מאורעות תרפ"א כ"ז בניסן, 1 במאי 1921

הזיכרון הוא מושג בבסיסי בחשיבה היהודית. המסורת היהודית ראתה בצו "יזכרו" כמצווה דתית. עם ההתיישבות בארץ ישראל התפתחה תופעה של קיום טקסים ובניית אנדרטאות כזיכרון ליחידים ואירועים ושמירת הזיכרון הקולקטיבי, היסטורי מסורתי. תפיסה זו מעניקה פירוש מורחב לצו "יזכור".                                                                                                                                                        המאורעות הדמים החלו ב- כ"ז בניסן תרפ"א 1921 ביפו. הם נמשכו שלושה ימים. במהלכן נפגע היישוב היהודי בתל אביב יפו קשה. בין 43 הנרצחים היה הסופר חיים ברנר. אחרי יפו הופנה הזעם לעבר המושבות העבריות ביהודה כפר סבא, חדרה ופתח תקוה. אנשי פתח תקוה התארגנו להגנת המושבה, עזרו בפינוי היישובים הקרובים כפר סבא ועין חי (כיום כפר מל"ל) שהועלו באש על ידי הפורעים.
ב-5 במאי החלה התקפה מאורגנת שהתנהלה במקביל מצפון ומדרום ובשעות הצהריים גלי פורעים שבוא גם ממזרח. הלחץ אילץ את הלוחמים לוותר על קו ההגנה החיצוני ולהתרכז סביב האזור הבנוי של המושבה אל רחוב פינסקר לכיוון הרכבת. זה היה קרב על חיי המושבה. מטרת הפורעים הייתה להרוג ולבזוז את הרכוש. צעירי המושבה נלחמו לצד המבוגרים.

אברהם שפירא, בראש קבוצת פרשים, יצא לרדוף אחר עדר המושבה שנשדד. המגינים שנשארו בעמדות בלמו את התוקפים מצפון, קרוב לקו ההגנה. המחסור בתחמושת ועדיפותם המספרית של הערבים סיכנו את המושבה. בשלב קריטי זה הגיעה פלוגת פרשים בריטית (חיילים הודים) שהבריחה את התוקפים אל מעבר לירקון. בינתיים גילה מטוס בריטי את הערבים שעלו על המושבה מדרום וכיוון אליה יחידה הודית שנייה שהניסה אותם. המושבה ניצלה הודות להגנתה המסודרת ולסיועו של הצבא הבריטי.

ארבעה מהלוחמים: אבשלום גיסין, חיים-צבי גרינשטיין, זאב אורלוב ונתן רפופורט, נפלו בקרב בכ"ז בניסן.

אנדרטה לזכר ארבעת החללים, הוקמה בתרפ"ב (1922) והוצבה בחצר בית פקידות הברון (לימים בית הועד/העירייה) ברח' מונטיפיורי.

את בניית האנדרטה יזמו ומימנו אנשי ארגון בני – בנימין". היא נוצקה במפעל בטון בפתח תקוה של הלל ליכטנשטיין ועוצבה ע"י הלל דניאלי.

מידי שנה בכ"ז בניסן, עלו כל תלמידי המושבה לחלוק כבוד לנופלים בסוף רחוב פינסקר סמוך למקום נפילתו של אבשלום גיסין. אברהם שפירא קרא לבני המושבה להניח אבנים במקום כדי ליצור "גל- עד" של אבנים לציון המקום. שמו של הרחוב רחוב היה "גל עד". לפני כמה שנים הוחלף של הרחוב מבצע יפתח. משם היו צועדים אל האנדרטה ליד בית הועד כדי להניח זרי פרחים לצידה. ב- 1956 עם העברת העירייה לרח' חיים עוזר, הועתקה האנדרטה לשם. בשנת 2008 קבלה את מקומה הנוכחי.

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, אנדרטאות, זיכרון והנצחה, מאורעות תרפ"א, מתוך הארכיון, נופלי פתח תקוה, רחובות בפתח תקוה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שפירא אברהם, תחנת הרכבת, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s