הישיבה, אחד מבתיה המפוארים של פתח-תקוה, נבנתה בשנת תרפ"ו – 1925 עם עליתם לארץ של ראשי ישיבת לומז'ה וארבעים תלמידים, שהיוו את הגרעין של הישיבה הגדולה. תושבי פתח-תקוה, שראו בהקמת הישיבה במושבה כבוד גדול, תרמו בעין יפה להקמתה. המגרש נתרם על ידי ר' משה חיים סלור ולהקמת הבניין סייעו יצחק ובתיה גולדנהירש ותושבי המושבה. הבניין שהוקם היה מהמפוארים בארץ והכיל את היכל הישיבה ואוצר הספרים. כן מצויים במתחם הישיבה בית החפץ חיים, המשמש כתלמוד תורה, ובית המוסר. הישיבה הפכה למרכז תורני רב מוניטין בארץ ובעולם. מבין כתליה יצאו מאות תלמידים, שתפסו עמדות כבוד בארץ ובקהילות השונות בעולם כרבנים, ראשי ישיבות, משגיחים ומורים. במשך השנים עבר הבניין מספר שיפוצים, אך מראהו נשתמר והוא בולט בצבעיו למרחוק. בחזית המבנה, בסמוך לגג, מתנוסס לוח זיכרון המנציח את תרומתם ופועלם של בני משפחת גולדנהירש להקמת הישיבה.
זכורני, כילד, את ההקפות בשמחת תורה בישיבה. הריקודים נשמעו עד למרחקים ונמשכו שעות רבת. הבתים בסביבה רעדו מהדף הריקודים.הישיבה הייתה תמיד מלאה לומדים, שעסקו בתורה יומם וליל.
כתב שמאי עציון
תהלוכה לרגל חצי יובל למאורעות תרפ"א, 1946, צלם זולטן קלוגר
הערת הארכיון
ראו כתבה בבלוג שלנו אודות ארון הקודש
ישיבת לומז'ה מידע בויקיפדיה
רשימת בוגרי ישיבת לומז'ה
בשביל ראשונים- אתרים היסטוריים בפתח תקוה, אתר פיסג"ה
הישיבה הגדולה מידע נוסף
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 