אחד מחשובי הפזמונאים בתולדות המדינה. אדם ברוך כישרונות בעל לשון חדה. שיריו הפכו לנכסי צאן ברזל, נתנו ויתנו השראה לדורות רבים.
פתח תקוה חבה לטהרלב תודות על הפולמוס הגדול שעורר השיר על חמשת הרוכבים שייסדו את פתח תקוה "הבלדה על יואל משה סלומון". הפולמוס התעורר לקראת שנת ה 130 לפתח תקוה.
ד"ר יוסי לנג כתב במאמרו "הגנוז והגלוי בתולדות פתח תקוה אם המושבות מתמודדת עם עברה" בו סקירה על ספרי היובל של פתח תקוה והפולמוסים השונים על מייסדי המושבה. כמספר משפחות המייסדים וראשי הערים לדורותיהם כך גם סיפורי ייסוד המושבה. 11 ספרי יסוד נכתבו על פתח תקוה.
הוא אחד החוקרים הבודדים ש"עשה סדר" בין המתחים והרצונות של משפחות המייסדים והעלה את המידע על כתב במאמר אחד מרוכז מבלי להיות צד בדיון.
באמת, טהרלב לא דייק בעובדות היסטוריות. הוא משורר ולא היסטוריון, כך השתרשו עובדות לא מדויקות בשיר. דבר שהכעיס מאוד את משפחות המייסדים.
לגבי מי היו מייסדי פתח תקוה. שמם של אנשים משמעותיים לראשית המושבה לא נכללו בשיר שלו כמו: בני משפחת ראב יהושע ויהודה שמקומם בהקמת וכינונה של המושבה הוא ללא כל ספק, גם שמו דוד רגנר אלמוני לרבים מאתנו.
לפי גרסאות שונות לא בטוח שמזרקי היה באותו אירוע. ולגבי סלומון, כשחזרו המתיישבים מיהוד לשם הלכו בגלל מחלת הקדחה הקשה (1884-1885), סלומון לא חזר לפתח תקוה אלא חזר לירושלים. לכן, הסיפור תלוי באיזה סיפור משפחתי אנחנו קוראים.
כל אלו שמחפשים תשובות נוקבות מאתנו הארכיונאים לא כאן המקום. הארכיונאי הוא "מהאו"ם", כלומר, תפקידו לשמר את המסמכים (לסוגיהם השונים) ולהנגיש אותם למי שרוצה לחוקר ולדעת ולא לקבוע מסמרות. לכן, זו סיבה נהדרת לבוא לארכיון ולמוזיאון ההיסטורי המתחדש ולקרוא בפרוטוקולים ובמסמכי היסוד מי היה בין מייסדי המושבה.
קישור לסרטון בו מסביר טהר לב אודות מקורות שיר
נוני ירון
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 