בעשור הראשון של המאה העשרים בנה זלמן חיים פישצנר (1874-1957), שהיה חקלאי, שוחט ופעיל ציבור, בית פשוט עשוי לבני בוץ מחוזקים בקש. סביב הבית נבנו אורווה, מחסנים ומבנה שירותים שמעליו שובך יונים. המבנה שימש למגורים עד 1932. בשנה זו נקנה והוסב לבית דפוס על ידי שמואל לייב גרינבוים (1892-1973), יליד ירושלים שהתמחה בדפוס לווין אפשטיין, והחליט שיש מקום לבית דפוס באם המושבות. לאחר שקיבל אישור מוועד המושבה, הדפיס בית הדפוס והכין את הניירות שעטפו את פירות ההדר. על כל נייר עטיפה הודפסה המילהJaffa עם סוג הפרי. משפחת גרינבוים שמרה את ייעוד המבנה – בית דפוס פעיל – עד סוף שנות השישים ואחר כך שימש המבנה בעיקר לחיתוך נייר. בלב בית הדפוס נמצאת מכונת הדפוס המקורית שכמותה נותרה רק עוד אחת בעולם. הבית עבר שיפוץ ושחזור בעקבות שתי שריפות שאירעו בו ומשמש כיום מרכז מבקרים ואתר לפעילות חינוכית.
גלופה להדפסה על נייר עטיפה פרי הדר, ארכיון אישי עזרא גרינבאום
סיפורה של משפחת גרינבאום מספר את סיפור החיי האנשים במושבה פתח תקווה. הכל נסב סביב הפרדסנות והחקלאות. מה עשו בקיץ כשלא קטפו וארזו תפוזים? מה עשתה משפחת גרינבאום בקיץ כשלא נדרשו להדפיס נייר לעטיפה של תפוזים?
עזרא גרינבאום בנו של שמואל תרם לארכיון את הגלופות המקוריות שבעזרתן הדפיסו את נייר העטיפה המפורסם
המלחמה הגדולה של מוניקה כהן מנהלת מחלקת השימור לשעבר לשמר את הבית לשקם נשאה פירות. במאמץ גדול הצליחו לשקם את מכונת הדפוס שעובדת ופועלת ומדגימה היום למבקרים איך עבדו פעם. כיום מתקיימות בבית פעילויות חינוכיות לתלמידי בתי ספר, סדנאות לגדולים ולקטנים על ידי המחלקה לשימור אתרים. בנוסף מדריכי מחלקת ההיסטוריה של מוזיאון ההיסטורי הנמצא בבית יד לבנים קריית המוזיאונים מעלים שם חוויות מים של פעם. קישור לסרטון המתאר את עבודת השימור. קישור לסרטון בו מתארת מוניקה כהן את הפעילות בבית הדפוס
-
- מכונת הדפוס לפני השיפוץ, 2004, צלמה נוני ירון
-
- בית הדפוס לפני השיפוץ, 2004, צלמה נוני ירון
-
- בית הדפוס לפני השיפוץ, 2004 צלמה נוני ירון
-
- סמלים שהודפסו בבית הדפוס על ניירות עטיפת פרי הדר, ארכיון אישי עזרא גרינבאום
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 