סנדר חדד- גיבור מקומי

ברחוב קטנטן המתחיל בפנייה הראשונה מרח' פרנקפוטר ימינה ומגיע עד לככר ,שם החליטו פרנסי פ"ת להנציחו.

אלכסנדר קרינקר נולד יש אומרים בשנת 1859 בקרינקי, עיירה קטנה ליד ביאליסטוק, שבפולין. אביו, יוסף, יהודי גאה וחסון , היה בעל טחנת קמח שעסק גם בנפחות. אלכסנדר או בקיצור סנדר עקב מילדותו אחרי מלאכת מכניע הברזל- כוח, אש וברזל.
וכשגדל המשיך את אביו כנפח .

תצלום מתוך ספר היובל

למרות חינוכו המסורתי ככל ילדי ישראל, התבלט כבר מגיל צעיר כגיבור הכפר. לא רק שלא פחד מילדי הגויים המתגרים ומציקים לילדי היהודים ,אלא שידע גם להפחידם ולהבריחם. סיפרו עליו כי גם אם חטף מכות לא ברח ובכה . או כדברי סנדר "איזהו הגיבור? זה שאינו פוחד לספוג מכות אבל יודע גם להכות חזרה".
כשפרצה מלחמה בין רוסיה לאימפריה העותומאנית בשנת 1877 נתן סנדר חדד שירותים שונים לצבא. על פי הסיפור, התורכים לקחו בשבי קצין בכיר ובן אצילים בצבא הרוסי. סנדר שלנו, ניגש למפקד הצבא ואמר לו כי הוא מתנדב לשחרר מהשבי את הקצין הרוסי בתנאי שיתנו לו שני רוסים כלווי. סנדר התחפש לתורכי וכעבור מספר ימים חזר עם הקצין הבכיר וקיבל על כך אות הצטיינות.
מתי ומדוע החליט לעלות לארץ. ידוע כי במחצית השניה של המאה ה19 מוזכר סנדר כנפח בירושלים.
מאחר ונפח בערבית זה חדד ,נדבק שם זה לשמו ומאז הפך שמו לסנדר חדד. מספר עודד ישראלי , מרחובות החוקר את תולדןת חייו של חדד "עם עלית ראשוני המתיישבים בפ"ת הבאים מירושלים על אדמת "מלאבס" הם קוראים לסנדר חדד, אותו הכירו בירושלים לבוא ולהיות שומר המושבה. מכאן ואילך הפך סנדר חדד לגיבורה של פ"ת. את ימיו הראשונים בפ"ת החל כחקלאי אך במהרה חזר למקצועו הראשון – נפח. בנפחייה שהקים במושבה, אהב בעיקר לפרזל פרסות לסוסים . סיפרו עליו כי לא נמצא סוס בעולם, אפילו הפראי ביותר שהוא לא הצליח להרגיעו ולפרזלו".
סנדר חדד גבה קומה, חסון גוו וזריז תנועה, היה כמלאך מושיע לראשוני פ"ת שכבר בראשית התיישבותם ספגו קשות מהתנפלות השכנים מהעיירה הערבית "יהודיה".
רכוב על סוסתו היה פורץ בסערה. מכה על ימין ועל שמאל בשוטו או בידיו בלבד. סנדר חדד התנגד השתמש בנשק חם. אבל אומץ ליבו נודע מיד בקרב השודדים והפורעים. רק הופיע והם ברחו.
מספר ה' מ. ליובמן מראשון לציון וסיפורו מצוי ב"ספר היובל" הנמצא בארכיון לתולדות פ"ת ספר נדיר ושמור היטב.
" באחד הימים הצטרפתי לעגלתו של סנדר חדד בשובו מיהוד לפ"ת. סנדר בחר בדרכים צדדיות מאחר וידע שהבדואים בסביבה החליטו לחסלו. לא הספקנו לצאת מגדרות הצבר ולעבור בכרמי האיכרים היהודים כשלפתע נשמע קול ענות פרא ומכל צד פרצו עשרות נושאי נבוט וקלשונים ורצים לעברנו.
בתוך ענן האבק שהתרומם סביבנו , ראינו את רודפינו כצללים מרקדים. פניהם חיות טרף , עיניהם יוצאות מחוריהם והם מיללים ומקללים. סנדר שנהג בעגלה הכה על סביבותם עם יצול העגלה והמושכות ימינה ושמאלה. כשעה נערך המאבק , הסוסים במרוצם התמלאו בקצף עד שהגענו לפ"ת. הבדואים חזרו למדבר ובפיהם הסיפורים על הגיבור היהודי האגדי.
אבל גם גיבור כמו סנדר חדד לא יכול היה לגבור על הפגיעה הקשה שספג בריאותיו.. אומרים כי יתכן והיה נרפא ממנה אולם באחת מנסיעותיו במושבות יהודה התהפכה עגלתו בין גדרה למושבה קסטינה (היום באר טוביה.) ומחצה למוות את חדד. כשהגיעה הידיעה המחרידה על מותו של גיבורה האגדי יצאו אברהם שפירא תלמידו וידידו של סנדר דב נוביק והביאוהו לקבורה בפ"ת עליה מסר חדד את נפשו.
וכך ב20 לנובמבר 1899 נפטר סנדר חדד . בן 40 היה במותו.
כמעט שני דורות נשאר קברו של גיבור פ"ת ללא מצבה. לסנדר חדד היתה אשה בשם מזל ולה כמה ילדים. אשתו השניה היתה מלכה לבית רייטס מיסוד המעלה אולם כסף להקים מצבה לא היה להם..
רק ב1947 נזכרו צאצאי הל"ד (44 המשפחות הראשונות של פתח תקווה). והחליטו ביחד עם וועד התושבים להקים מצבה מעל קברו ולתת את הכבוד האחרון לגיבורה של פ"ת. המצבה בנויה מאבן ירושלמית ועליה חקוקים יד אוחזת בנבוט.

קראו עוד פרטים אודות סנדר חדד:

בלוג מצבות מספרות

השומרים הראשונים של פתח תקווה
ראשי פרקים בתולדות הישוב, אליהו גולומב, פרויקט בן יהודה

בית סנדר חדד, ליד בית הכנסת הגדול רחוב חובבי ציון מספר23

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, סיפורי פתח תקוה, ראשית המושבה, רחובות בפתח תקוה, שמירה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s