הרחוב ממוקם בצומת סגולה מרחוב גליס עד תחנת הרכבת בצומת "ירקונים". זה התוואי בו עברה הרכבת לראש-העין. להלן תולדות רכבת פ"ת – "הרכבת היהודית":
בקצה רחוב פינסקר נבנתה ונחנכה ב-1922, תחנת הרכבת של פ"ת. קו הרכבת, בין ראש-העין ופ"ת, נסלל כקו רכבת פרטי של פ"ת. ענף ההדרים היווה את עיקר כלכלת המושבה. עד מלה"ע ה-1, העבירו פרדסני פ"ת, את הפרי ע"ג גמלים לנמל יפו ומשם באוניות לנמלי הים התיכון ואנגליה.
במהלך המלחמה משנסללו מסילות ברזל בא"י, גילו פרדסני פ"ת שקו מסילת הברזל הראשי עובר בראש-העין, הסמוכה. התחנה הייתה מרוחקת רק כ-7 ק"מ מגבול המושבה. עלתה המחשבה שאם ייסלל קטע מסילה שיחבר את פ"ת לתחנת ראש-העין, יוכלו לייעל ולהוזיל את הובלת ההדרים. ועד המושבה פנה לפיק"א וזו פנתה לברון רוטשילד בבקשת עזרה במימון הפרויקט. נחתם הסכם משולש בין השלטונות הבריטיים, פיק"א ואיכרי פ"ת, שכלל סעיפים שהסדירו את ענייני הקרקע ובניין המסילה. המושבה התחייבה למינימום נוסעים שיסעו בקו ולמינימום מטען שיועבר ברכבת. הנהלת הרכבת התחייבה, לא להפעיל את קו הרכבת בשבת. סעיף מיוחד זה ביטא את ייחודה של המושבה 'רכבת תלך בכל יום מחוץ לשבתות ויום ראשון וחגים עבריים'. לכן קיבלה הרכבת את הכינוי "הרכבת היהודית'.
עבודות הסלילה נמסרו ל'משרד לעבודות ציבוריות של הסתדרות הפועלים', שמסרה את עבודת בניית הסוללה וחפירת התעלות לפלוגת "בוני מסילת הברזל' של גדוד העבודה, ע"ש יוסף טרומפלדור. מחנה הפלוגה הוקם בתל אנטיפטרוס וכלל 40 אוהלים וצריפים למטבח, חדר-אוכל, מתפרה, סנדלריה ונגריה. כן הוקם שירות רפואי שנעזר ברופא המושבה, שהגיע פעמיים בשבוע. העבודה ליד הירקון הייתה קשה והקדחת השפיעה על בריאות הפועלים. המחנה הועבר לפרדסי המושבה. לעבודה צורפה 'חבורת בורוכוב', שמנתה 50 חברים, שסיפקה אבנים למסילת הברזל, וכן 40 פועלים מפ"ת ובהן חברות לעבודה במטבח.
עבודת הסלילה החלה באדר א' תרפ"א והסתיימה בסוף תרפ"ג. התחנה כללה שלושה מבנים: בית שומר התחנה, מבנה בעל שני אולמות ושני מחסנים לאורך הרציפים משני צידיהם.
פרדסני פ"ת העבירו את פרי ההדר לתחנת הרכבת 'שלהם', בקצה רח' פינסקר, משם עברו התיבות לראש העין, ממנה ללוד, משם ליפו וממנה לנמל. גם תושבי פ"ת, שרצו להגיע ליפו, העדיפו 'להתגלגל' מרכבת לרכבת, על פני אמצעי תחבורה אחר. אורחי המושבה, כמו נציגי השלטון הבריטי, הגיעו לביקורים במושבה ברכבת ותושבי המושבה נקראו לבוא ולחלוק כבוד לאורחים.
בית אריזה של חברת "פרדס"
בזמן המרד הערבי ב-1936, לא ניתן היה להעביר מטענים ברכבת מת"א ואליה. סחורות הועברו מצפון הארץ ברכבת לראש העין וממנה לפ"ת ומשם במשאיות לת"א. במלחמת העצמאות הייתה התחנה בפ"ת פעילה במיוחד, משום שלוד הייתה אז בידי הערבים.
לפני מספר שנים שופצה התחנה והועברה סמוך לצומת ירקונים. בפ"ת מחכים לסיום עבודות הרכבת הקלה.
כתב שמאי עציון
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 
פינגבאק: רכבת ראשונה בעולם שאינה פועלת ביום השבת וביו"ט | הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני