"דבר עברית: חיי אליעזר בן יהודה" ד"ר יוסף לנג

לכבודה של השפה העברית

כשמדברים על השפה העברית מיד עולה זכרו של ד"ר יוסף לנג. יוסי היה מחובבי ציון והשפה העברית. את הביוגרפיה אודות אליעזר בין יהודה הוא כתב במשך כ- 8 שנים. הספר הוא מחקר מעמיק אודות בן יהודה. "הטיפוס" המיוחד שהיה , החיים הקשים של המשפחה והטרגדיות שפקדו אותה. הקורא בשני הכרכים העבים מקבל מבט ותובנות היסטוריות מעמיקות לתקופה, לדמויות ולתהליכים ההיסטוריים פוליטיים שהיו חלק מהתעוררות העם בציון.

יוסי לנג בארכיון, צלמה נוני ירון

יוסי היה איש מיוחד מאיר פנים מוכן תמיד להסביר ולחלוק את שפע האוצרות שידע. בשבילנו, עובדי הארכיון, היה מורה ומדריך בנבכי היסטוריה. חיבתו הגדולה למושבה פתח תקוה הביאה אותו לחקור ולנבור במסמכי הארכיון. כולנו למדנו וגילינו את "המושבה" בין דפי פרוטוקולים והמסמכים. מחקר זה הניב ספר בו אוסף מאמרים אודות אירועים ותקופות שונות ב"המושבה" פתח תקוה. לזכרו של יוסי ולכבודה של העברית.

יוסי היה בין היוזמים ליצירת כנס ייחודי בו ידונו וידברו אודות השפה העברית. אם זיכרוני אינו מטעה זה היה ערב ראשון במסגרת "לשון ראשון" מסורת שקיימת עד היום. לפניכם דברים שנשא בערב השקת הספר.

כריכת הספר "דבר עברית"

בהשקת ספר דבר עברית, היכל התרבות  ראשון לציון 13 במאי 2008

אין זה מקרה כנראה שהשקת הספר "דבר עברית: חיי אליעזר בן יהודה" נערכת בראשון לציון, הראשונה במושבות ארץ ישראל שקבלה עלייה להתנהל בשפה העברית מבלי לדרוס את שפות הבית (רוסית, רומנית יידיש). ראשון לציון עוררה את סקרנותי מאז שעמדתי על דעתי כחוקר ועד עצם הימים הללו אני מעורב בארכיון ובמוזאון כחוקר וכחבר בוועדות שונות.

לפני כשש שנים לערך פרסמתי מחקר בשם "תחיית הלשון העברית בראשון-לציון – 1914-1882", קתדרה, 103 (ניסן תשס"ב), עמ' 130-85 ובו תיאור שלבי השתלטותה של העברית על הפרהסיה של המושבה. אין ספק בלבי שלאליעזר בן יהודה היה חלק בלתי מבוטל בהצלחת המהלך הזה. הוא עצמו כתב בזכרונותיו: "ביום חמישה-עשר באב נוסדה המושבה הראשונה של היישוב החדש, היא המושבה ראשון-לציון, ובאותו היום בעצמו, בחדר קטן בפנה חשכה, קרוב למקום המקדש, נולד הילד שבו היה צריך להעשות הנסיון הראשון של תחית הלשון העברית בדבור פה. פרטי מעשי יסוד ראשון-לציון, שהוא היה באמת אבן-היסוד לכל בנין התחיה שלנו […] אחד מהדברים התמוהים הוא במהלך  המאורעות בעולם, שתחילת התחיה האדמתית שלנו, אם יאות לדבר כך, ותחית התחיה הלשונית שלנו נזדמנו יחד ביום אחד, כמעט בשעה אחת. ביום שנוסדה על אדמת האבות המושבה הראשונה של העם, שהחליט לשוב לארץ האבות, בו ביום נולד הילד, שנועד להיות הראשון לילדי העם, שישוב לדבר בלשון האבות" (החלום ושברו, עמ' סז)    

מאז ליווה בן יהודה את המושבה, בבת עינו, האהובה מכל המושבות האחרות, בטוב וברע, ולבד ממאמריו הרבים על סגולותיה ועל איכויות תושביה, פרסם בעתוניו ("הצבי, האור והשקפה, האיכר היהודי, עולם קטון) דיווחים רבים מפרי עטם של מתיישביה (פריימן ובנו יואל, יודילוביץ, מאירוביץ, פוחצ'בסקי ועוד).

בספרו ראשון-לציון התרמ"ב-1882- התש"א- 1941, הקדיש יודילוביץ' פרק אחד לאליעזר בן יהודה המורה הנסתר החבוי וכינה אותו "מורה המורים". למרות שלא התגורר במושבה "הכל היה מושפע בן-יהודיות, ומבלי אפילו להרגיש במציאות זו […] נתפסו כולם מוקפים, מפולשים, צנופים וטבולים ברוח בן-יהודאי". ספר ראשון לציון, עמ' 236. הוסיפה על אלה חמדה לאמור: "ראשון-לציון בשביל בן-יהודה היא כור היציקה לשאיפותיו אל-על והיה משוכנע, כי מה שיצליח בה, ימצא הד והסכם בארץ כלה". שם, עמ' 237.

את ספר היובל חתם איתמר בן אב"י בתקוה שראשון לציון תזכה לנמל. ראשון לצי ציון! שם, עמ' 530.

אני מבקש להודות

למר מאיר ניצן ראש העירייה והעוסקים במלאכה על שהגשימו את חלומי בהקדישם יומיים תמימים לשפה העברית. לא חלמתי שבהפיכת החלום למציאות אזכה להשיק את ספרי. אני מייחל לכך שאירוע יוצא דופן זה יתקבע מעתה ואילך בתוך מורשתה התרבותית של ראשון לציון, ובעקבותיה אולי תלכנה רשויות מקומיות נוספות.

תודה שנייה למארגני הכנס עיריית ראשון לציון ויד יצחק בן צבי שזיכו אותי והפגישו אותי עם צוות כל כך משכיל ומחויב לשפה העברית. אני מעריך את הסכמתכם זהר שביט, אביב חלמיש ורוביק רוזנטל לכבד את הספר ואת מחברו בנוכחותם ומודה לכל אחד מהם על התובנות שהציגו, ואינני יודע במה זכיתי.

זו גם הזדמנות ראויה להודות לרעייתי עדנה ושאר בני ביתי.

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s