"סלע הירקונים"

סמוך למחלף "ירקון", ממערב לכביש השרון-פתח תקוה, מצפון לכביש חוצה שומרון, צמוד לתוואי הדרך העות'מנית משכם ליפו, כשמונים מטר מהגדה הדרומית של נהר הירקון,מוקף חורשת עצי אקליפטוס, סבך קנים ושיחי פתל קדוש, ניצב עמוד. סמוך לו על גבי מבנון בטון של מגוף מים, מונח למעצבה פריט מן האנדרטה לזכרם של קבוצה ממייסדי פתח תקוה: "הירקונים" – "שותפי נחלת טייאן", שהתיישבו במקום (נ"צ 1408698) בשנים תרל"ט-תרמ"א.(1879 – 1881 )
עם סלילת כביש חוצה שומרון הועתקה ממקומה האנדרטה, שנודעה בכינויה "סלע הירקונים", וכל שנותר ממנה הוא אבן כורכר שחוקה מעט (1 מ' x 1 מ') ועליה קבוע לוח שיש שבור חלק (ללא כיתוב) שמידותיו היו 28 ס"מ x 30 ס"מ.
יישובם של הירקונים נהרס ונעזב בשנת תרמ"א (1881). העזיבה המהדהדת הסעירה את המושבה הצעירה ואת העולם היהודי, ותרמה תרומה נכבדה לנטישתה של פתח תקוה בשלהי אותו הקיץ. הפרשה העגומה הזו נשתכחה, ואולי הושכחה במכוון למשך עשרות שנים. התיישבותם של הירקונים אמנם תוארה בספר יובל החמישים (1929), ונמנו בו שמות אחדים, אולם המידע עליהם הוא דל מאוד, ולעתים מוטעה.
סלומון וגוטמן ממייסדי פ"ת ,החזיקו בידיהם את הקושאנים על הקרקעות וניסו לשכנע את הירקונים לרכוש את החלקות על הגבעה והסבירו להם שסיכוייהם על גדות הירקון אפסיים ושהסכנה לחייהם ממשית. גוטמן וחבריו ניסו להניא אותם מלהביא למקום את משפחותיהם, אך לשוא. גוטמן וסלומון הזעיקו לעזרה את יוסף ריבלין, מזכיר "ועד כל הכוללים" ובעל נחלה בפתח תקוה ואת חבריו מירושלים, והפנו אותם גם
אל מסקנותיו של ד"ר מזרקי, שהזהיר כבר לפני כשנתיים מפני סכנת החיים על גדות הירקון. אך הירקונים הפגועים לא זזו מדעתם; הם כנראה הזמינו את ד"ר
מזרקי, שמסר להם את חוות דעתו השלילית, אך דחו אותה כשם שדחו את ריבלין. לא נתברר אימתי עלו הירקונים על אדמתם; לפי אחת הגרסאות היה זה כבר בסיוון-תמוז תרל"ט, ולפי גרסא אחרת לאחר ירידת מי הירקון לקראת פסח תר"ם. דומה שעלייתם על הקרקע נעשתה בשלבים; ראשיתה בקיץ תרל"ט כשהתיישבו על הקרקע משה ריינהרד ויצחק יעקב מליפנה אחרים התיישבו בראשית תר"ם והאחרונים בתרמ"א. לא הוברר גם כמה בתים נבנו; יש טוענים שנבנו שלושה בתי אבן וששה בתי חמר, ולפי גרסה אחרת, פרט לבית אבן אחד (בית וינקלר?) נבנו שאר הבתים (חושות) – חדר למשפחה – מלבני בוץ בצורת מעגל כשפתחי הבתים אל פנים החצר, ולא העלו בדעתם את הגורל המר הצפוי ל"שֹכני בתי-החֹמר אשר בעפר יסודם" (איוב, ד' י"ט), ובשונה ממייסדי המושבה, היו מהם שמיהרו לאכלס את החושות הללו בבני משפחותיהם מירושלים. אולם רוב המתיישבים החדשים השאירו את משפחותיהם בירושלים, והיו מהם שנסעו אחת לשבוע או יותר לראותן ולהצטייד באוכל למשך השבוע.
כל קורותיהם של "הירקונים" , מאבקם להאחז בקרקע וקשריהם עם מייסדי פתח תקווה ניתן למצוא בספרו החדש של חוקר תולדות פתח תקווה, דר' יוסף לנג שנקרא "לפתח תקווה".
השקה חגיגית לרגל צאת הספר תתקיים ב21 ביוני באודיטוריום של קרית המוזיאונים- יד לבנים.
ועדת השימור של עירית פ"ת הכינה תוכנית לשימור וציון פעלם של קבוצת "ירקונים"באיזור בו התיישבו בעבר.
כתבה יעל שהם

הערת הארכיון
במסגרת חגיגות יובל ה- 75 לעיר פתח תקוה נערך סיור באתרים היסטוריים עם בני המייסדים. בין שאר המקומות זוהה המקום בו גרו "הירקונים" הוצבה בו אנדרטה לזכרם. הטקס התקיים בכ"ח תשרי תשי"ד 1953.

משה שמואל ראב, פנחס רשיש ראש הערייה, טקס הנחת האנדרטה, 1953.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן, שימור אתרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s