כשארכיונאית פוגשת אספן – סיפורו של יקב פרידמן

כשאספן וארכיונאי נפגשים קיים איזה מתח בין השניים. כל אחד חושב שהחומרים שיש אצל השני צריכים להיות אצלו. לא כך המקרה שלנו.                                                                                        ההיכרות שלנו החלה בביקור שערך הדי אור בארכיון בחיפוש אחר מסמכים הקשורים לתעשיית היין בפתח תקוה. סחפה אותי ההתרגשות של האדי בכל הקשור לנושא התפתחות תעשיית היין ותרבות היין בארץ ישראל. הבלוג של הדי ועמוד הפייסבוק שלו הם חגיגיה לחובבי נוסטלגיה. האוספים שלו חובקים תחומים רבים. עיקר האהבתו הוא תחום היין.                                                                                        מאמר פרי עטו של הדי מספר את גלגולי יקב פרידמן המפורסם של פתח תקוה.

שמעון פרידמן נולד בשנת 1853 בטבריה למשפחה חרדית, והתחנך כתלמיד בחסידות קרלין. הוא עסק במסחר  אולם לא ראה ברכה בעמלו והחליט לנסוע לברלין ללמוד את מלאכת ייצור האלכוהול. כשחזר לארץ בסוף שנת 1889 התיישב בחיפה והיה אחד מעשרת היהודים האשכנזים הראשונים שהתגוררו בעיר. הוא הקים בה מפעל לייצור משקאות חריפים שונים.

כיכר המייסדים , ביתן תזמורת כינור ציון. וברקע יקב פרידמן, צלם בן נעם ניסן, תאריך לא ידוע

ב-25 בנובמבר 1889 כתב תושב חיפה בשם יצחק ארזי הכהן למערכת עיתון הצבי: "מה ישמח לב כל איש אוהב ארצנו בראותו כי הרוח החדשה אשר התחילה לנשב בקרבנו הולכת ומתחזקת, ובני ארצנו מואסים בלחם הקלוקל של החלוקה ובוחרים באיזו מלאכה למען התפרנס מיגיע כפם… בא לעירנו לפני זמן מה הרבני המופלג שמעון פרידמן מטבריה אשר למד בברלין לעשות כמה וכמה משקאות. ומאוד שמחנו על ביאתו הנה, כי ידענו את האיש כי תם וישר הוא ומעודו נתן בעול שכמו לעבוד ולמשא, ויען כי מסחרו ירד פלאים בזמן הזה, שם לדרך פעמיו לנדיבי עמנו בברלין ובעזרתם למד מלאכתו הנזכרת, והוא מתפרנס עתה ממנו. מי יתן ויצליח במעשי ידיו".

ביקור ביקב פרידמן, בין המצולמים פרף פסקל, אברהם שפירא. תאריך וצלם לא ידועים

שמעון פרידמן אכן עשה חיל בייצור האלכוהול בארץ הקודש. ב-4 ביוני 1897 פרסם האדון פרידמן מודעה בעיתון החבצלת שכותרתה: "משקאות מפרי ארץ ישראל בהר הכרמל". מתחת לכותר נכתב: "בבית מלאכת הזקוק דיסטלציאן אשר ייסדתי בעזרת השם זה שמונה שנים הנני עושה ליקרים, אמער רום קוניאק וסירופים ויין חינה לרפואה מינים שונים, מפרי ארצנו לפי חוקי הדיסטילאציון אשר למדתי באיירפא. רבים מגדולי עמינו שתו את משקאותי ויעידו על טוב טעמם ויופים. כן יש תחת ידי תעודות מגדולי הרופאים אשר בארצנו, וכולם יעידו ויגידו כי אין ערוך לטובה ונקיונה, כל רבני ארצנו יעידו כי הכל אני עושה על צד הכשרות היותר אפשר אף למהדרין מן המהדרין. בטוח אני אם ירצה השם כי כל אחד מאתנו אשר יקנה פעם את סחורתי יוסיף ויקנה, הואילו נא אחינו החפצים בהרמת קרן המסחר וחרושת המעשה בארץ ישראל לקנות את משקאותי ואקוה להפיק רצון מכם".

פרידמן הפך לגביר מכובד בעיר הנמל וכיהן כחבר בוועד העיר. הוא תרם להקמתם של מקווה טהרה ותלמוד תורה.

בשנת 1911 עלה בידו לשכנע את אחד היהודים העשירים בחו"ל לעלות ולהשתקע בחיפה, ואף לתרום כספים להקמת בית כנסת בעיר.

אבל כרגיל בקהילותינו הקדושות לא הכל שמחים בהצלחת הזולת. היו שיצאו נגד פרידמן הצדיק והאשימו את מפעל הכוהל שלו בזיהום האוויר בחיפה. שמעון פרידמן הכחיש את האשמות מכל ולכל ובמכתב ששלח לעיתון מוריה (18 באוגוסט 1911) כתב: "המסתתר מחיפה שפרסם עלי דברים בדבר השכונה "הרצליה", ואמר אשר בגללי היה הכל עומד למכירה מפני שאני עשיתי בשכונה זו בית מעשה לליקר וריח רע של חומץ שרר מזה בכל השכונה, וכי הקופה הלאומית באה בטרוניה על הבנק על שהרשה לי לעשות בית הבד, לזאת אני מודיע ברבים שאת המגרש הזה קניתי אני בראשונה… ואז לא חלמו עוד לא הבנק ולא הקופה הלאומית להלואת כסף, ואני לא לקחתי מהבנק אף פרוטה אחת לא בתחלה ולא בסוף".

