הזיכרון הוא מושג בבסיסי בחשיבה היהודית. המסורת היהודית ראתה בצו "יזכרו" כמצווה דתית. עם ההתיישבות בארץ ישראל התפתחה תופעה של קיום טקסים ובניית אנדרטאות כזיכרון ליחידים ואירועים ושמירת הזיכרון הקולקטיבי, היסטורי מסורתי. תפיסה זו מעניקה פירוש מורחב לצו "יזכור". המאורעות הדמים החלו ב- כ"ז בניסן תרפ"א 1921 ביפו. הם נמשכו שלושה ימים. במהלכן נפגע היישוב היהודי בתל אביב יפו קשה. בין 43 הנרצחים היה הסופר חיים ברנר. אחרי יפו הופנה הזעם לעבר המושבות העבריות ביהודה כפר סבא, חדרה ופתח תקוה. אנשי פתח תקוה התארגנו להגנת המושבה, עזרו בפינוי היישובים הקרובים כפר סבא ועין חי (כיום כפר מל"ל) שהועלו באש על ידי הפורעים.
ב-5 במאי החלה התקפה מאורגנת שהתנהלה במקביל מצפון ומדרום ובשעות הצהריים גלי פורעים שבוא גם ממזרח. הלחץ אילץ את הלוחמים לוותר על קו ההגנה החיצוני ולהתרכז סביב האזור הבנוי של המושבה אל רחוב פינסקר לכיוון הרכבת. זה היה קרב על חיי המושבה. מטרת הפורעים הייתה להרוג ולבזוז את הרכוש. צעירי המושבה נלחמו לצד המבוגרים.
אברהם שפירא, בראש קבוצת פרשים, יצא לרדוף אחר עדר המושבה שנשדד. המגינים שנשארו בעמדות בלמו את התוקפים מצפון, קרוב לקו ההגנה. המחסור בתחמושת ועדיפותם המספרית של הערבים סיכנו את המושבה. בשלב קריטי זה הגיעה פלוגת פרשים בריטית (חיילים הודים) שהבריחה את התוקפים אל מעבר לירקון. בינתיים גילה מטוס בריטי את הערבים שעלו על המושבה מדרום וכיוון אליה יחידה הודית שנייה שהניסה אותם. המושבה ניצלה הודות להגנתה המסודרת ולסיועו של הצבא הבריטי.
ארבעה מהלוחמים: אבשלום גיסין, חיים-צבי גרינשטיין, זאב אורלוב ונתן רפופורט, נפלו בקרב בכ"ז בניסן.
אנדרטה לזכר ארבעת החללים, הוקמה בתרפ"ב (1922) והוצבה בחצר בית פקידות הברון (לימים בית הועד/העירייה) ברח' מונטיפיורי.
את בניית האנדרטה יזמו ומימנו אנשי ארגון בני – בנימין". היא נוצקה במפעל בטון בפתח תקוה של הלל ליכטנשטיין ועוצבה ע"י הלל דניאלי.
מידי שנה בכ"ז בניסן, עלו כל תלמידי המושבה לחלוק כבוד לנופלים בסוף רחוב פינסקר סמוך למקום נפילתו של אבשלום גיסין. אברהם שפירא קרא לבני המושבה להניח אבנים במקום כדי ליצור "גל- עד" של אבנים לציון המקום. שמו של הרחוב רחוב היה "גל עד". לפני כמה שנים הוחלף של הרחוב מבצע יפתח. משם היו צועדים אל האנדרטה ליד בית הועד כדי להניח זרי פרחים לצידה. ב- 1956 עם העברת העירייה לרח' חיים עוזר, הועתקה האנדרטה לשם. בשנת 2008 קבלה את מקומה הנוכחי.
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 