"סלע הירקונים"

סמוך למחלף "ירקון", ממערב לכביש השרון-פתח תקוה, מצפון לכביש חוצה שומרון, צמוד לתוואי הדרך העות'מנית משכם ליפו, כשמונים מטר מהגדה הדרומית של נהר הירקון,מוקף חורשת עצי אקליפטוס, סבך קנים ושיחי פתל קדוש, ניצב עמוד. סמוך לו על גבי מבנון בטון של מגוף מים, מונח למעצבה פריט מן האנדרטה לזכרם של קבוצה ממייסדי פתח תקוה: "הירקונים" – "שותפי נחלת טייאן", שהתיישבו במקום (נ"צ 1408698) בשנים תרל"ט-תרמ"א.(1879 – 1881 )
עם סלילת כביש חוצה שומרון הועתקה ממקומה האנדרטה, שנודעה בכינויה "סלע הירקונים", וכל שנותר ממנה הוא אבן כורכר שחוקה מעט (1 מ' x 1 מ') ועליה קבוע לוח שיש שבור חלק (ללא כיתוב) שמידותיו היו 28 ס"מ x 30 ס"מ.
יישובם של הירקונים נהרס ונעזב בשנת תרמ"א (1881). העזיבה המהדהדת הסעירה את המושבה הצעירה ואת העולם היהודי, ותרמה תרומה נכבדה לנטישתה של פתח תקוה בשלהי אותו הקיץ. הפרשה העגומה הזו נשתכחה, ואולי הושכחה במכוון למשך עשרות שנים. התיישבותם של הירקונים אמנם תוארה בספר יובל החמישים (1929), ונמנו בו שמות אחדים, אולם המידע עליהם הוא דל מאוד, ולעתים מוטעה.
סלומון וגוטמן ממייסדי פ"ת ,החזיקו בידיהם את הקושאנים על הקרקעות וניסו לשכנע את הירקונים לרכוש את החלקות על הגבעה והסבירו להם שסיכוייהם על גדות הירקון אפסיים ושהסכנה לחייהם ממשית. גוטמן וחבריו ניסו להניא אותם מלהביא למקום את משפחותיהם, אך לשוא. גוטמן וסלומון הזעיקו לעזרה את יוסף ריבלין, מזכיר "ועד כל הכוללים" ובעל נחלה בפתח תקוה ואת חבריו מירושלים, והפנו אותם גם
אל מסקנותיו של ד"ר מזרקי, שהזהיר כבר לפני כשנתיים מפני סכנת החיים על גדות הירקון. אך הירקונים הפגועים לא זזו מדעתם; הם כנראה הזמינו את ד"ר
מזרקי, שמסר להם את חוות דעתו השלילית, אך דחו אותה כשם שדחו את ריבלין. לא נתברר אימתי עלו הירקונים על אדמתם; לפי אחת הגרסאות היה זה כבר בסיוון-תמוז תרל"ט, ולפי גרסא אחרת לאחר ירידת מי הירקון לקראת פסח תר"ם. דומה שעלייתם על הקרקע נעשתה בשלבים; ראשיתה בקיץ תרל"ט כשהתיישבו על הקרקע משה ריינהרד ויצחק יעקב מליפנה אחרים התיישבו בראשית תר"ם והאחרונים בתרמ"א. לא הוברר גם כמה בתים נבנו; יש טוענים שנבנו שלושה בתי אבן וששה בתי חמר, ולפי גרסה אחרת, פרט לבית אבן אחד (בית וינקלר?) נבנו שאר הבתים (חושות) – חדר למשפחה – מלבני בוץ בצורת מעגל כשפתחי הבתים אל פנים החצר, ולא העלו בדעתם את הגורל המר הצפוי ל"שֹכני בתי-החֹמר אשר בעפר יסודם" (איוב, ד' י"ט), ובשונה ממייסדי המושבה, היו מהם שמיהרו לאכלס את החושות הללו בבני משפחותיהם מירושלים. אולם רוב המתיישבים החדשים השאירו את משפחותיהם בירושלים, והיו מהם שנסעו אחת לשבוע או יותר לראותן ולהצטייד באוכל למשך השבוע.
כל קורותיהם של "הירקונים" , מאבקם להאחז בקרקע וקשריהם עם מייסדי פתח תקווה ניתן למצוא בספרו החדש של חוקר תולדות פתח תקווה, דר' יוסף לנג שנקרא "לפתח תקווה".
השקה חגיגית לרגל צאת הספר תתקיים ב21 ביוני באודיטוריום של קרית המוזיאונים- יד לבנים.
ועדת השימור של עירית פ"ת הכינה תוכנית לשימור וציון פעלם של קבוצת "ירקונים"באיזור בו התיישבו בעבר.
כתבה יעל שהם

הערת הארכיון
במסגרת חגיגות יובל ה- 75 לעיר פתח תקוה נערך סיור באתרים היסטוריים עם בני המייסדים. בין שאר המקומות זוהה המקום בו גרו "הירקונים" הוצבה בו אנדרטה לזכרם. הטקס התקיים בכ"ח תשרי תשי"ד 1953.

כתבה יעל שהם