו ולעשות עליהם רווח או אפילו למוכרם לערבים. במחאתו בשם חברת "פתח תקווה", הוא מזהיר מפני הונאה במכירות הללו.

רבים מבני משפחות המייסדים לא התיישבו בפועל בפתח תקווה. כך גם נתן גרינגרט שרוב ימיו ישב בירושלים ושם נפטר. נסיבות מותו די מפתיעות. מספרים כי ישב יום אחד על גג ביתו וראה כיצד ערבי מציק לבחורה יהודיה בקרבת מקום בו ישב. הוא יצא להגנתה ובמאבק בינו לבין הערבי, צנח הערבי מן הגג ומת. גרינגרט נאסר על ידי המשטרה התורכית ונכלא . בכלא התורכי סבל מעינויים קשים . שם חלה אנושות ומת.

דר' נאור שספרו "מסיפורי ארץ אהבתי" הוצא לאור על ידי משרד הביטחון בסוף שנות השמונים של המאה העשרים כותב כי צאצאיו של גרינגרט מנסים מזה זמן רב להנציח את זכרו בפתח תקווה,
והדבר לא עולה בידם. אולי משום ששמו לא הוזכר בספרי ההיסטוריה או לא נכלל בשירו של יורם טהר-לב על "חמשת הרוכבים" בבוקר לח בשנת תרל"ח.

לפחות כיום אנו יודעים כי לבסוף נאותו פרנסי פ"ת וכן קראו רחוב על שמו . אמנם קטן וללא מוצא אך , יש.

ואם כתבה זו תוסיף לציון זכרו ,תרמנו משהו לתיקון העיוות ההיסטורי.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s