תחילתו ברחוב וולפסון וסופו ברח' שטמפפר. נקרא ע"ש הרב הגאון חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל. נולד בליטא בשנת תרכ"ג. נחשב בין גאוני ישראל, ומגדולי התורה בליטא. התחנך בישיבות וביניהם בישיבת וולוז'ין, ר' חיים מבריסק היה אחד מידידיו. היה ידוע כעילוי. בגיל 21 התחתן עם נכדתו של רבי ישראל מסלנט. בתו של רב העיר וילנה. הודות לכישרונותיו נעשה מנהיג בישראל שעל פיו נהגו בעולם היהדות. ממייסדי אגודת ישראל והשתתף במועצת גדולי התורה שלה. נפטר בשנת ת"ש. הרחוב נקרא על שמו החל משנת 1941. קודם נקרא הרחוב 'יבנה'. ב-1939 כבר היה המצב העולמי קשה, אז הוציא את החלק השלישי של ספרו "אחיעזר" [כולל שו"ת] ובו כתב: "לא הייתה כזאת גם בימי-הביניים אשר כל הגולה כמדורת-אש…קהילות ישראל גדולות וחשובות נתלשות ממקומן ושערי המדינות נעולות בפניהם…עם ישראל טובע בנחלי דם…אוי מה היה לנו!". התרופה והפתרון לדעתו הוא בהפצת התורה, בהשרשתה וזה התבטא בפעילותו בענייני חינוך, יסודי וישיבתי.
רחוב חיים עוזר, ציור מאת אסתר לוריא. הוצאת פלפוט
הרחוב הוא רחוב מסחרי ובו מספר מבני ציבור כגון: בית המרחץ הראשון; אנדרטה לחללי תרפ"א.
בית המרחץ נבנה בשנת 1885 עם מקווה טהרה. אחד המבנים הבודדים ששרדו במושבה. נבנה מאבני כורכר. בחזיתו עומד היו מבנה חדש יותר. המבנה נבנה בעזרת הדר' הילדסהיימר וראשי חובבי-ציון והוחזק ע"י ועד המושבה.
אנדרטה לחללי מאורעות תרפ"א [ראה גיליון 29. מטו"מ תשס"ו], נבנתה ב-1922 לזכר ארבעת גיבורי פ"ת: אבשלום גיסין חיים-צבי גרינשטיין, זאב אורלוב ונתן רפפורט, שנפלו בכ"ז בניסן תרפ"א ע"י המון ערבי פורע. במשך שנים ניצבה האנדרטה בחצר בית פקידות הברון [בית הועד/העיריה] ברח' מונטיפיורי, ומידי שנה עלו תלמידי פ"ת לחלוק כבוד לנופלים. עם מעבר העירייה למשכנה הנוכחי, הועתקה האנדרטה לרח' חיים עוזר.
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 