הנה כי כן, מסתבר שויכוחים על זיהום אוויר היו בחיפה כבר לפני יותר ממאה שנה. בשנת 1912 רכש שמעון פרידמן את אחוזת לחמן בפתח תקווה והקים שם יקב, אשר היה מפעל התעשייה הראשון בפתח תקווה. ככל הנראה פעלו שני היקבים (בחיפה ובפתח תקווה) במקביל פרק זמן מסוים, כי במודעה שפורסמה בשנת 1917 בעיתון החרות הודיע המוכר זרח וילנציג מיפו שבביתו ברחוב נחלת בנימין ובבית העסק שלו בנווה שלום ניתן להשיג בקבוקים וחביות "מהפירמה הידועה כרמל אורגינל מיקבי שמעון פרידמן ובניו אשר בחיפה ובפתח תקוה".

אחוזת לחמן, יקב פרידמן. העתק, צלם ותאריך לא ידועים

שמעון פרידמן נפטר בחיפה בחודש אפריל 1920. היקב עבר לניהולו של בנו, אלעזר מרדכי פרידמן,  אשר נעזר בשני בניו, בצלאל הבכור ומשה הצעיר.

במהלך שנות העשרים התפתח היקב בפתח תקווה, הוקמו מבנים נוספים והורחב היקף היצור. המפעל קלט את חלק הארי של גידולי הגפנים במושבה, והעסיק עובדים רבים.

ביום 4 ביוני 1929 כתב עיתון דואר היום כי "קפץ עליו רוגזם של השכנים… כי הספירט מרעיל וסם מות הוא להם". לאחר התלבטות קשה הוחלט במועצת פתח תקוה "לתת לפרידמן את הרישיון לבנות בתנאי שיכניס את כל השכלולים הטכניים הדרושים על פי חוקי ההיגיינה והבריאות".

במהלך שנות הארבעים עבד יקב פרידמן במלוא הקיטור. בנו של אחד העובדים ביקב כתב בזיכרונותיו כי "כנער התרשמתי במיוחד מההמולה בעונת הבציר, כאשר הענבים הגיעו דרך הפתח המקומר לחצר הגדולה, נסחטו במכשירים ענקיים, וזרם ירקרק של מיץ ענבים טרי זרם בתעלה פתוחה למכלי איסוף ומשם לחביות הענקיות. לכל חבית כזו, שהכילה אלפי ליטרים, היה פתח קדמי בצורת מלבן כשהצלע העליונה מקומרת. משהו כמו חצי מלוחות הברית. לפתח הזה היו נכנסים בזחילה העובדים , כפי הנראה לתחזוקת החבית לפני המילוי בנוזל היקר. לאחר היציאה מהחבית הפתח היה נסגר תוך חבטות הגונות על המכסה ליצירת אטימות".

יקב פרישמן, היה ברחוב חיים עוזר פינת רחוב אושיסקין, צלם ותאריך לא ידועים

בשנת 1955 החלו ההכנות להעביר את היקב ממקומו במרכז פתח תקווה אל אתר חדש באזור התעשייה קריית אריה. חברת תנובה שהייתה מעוניינת להרחיב את פעילותה, לבנות יקב עצמאי ולהיכנס לתחום ייצור היינות, בחנה בלחץ גורמי הממשלה את האפשרות להצטרף כשותפה ביקב פרידמן.

בשנת 1959 הושלמה בניית היקב החדש, ופעילות הייצור עברה אליו בהדרגה. מנהלי יקב פרידמן שקלו תכניות הרחבה רבות של פעילות היקב, ובעיקר ייצור סוגים חדשים של יינות וליקרים באיכות גבוהה שיתחרו בייבוא מחו"ל.

ביולי 1962 נפטר אלעזר פרידמן, והחברה עברה לניהולו של בצלאל פרידמן. כשנתיים לאחר מכן, בשנת 1964, נרכשה חברת פרידמן על ידי תנובה ונקראה בשם "פרידמן – תנובה", ולאחר מכן "תנובה" בלבד. בשנת 1964 נוהלה החברה בידי מר ברקוביץ ובשנת 1965 מונה דן ביברו למנהל.

בשנת 1971 החליטה תנובה להפסיק את פעילותה בתחום המשקאות האלכוהולים, ומכרה את היקב לחברת "שטוק".

סלסלת שי בתוכה בקבוקי ייון מתוצרת חברת יקבי פרידמן, "כרמל אורגינל". הסלסלה הוצגה בתערוכת הישגים של בתי הספר. צלם ב. צור. שנות ה- 70

כל הדברים שסיפרתי לעיל נכתבו בשל התעניינותי בתעשיית האלכוהול בישראל – תחום שמשום מה לא נחקר באקדמיה. כמי שמחזיק אוסף מכובד של בקבוקי אלכוהול היסטוריים, טבעי שאמשך לנושא, שמוסיף לאיסוף טעם. זה המקום להזכיר את חבריי האספנים, עמוס רביד ומשה רימר שגם הם מתעניינים בנושא ושוקדים עימדי על הכנת ספר היסטוריה על תעשיית האלכוהול בארץ ישראל. אז לחיי התעשייה והספר.

כתב הדי אור                                                                                       הביאה לפרסום נוני ירון

מידע נוסף אתם יכולים לקרוא אודות יקב פרידמן בכתבה שכתבה יעל שהם מצורף קישור.  הכתבה פורסמה בעיתון "ידיעות פתח תקוה במדור "מנהרת הזמן" ובספר "סיפורי פתח תקוה". (למי שמעוניין ניתן לקבל את הספר, חינם, בארכיון)

"יקב פרידמן"- היקב של פתח תקווה

 

 

 

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה יקב, מתוך הארכיון, שימור אתרים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s