לזכרו של יורם טהרלב

אחד מחשובי הפזמונאים בתולדות המדינה. אדם ברוך כישרונות בעל לשון חדה. שיריו הפכו לנכסי צאן ברזל, נתנו ויתנו השראה לדורות רבים.

פתח תקוה חבה לטהרלב תודות על הפולמוס הגדול שעורר השיר על חמשת הרוכבים שייסדו את פתח תקוה "הבלדה על יואל משה סלומון". הפולמוס התעורר לקראת שנת ה 130 לפתח תקוה.

ד"ר יוסי לנג כתב במאמרו "הגנוז והגלוי בתולדות פתח תקוה אם המושבות מתמודדת עם עברה" בו סקירה על ספרי היובל של פתח תקוה והפולמוסים השונים על מייסדי המושבה. כמספר משפחות המייסדים וראשי הערים לדורותיהם כך גם סיפורי ייסוד המושבה. 11 ספרי יסוד נכתבו על פתח תקוה.

הוא אחד החוקרים הבודדים ש"עשה סדר" בין המתחים והרצונות של משפחות המייסדים והעלה את המידע על כתב במאמר אחד מרוכז מבלי להיות צד בדיון.

באמת, טהרלב לא דייק בעובדות היסטוריות. הוא משורר ולא היסטוריון, כך השתרשו עובדות לא מדויקות בשיר. דבר שהכעיס מאוד את משפחות המייסדים.

לגבי מי היו מייסדי פתח תקוה. שמם של אנשים משמעותיים לראשית המושבה לא נכללו בשיר שלו כמו: בני משפחת ראב יהושע ויהודה שמקומם בהקמת וכינונה של המושבה הוא ללא כל ספק, גם שמו דוד רגנר אלמוני לרבים מאתנו.

לפי גרסאות שונות לא בטוח שמזרקי היה באותו אירוע. ולגבי סלומון, כשחזרו המתיישבים מיהוד לשם הלכו בגלל מחלת הקדחה הקשה (1884-1885), סלומון לא חזר לפתח תקוה אלא חזר לירושלים. לכן, הסיפור תלוי באיזה סיפור משפחתי אנחנו קוראים.

כל אלו שמחפשים תשובות נוקבות מאתנו הארכיונאים לא כאן המקום. הארכיונאי הוא "מהאו"ם", כלומר, תפקידו לשמר את המסמכים (לסוגיהם השונים) ולהנגיש אותם למי שרוצה לחוקר ולדעת ולא לקבוע מסמרות. לכן, זו סיבה נהדרת לבוא לארכיון ולמוזיאון ההיסטורי המתחדש ולקרוא בפרוטוקולים ובמסמכי היסוד מי היה בין מייסדי המושבה.

קישור לסרטון בו מסביר טהר לב אודות מקורות שיר

נוני ירון

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מוסיקה, מתוך הארכיון, ספרי יובל, ראשית המושבה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על לזכרו של יורם טהרלב

  1. Orna Rav-Hon הגיב:

    לא כל כך משנה מי היה האדם הראשון שהגיע לאומלבס. העיקר שהתיישבו שם והפריחו את השממה. חוץ מזה סוף השיר אומר שאולי זו הייתה אגדה, אולי חלום. ובכלל בשיר לא חייב להיות דיוק היסטורי. למשל, גם אני ממשפחה של אנשים שהתיישבו במלאבס ונחשבו לראשונים, אבל לא נזכרים כך בכלל, משפחת ויסוקר. הם ידועים יותר בזכות שני השוערים של נבחרת ישראל, אבל למעשה אבי המשפחה, הירש ויסוקר, הגיע לפתח תקווה יחד עם המייסדים שנחשבים להרבה יותר מפורסמים ממנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s