כפר סירקין [ע"ש נחמן סירקין]

מושב עובדים של תנועת המושבים, מונה כ-700 תושבים. האדמות נקנו ב-1933, העלייה על הקרקע ב-1936.
המו"מ על השם החל כ-3 שנים לפני הקמת היישוב, על אדמות הכפר הערבי פג'ה ממזרח לפ"ת. המתיישבים התכוונו לקרוא ליישוב ע"ש נחמן סירקין, מראשי תנועת פועלי-ציון בחו"ל. ועדת השמות התנגדה, משום שמתוכנן לקום בעתיד ישוב בשם כפר נחמן, סמוך לרעננה. טענת המתיישבים כי, 'כפר נחמן' קרוי ע"ש ר' נחמן מברסלב, לא שכנעה את חברי הועדה, בעיקר משום שלא ראו המוני חסידים מגיעים לשטח. אישור השם התעכב עוד כשנתיים ואף התערבות יצחק בן-צבי, נציג ההתיישבות העובדת, לא עזרה.
המתיישבים טענו כי "בא כוח 'כפר נחמן' הוא רוויזיוניסט, ומה לו ולנחמן סירקין, מראשי תנועת העבודה?" זה היה הנימוק המוחץ והשם אושר לבסוף.
ביה"ס במקום החל לפעול מהשנים הראשונות, גילאים שונים למדו בכתות מעורבות. את לימודיהם סיימו התלמידים בפ"ת. כתלמיד בבי"ס נצח-ישראל, זכורני שלמדו אתי בנים מכפר-סירקין. בהתחלה פעל ביה"ס בבתים בלתי מיושבים ובצריף בית-הכנסת, שנחנך בחנוכה תרצ"ז.
סמוך לכפר הוקם ע"י הבריטים שדה תעופה במלה"ע השנייה. בעקבות האיום שהטיל הצבא הגרמני על מצרים, תגברה בריטניה את כוחותיה בא"י ובנתה שדות תעופה גדולים. סירקין אחד מהם. בשנים 1954-1950, כשפעל במקום בית-הספר לטיסה של חיל-האויר, כונה הבסיס "שדה אלון" על שמו של מודי אלון, מפקדה הראשון של טייסת הקרב הראשונה, שמטוסו התרסק בעת נחיתה בשדה התעופה בהרצליה ב-16.10.48.
נחמן סירקין – נולד ב-1868 ברוסיה. קיבל חינוך תורני ועברי חדיש. פעיל בתנועת 'חיבת ציון'. נענה לקריאת הרצל לייסד את ההסתדרות הציונית. ב-1920 בא לארץ וקבע בדו"ח של פועלי ציון את יסודות ההתיישבות השיתופית. למרות מחלת הלב הגוברת, שמוטטה את בריאותו, המשיך באיתנות לעבוד למען הרעיון וההגשמה. ב- 6.9.1924 נפטר בניו-יורק. ב-1951 הועלו עצמותיו לישראל לבית-העלמין אשר על שפת הכנרת, במחיצת ברל כצנלסון, ממשיך מורשתו הרוחנית.
הערה, מר מאיר לוי, תושב הכפר, מציין ש-99% מתושביו הם לא שומרי מסורת ובכל זאת פועל שם ביהכ"נ היפה [רק בשבתות וחגים]. ואף מתקיימים בו שיעורי גמרא קבועים. מתוך הכפר יצאו בוגרי הישיבות 'מרכז הרב', 'כפר הרואה' 'המדרשיה', 'נחלים' ועוד. תושבי הכפר דואגים לשמירת מוסד זה. רב המועצה האזורית פוקד את המקום ואף מעביר את השיעורים מידי שבוע.
יבורכו תושבי הכפר ויישר-כח למאיר לוי.

חברי קורס נוטרות, כפר סירקין 1945

חברי קורס נוטרות, כפר סירקין 1945


כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, שכונות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s